שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
חדשות נדל"ן

פרסום ראשון

העליון מתנער מה"התחייבות השלטונית" שנתן אריאל שרון לסמי שמעון

ביהמ"ש העליון קבע כי להבטחות שנתן שרון לסמי שמעון בשנות ה-90 בנוגע לשינוי ייעוד קרקעות הפרדסים שברשותו לא היה שום תוקף. השופטת ברק ארז: "בעלי תפקידים המופקדים על נכסי הציבור צריכים לדעת לעמוד בפני לחצים 'לוותר' או 'לעגל פינות'"; דברי השופטת מקבלים משנה תוקף ערב ההחלטה בנוגע למנכ"ל הבא של רשות מקרקעי ישראל

דרור מרמור 17:4803.12.20

להבטחות המפליגות של שר השיכון לשעבר אריאל שרון ז"ל לאיש העסקים סמי שמעון ז"ל לא היה תוקף מחייב, וממילא אין להן תוקף. כך קבע היום (ה') בית המשפט העליון בהרכב השופטים דפנה ברק-ארז, ענת ברון ועופר גרוסקופף.

 

בכך נחתמה סאגה ארוכה שנמשכה מספר עשורים, בנוגע לזכויותיו של שמעון בקרקעות הפרדסים של חברת יכין חקל שבשליטתו, לאחר שינוי ייעוד הקרקעות מחקלאות למגורים ולתעסוקה.

 

 

בשנות ה-90 התחייב שרון, אז שר שיכון, כי חברת יכין חקל תוכל להרוויח משינוי הייעוד של קרקעות הפרדסים שברשותה, כ-13 אלף דונם במרכז הארץ שהיא חכרה מרשות מקרקעי ישראל במספר עיסקאות מאז שנות ה-50 וה-60 של המאה הקודמת.

 

למרות "ההבטחה השלטונית", שר השיכון לא אישר את אותה התחייבות בפני מועצת מקרקעי ישראל, הגוף האמון על מדיניות הקרקע של מדינת ישראל וחרף העובדה ששרון עצמו כיהן כיושב ראש המועצה.  

מימין: אריאל שרון וסמי שמעון מימין: אריאל שרון וסמי שמעון צילומים: מאיר פרטוש , משה שי

 

השופטת ברק-ארז אימצה את פסיקת בית המשפט המחוזי שביטל את אותה "התחייבות שלטונית". לדבריה, "אין מחלוקת על עובדת יסוד אחת: ההתחייבויות שעל פי הנטען ניתנו לשמעון לא הובאו מעולם לאישורה של מועצת מקרקעי ישראל, וממילא גם לא אושרו על ידה. התשובה החוקית ביחס אליהן היא אפוא ברורה - לא יכול להיות להן תוקף".

 

ברק-ארז מתייחסת במפורש בפסק הדין להתנהלות הלא פורמלית של שרון מול שמעון בנוגע לקרקעות של המדינה. "קשה לסיים את כתיבת פסק הדין מבלי להביע חוסר נחת מכך שהדיון בהתחייבויות הנוגעות למקרקעי המדינה נדרש לפגישות, מכתבים וחילופי דברים שלא נעשו במתכונת הפורמלית שלה ניתן היה לצפות", היא כותבת, "יש הרואים בעמידה על הליך קבלת החלטות מסודר ופורמלי משום 'ביורוקרטיה' מכבידה. אולם, למעשה, המקרה שבפנינו מלמד כי ההקפדה הפורמלית בעניינים מסוג זה, הנוגעים לנכסי ציבור בהיקפים משמעותיים ביותר, היא תמיד לטובת העניין".

 

"היא ודאי חשובה מבחינת האינטרס הציבורי. היא חשובה לא פחות מבחינת משקיעים ובעלי דברן של הרשויות, אשר יכולים לדעת בדרך זו על מה ניתן לסמוך ועל מה כדאי שלא לסמוך. יש המטפחים תקוות כי דברים שנאמרו באופן פחות פורמלי יבשילו בסופו של דבר לברכה ורווח. אולם, לא ניתן לראות בתקוות מסוג זה ציפיות הראויות להגנה משפטית".

 

 

פרופסור דפנה ברק-ארז פרופסור דפנה ברק-ארז צילום: עמית שעל

 

עם זאת, היא כותבת, "בשים לב לקשיים שעלו גם מהתנהלותם של בעלי תפקידים במדינה לאורך השנים", קבעה ברק-ארז כי משפחתו של שמעון שהגישה את העתירה לא תחויב בהוצאות משפט.

 

בנוסף, כשעל המדוכה נמצאת כעת שאלת המנכ"ל הבא של רשות מקרקעי ישראל, הדגישה שופטת בית המשפט העליון את חשיבות שומרי הסף בגוף רגיש כל כך שאחראי על למעלה מ-90% מקרקעות המדינה. "באופן עמוק יותר", היא כותבת בפסק הדין, "המקרה שבפנינו מחייב קודם כול לחזור למושכלות ראשונים ביחס לאחריותם של בעלי תפקידים המופקדים על נכסי הציבור. בעלי תפקידים אלה צריכים לדעת לעמוד בפני לחצים 'לוותר' או 'לעגל פינות'".

 

"לא בכדי הקניית זכויות בהיקף נרחב אינה מסורה בידיו של השר בלבד, רם מעלה ככל שיהיה, או בידיו של מנהל הרשות לבדו. הענקות מסוג זה מחייבות פיקוח ושקיפות, ועל כן אינן מופקדות בידיו של אדם בודד. כאמור, זו לא הכבדה טכנית. זוהי הערובה לכך שהשער המגן על נכסי הציבור לא יהיה פרוץ".

 

דברי השופטת מקבלים משנה תוקף ערב ההחלטה בנוגע למנכ"ל הבא של רשות מקרקעי ישראל. המועמד המוביל כרגע למנכ"ל הבא של הרשות הוא ינקי קווינט, מנהל רשות החברות, שבמשך שנים נחשב שומר סף נוקשה, אולי אפילו נוקשה מדי, כשכיהן כיועץ המשפטי של רמ"י וקומם עליו לא מעט אנשים.

  

x