שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
חדשות נדל"ן

בלעדי לכלכליסט

לקניון עזריאלי שרונה יש טופס 4, אבל לא שוכרים

עזריאלי קיבלה כבר בנובמבר אישור לאכלוס המסחר במגדל, אך מתקשה באיתור שוכרים, למורת רוחה של עיריית ת"א. עזריאלי: "למתחם קונספט מבדל וייחודי"

אורנה יפת וענת דניאלי 07:2502.03.20

קבוצת עזריאלי קיבלה טופס 4 לאכלוס קניון עזריאלי שרונה כבר בנובמבר 2019, אבל מתקשה לאכלס את שטחי המסחר. כך נודע ל"כלכליסט". עזריאלי קיבלה טופס 4 על כל שטח הקניון, אך רובו עוד לא גמור וכולל עבודות גמר ומצוי ברמת המעטפת, פרט למבואת הכניסה למשרדים, ועל שטחים אלה עיריית תל אביב אינה יכולה לחייב בתשלום ארנונה.

 

עזריאלי שרונה. מפת המסחר באזור השתנתה מאז עזריאלי רכשה את הקרקע עזריאלי שרונה. מפת המסחר באזור השתנתה מאז עזריאלי רכשה את הקרקע צילום: לביא צילומי אוויר

 

מינואר 2019 משלמת עזריאלי ארנונה על שטח מסחרי של 1,491 מ"ר בלבד, זאת מתוך השטח כולו הכולל 10.5 אלף מ"ר. הארנונה משולמת כיום רק עבור דוכני קפה המשרתים את עובדי המשרדים. כיוון שרוב שטחי המסחר אינם מאוכלסים ועומדים ללא כל שימוש, העירייה למעשה מפסידה הכנסות פוטנציאליות מארנונה גבוהה בכל יום שעובר.

 

אף שהבינוי הסתיים, נראה כי בעזריאלי מתקשים לפתח את השטחים לחלוטין ולמצוא שוכרים. בעיריית תל אביב לא מרוצים מהעובדה שהשטח עומד נטוש בפתחה של העיר ומעוניינים לאכלס אותו על מנת לחייב את עזריאלי בתשלום ארנונה מלא. אך ידיה של העירייה כבולות ואין לה אפשרות חוקית לפעול בנידון. במידה שמרבית השטח היה מפותח לחלוטין, ולא ברמת מעטפת ללא אכלוס, היתה עזריאלי נדרשת לתשלום ארנונה של כ־4 מיליון שקל בשנה.

 

סיום העבודות ברמת מעטפת הוא תופעה ידועה ומוכרת בענף, ובאמצעותה חברות הקניונים נמנעות מתשלומי הארנונה עד אכלוס הנכסים, על ידי כך שהן משאירות את הפיתוח הסופי לאחר חוזי השכירות. עזריאלי מחויבת בתשלום ארנונה בגובה של 391.92 שקל למ"ר בשנה. מבדיקת "כלכליסט" עולה כי ישנו מעקב מצד העירייה שמבצעת במקום ביקורות. "העירייה מבצעת אחת לחודש ביקורות במקום כשבמסגרתן נבדקת התקדמות הבנייה ונבחנת שאלת החיוב", נמסר מעיריית תל אביב.

 

העיכוב באכלוס ובפתיחת הקניון אינו מפתיע לאור התחרות מסביב למתחם. מאז רכשה עזריאלי את הקרקע לפני כעשור, מפת המסחר באזור השתנתה מהקצה אל הקצה. בה בעת השתנו גם הרגלי הצריכה של הצרכנים, והקניונים זכו לתחרות נוספת מצד אתרי אי־קומרס בינלאומיים והתגברות "טיסות השופינג" בחברות הלואו קוסט.

 

בעזריאלי צופים מהצד על סגירתן של חנויות במתחם שרונה הצמוד, על הקשיים שחווה שרונה מרקט, על השוכרים המדממים בקניון TLV, על שינוי הייעוד של פרויקט מידטאון, ובאופן כללי על המשבר שעובר על ענף האופנה, שהצפי כי ילך ויתעצם עוד יותר לנוכח מגפת הקורונה.

 

החשש הזה הוביל את עזריאלי לשנות כמה פעמים את הקונספט של הקניון המיועד. בתחילה הוחלט שלא לאייש את הקניון בחנויות הנמצאות בכל קניון אלא רק בחנויות יוקרה ובחנויות דיגיטליות שיהוו שואו רום של המותג. לאחר מכן ניסו לגייס את רשת המעדניות הבינלאומית Eataly ואת גלרי לאפייט, אך גם התוכניות הללו ירדו מהפרק. עזריאלי פנתה למסעדנים מובילים כמו האחים ירזין ויובל בן נריה, אך אלה לא הביעו עניין.

 

עזריאלי רכשה את הקרקע של עזריאלי שרונה כבר במאי 2011 במכרז של רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) והחלה את הבינוי שנה לאחר מכן, במאי 2012. הקמתו של מגדל המשרדים הסתיימה ברבעון השני של 2017. הקמתו של הקניון, המצוי בבסיסו של מגדל המשרדים, צפויה היתה להסתיים כבר במהלך 2019, אלא שבפועל השטח לא אוכלס. עלות הבנייה של הקניון מוערכת בכ־340 מיליון שקל, ושוויו בספרי החברה נאמד ב־308 מיליון שקל.

 

מעזריאלי נמסר: "הקבוצה משלמת על פי צו הארנונה של עיריית תל אביב. לקניון עזריאלי שרונה קונספט מבדל אשר יהפוך אותו לאחד ממתחמי הפנאי והבילוי הייחודיים והמתקדמים בישראל. בתקופה הקרובה נחשוף פרטים נוספים".

  

x