שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
חדשות נדל"ן

בדיקת כלכליסט

15 אלף דירות חסרות במרכז, בצפון ובירושלים

התוכנית האסטרטגית לדיור 2040, שאושרה לפני שלוש שנים, קבעה יעדי בנייה לכל מחוז בארץ. אלא שעד כה התוכנית לפיזור האוכלוסייה לא מתממשת, לא הוצגה תוכנית להתחדשות עירונית, ואין שום תיאום בין הגופים האחראים על הבנייה ועל התשתיות

אמיתי גזית 10:1321.05.20

לידיעת הממשלה החדשה: בשלוש השנים שחלפו מאז אושרה בממשלה "התוכנית האסטרטגית לדיור", נוצר מחסור מצטבר של 15 אלף דירות בין מספר הדירות שבנייתן החלה במחוזות מרכז, ירושלים וצפון לבין צורכי הדיור שהיוו בסיס לתוכנית שעליה החליטה הממשלה במרץ 2017. זאת בזמן שהממשלה היוצאת נופפה כל העת בתוכניות ובמספר התחלות הבנייה.

 

התוכנית האסטרטגית לדיור 2040 נוצרה על בסיס ניתוח של צורכי הדיור בכל מחוז שערכה המועצה הלאומית לכלכלה. היא נועדה גם לסמן יעד כללי להיקף הבנייה הנדרש עד שנת 2040 וגם לסמן יעד לכל מחוז, בהתאם לתוכניות הפריסה ופיזור האוכלוסייה.

 

במחוז מרכז, למשל, היה צריך לבנות מדי שנה 13,750 דירות, אולם בפועל החלה בנייתן של כ־12 אלף דירות מדי שנה, ובמצטבר נוצר מחסור של כמעט 4,000 דירות באזור הכי מבוקש בארץ. כדי לספק את צורכי הדיור במחוז ירושלים, נקבע שיש לבנות מדי שנה 5,750 דירות. מאז אישור התוכנית היו צריכות להיבנות 17 אלף דירות, אלא שבפועל החלה בנייתן של פחות מ־11 אלף דירות. במחוז צפון היו צריכות להיבנות מדי שנה 9,000 דירות. בפועל נבנו כ־7,000 דירות, ובסך הכל נוצר מחסור של 5,400 דירות בתוך שלוש שנים. במחוז דרום הפער בין הצרכים להתחלות הבנייה זניח, 900 דירות.

 

הפתעה: אין תשתיות

 

מנגד, דווקא במחוז תל אביב המצב טוב מאוד בהשוואה ליעדים. במחוז הוצאו היתרי בנייה ל־8,700 דירות יותר מהיעד שקבעה המועצה הלאומית לכלכלה, ובסך הכל החלו להיבנות בו 32,029 דירות?.

 

התוכנית האסטרטגית נועדה למנוע חסמי בנייה ולתכנן עשורים קדימה. אבל למעשה אין שום תוכנית פעולה למימוש היעדים הנגזרים מהתוכנית.

 

בפועל, מאז התקבלה החלטת הממשלה שעל פיה עד 2040 יש לבנות 1.5 מיליון דירות, שורה של משימות שנגזרות ממנה פשוט נשכחו. בראש ובראשונה, אין שום גורם מתאם שמוודא שמשרדי הממשלה מטמיעים בתוכניות העבודה שלהם פרויקטים שנגזרים מיעדי הדיור של הממשלה. מה גם שלפי הערכות, פיצולו הצפוי של מטה הדיור ממשרד האוצר לשני משרדי ממשלה, הפנים והבינוי והשיכון, רק יחריף את הקושי לתאם פעולות בין הגורמים בממשלה האמונים על הדיור.

 

הצעד היחיד שננקט למימוש התוכנית האסטרטגית הוא מיפוי שערך מינהל התכנון של הצרכים התכנוניים בתחומי הדיור, התחבורה, התשתיות, השטחים הפתוחים והתעסוקה. עם זאת, המסקנה העיקרית היא שאין שום סנכרון או ודאות שהתשתיות הללו יהיו מוכנות בזמן, וכשהמדינה תבקש להוציא לפועל את תוכניות הבנייה למגורים, היא תגלה (כרגיל, וכמו שהתברר מאז אישור התוכנית) שחסרים כבישים, תשתיות ביוב או כיתות לימוד.

 

מוסדות התכנון ערים לבעיה, והם התריעו על כך בישיבת המועצה הארצית לתכנון ובנייה שדנה בתוכנית האסטרטגית לדיור ביום שלישי שעבר. בישיבה הוצגו פירות עבודת המיפוי של המחוזות השונים, והמצגת של מחוז דרום נחתמה כך: "המועצה הארצית צריכה להציף לממשלה את הקשיים לקדם מולה את האמצעים הדרושים כדי להבטיח שזה יקרה". במצגת של מחוז צפון נכתב: "אין משמעות לראייה אסטרטגית ארוכת טווח בלא סנכרון מלא בין כלל הגורמים.

