$
חדשות נדל

מצופפים את הערים: עיריות יתומרצו לשווק למגורים קרקע ציבורית

מועצת מקרקעי ישראל החליטה כי רשויות מקומיות שיסכימו לשנות ייעוד של קרקע מציבורי למגורים יקבלו 20% מתקבולי המכירה: “פוטנציאל תוספת הדירות אין־סופי”

נמרוד בוסו 08:3511.10.18

מועצת מקרקעי ישראל, בראשותו של שר האוצר משה כחלון, החליטה לעודד רשויות מקומיות לפעול לשינוי ייעודן של קרקעות ציבוריות ("קרקע חומה") לשימושים אחרים, בדגש על מגורים: עירייה שתסכים לשינויי ייעוד כאלה תזכה ב־20% מתקבולי המכירה.

 

סניף טיפת חלב ביישוב אלעד סניף טיפת חלב ביישוב אלעד צילום: יובל חן

 

"קיימות קרקעות המיועדות לצורכי ציבור, ובכלל זה שטחים מיועדים להקמת מוסדות ציבור ושטחים ציבורים פתוחים, אשר אינן נדרשות לרשות המקומית בהתאם לייעודם התכנוני", נכתב בדברי ההסבר להחלטה. "החלטה זו תאפשר הן לרשויות המקומיות והן לרשות מקרקעי ישראל לייעל את ניהול הקרקע באופן שיגדיל את היצע הקרקעות הפנויות לצורכי שיווק למגורים".

 

נשארים על הקרקע

 

על פי ההחלטה, רשות מקומית שתבקש לשנות ייעודי קרקע תעביר לרשות מקרקעי ישראל (רמ"י) רשימה של מגרשים שמתאימים לדעתה לשינוי ייעוד. לאחר קבלת הסכמה מרמ"י תתחיל הרשות בקידום שינוי הייעוד במימון מלא של רמ"י. לאחר שינוי ייעוד הקרקע ושיווקה תהיה הרשות זכאית ל־20% מהתקבולים.

 

 

יאיר פינס, משנה למנכ"ל רמ"י יאיר פינס, משנה למנכ"ל רמ"י צילום: עמית שעל

 

בקרקעות ציבוריות הכוונה לקרקעות פנויות או לכאלה שכבר כוללות מבנים ציבוריים כגון מרפאות, טיפת חלב, גני ילדים או סניפי תנועות נוער, החולשים על שטחים רחבים מאוד. ברמ”י סבורים כי במקרים כאלה ניתן לנצל את הקרקע בצורה יעילה יותר באמצעות הריסת המבנה הקיים ובניית מבנה חדש גדול יותר, תוך השארת השימושים הציבוריים במפלס הקרקע. במקרים כאלה עשויה הרשות המקומית אף להרחיב את השטחים הבנויים לשימושים ציבוריים.

 

כמו כן במקרים שבהם תבקש הרשות לכלול מבני ציבור בבנייה החדשה תסבסד המדינה את עלות ההקמה, והרשות המקומית תשלם על הבנייה 2,500 שקל בלבד

למ"ר ברמת מעטפת או 5,500 שקל בלבד למ"ר ברמת גמר. אם בקרקע שייעודה שונה יש מבנים ציבוריים בבעלות הרשות המקומית שצפויים להיהרס, תפוצה הרשות ב־5,500 שקל לכל מ"ר בנוי שייהרס.

 

מצופפים את המרכז

 

בשיחה עם "כלכליסט" אמר המשנה למנהל רמ”י יאיר פינס: "המגמה התכנונית העכשווית היא עירוב שימושים. היום כבר לא בונים בנייני מגורים בנפרד, גני ילדים בנפרד ובתי כנסת בנפרד, אלא משלבים את השימושים הציבוריים במבני מגורים ומשרדים. הבעיה היא שכמעט כל המבנים הציבוריים שנבנו עד לאחרונה עדיין נבנו כמבנים נמוכים, על שטחים נרחבים, תוך בזבוז קרקע ופגיעה באינטנסיביות העירונית. לכן ההצעה הזו באה למלא שתי מטרות. גם לאפשר הגדלת מספר יחידות הדיור באזורי הביקוש, וגם לחזק ולצופף את מרכזי הערים".

 

לשאלה כמה יחידות דיור מצפים ברמ"י לקבל בעקבות המהלך השיב פינס: "מאחר שכמעט בכל הערים הקרקעות בייעוד ציבורי מנוצלות באופן לא יעיל, הפוטנציאל הוא אין־סופי".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x