 

הוועדה המחוזית קוראת למועצה הארצית להנחות את כל גופי התכנון, לרבות הות"ל (הוועדה לתשתיות לאומיות), הותמ"ל (הוועדה הממשלתית לקידום מהיר של תוכניות גדולות למגורים) והמועצה הארצית עצמה, כמו גם את הגופים המתכננים מטעם המדינה כמו רשות מקרקעי ישראל ומשרד הבינוי והשיכון, לפעול על בסיס התוכנית האסטרטגית".

 

גורם בכיר בממשלה אמר: "אם מתכננים לשווק לחברות בנייה קרקע בשכונה מסוימת כבר השנה, זה אומר שעד שנת 2023 יהיה אכלוס. זה גם אומר שאפשר לדעת מראש כמה ילדים יהיו שם, משרד הרווחה יודע כמה מעונות נחוצים, ומשרד הבריאות יודע להקים קופות חולים. הבעיה היא שאף אחד לא אומר להם".

 

התוכנית מנחה את משרד האוצר "לסנכרן בין המשרדים והגורמים הרלבנטיים את מהלכי הביצוע והנגזרות התקציביות, בכלל זה לנושא מימון ועיתוי הקמתן של תשתיות־על, שירותי ציבור, תמריצים להתחדשות עירונית, אזורי תעסוקה". במילים אחרות, משרד האוצר אמור לוודא כי משרד החינוך יכניס לתוכנית העבודה שלו מימון לבניית מספיק כיתות לפני בוא התלמידים; שמשרד התחבורה יקים את המחלף הנחוץ לשכונה חדשה; ושיש תקציב לבניית או הרחבת מכון לטיהור השפכים.אלא שכל זה לא קורה.

 

אין תוכניות התחדשות

 

בעיה נוספת היא התנגדות ראשי הערים לקליטת אלפי משפחות חדשות משום שהארנונה שמשלמים משקי הבית לא מכסה את השירותים שהם צורכים. על כן התוכנית הנחתה את מטה הדיור, משרד האוצר ומשרד הפנים לגבש תוכנית לעידוד הרשויות המקומיות ליזום תוכניות בנייה. גם תוכנית כזו מעולם לא גובשה.

 

במקביל התוכנית האסטרטגית לדיור זיהתה כי במחוזות מרכז ותל אביב יש מחסור בקרקעות פנויות לבנייה, וכמחצית מהדירות החדשות שיתוכננו בהם יהיו בהליכים של התחדשות עירונית. על רקע זאת החליטה הממשלה במרץ 2017התוכנית הטילה על הרשות להתחדשות עירונית, מטה הדיור ואגף תקציבים במשרד האוצר "להכין בתוך 10 חודשים תוכנית פעולה להתחדשות עירונית אשר תגדיר את הכלים, הפעולות והאמצעים הנדרשים לצורך עמידה ביעדי ההתחדשות העירונית". עד כה תוכנית כזו אינה בנמצא. בסוף 2017 הוקמה הרשות להתחדשות עירונית, וביולי 2018 היא אוישה במלואה. בנובמבר 2018 הוצגה תוכנית התחדשות עירונית לשר הבינוי דאז יואב גלנט. בינואר 2019 גלנט עזב את המשרד, ומאז לא קרה דבר בתחום ההתחדשות העירונית. עם זאת, הרשות ומינהל התכנון מקדמים הוספת מאות אלפי דירות לאורך קווי המטרו והרכבת הקלה.

 

גם הסטת הביקוש מהמרכז ליתר חלקי הארץ תקועה. המועצה הלאומית לכלכלה זיהתה ב־2017 כי באזורים אלה עתודות קרקע קרובות נגישות לקווי תחבורה ציבורית וכבישים ולכן סימנה אותם כדרך למתן ביקוש לדירות במרכז. אבל כדי שהציבור יעבור להתגורר שם על הממשלה לייצר בערים אלה תשתיות ראויות ומקורות תעסוקה.

 

עד עתה לא נעשה דבר,מכרזים לשיווק קרקעות נכשלים בשל חוסר עניין של חברות הבנייה, ושקף שהוצג בשבוע שעבר למועצה הארצית מלמד על המצב כיום: "בהיעדר תשתיות יש לנו היצע ואין לנו ביקושים. היעדר הזדמנויות תעסוקה מספקות, תשתיות תחבורה, תרבות, חינוך וכיו"ב יוצר רצון עז להישאר חלק ממטרופולין תל אביב.הביקושים של אזור המרכז נשארים באזור המרכז והוא מתרחב. מטרופולין באר שבע מצטמק".

  

x