$
חדשות נדל

מפארקי התעשייה למרכז תל אביב: דור ההייטקיסטים החדש רוצה לעבוד קרוב לבית

הדיווחים על ההתרחבות הדרמטית של אמזון השבוע בישראל משקפים את השינויים במפת ההייטק

דותן לוי 07:5904.07.17

הדיווחים על ההתרחבות הדרמטית של אמזון השבוע בישראל משקפים לא רק את הנעשה בעולם ההייטק ואת השקעתן של חברות בינלאומיות בהקמת מרכזי פיתוח בארץ, אלא גם לא מעט מהנעשה בשוק הנדל"ן למשרדים. באופן מסורתי חברות ההייטק לא היו הלקוחות של מגדלי היוקרה בתוך הערים, אלא הן אכלסו פארקי תעשייה כגון אלה בהרצליה, בחיפה וברמת החייל בתל אביב.

 

אלא שהמפה השתנה, ומרכז תל אביב הולך והופך אטרקטיבי יותר בזכות הגברת הנגישות, ועם תחילת פעילותה של הרכבת הקלה המגמה הזו צפויה להתחזק. הערים שסביבה לעומת זאת לא בהכרח פורחות מבחינה זו. נכון, ערים כמו הרצליה ורעננה נהנות מביקושים ערים, וגם מתחם הבורסה ברמת גן מצליח על רקע המיקום המצוין שלו, אבל מצבן של ערים רחוקות יותר עשוי להחמיר.

 

איך כל זה קשור לאמזון? חדירה לישראל מחייבת את החברה בגיוס משמעותי של עובדים, צעירים וצעירות, דור הייטק חדש שמאוהב בנוף האורבני. העובדים החדשים רוצים להיות במרכז, להגיע בקלות למקום העבודה עם אופניים או קורקינט, ולא בהכרח עם רכב ליסינג, לאכול צהריים במסעדות הנחשבות, ולא להעביר את כל שעות היום בפארק תעשייה מנומנם. עזריאלי שרונה, שבו שכרה אמזון 11 קומות, מציע את התנאים הללו.

 

"החברות מחפשות מקומות שנמצאים קרוב לתחנות רכבת, הסעת המונים וצמתי דרכים. ישראל הפכה להיות פקק אחד גדול וזה רק יחמיר. כבר היום יש קושי אדיר להיכנס עם רכב לתוך הרצליה פיתוח בבוקר או להגיע לרעננה ולפתח תקווה", אומר תמיר בן שחר, מנכ"ל חברת הייעוץ צ'מנסקי בן שחר ושות'. לדבריו, לעובדים יש משקל משמעותי בהחלטת מיקום המשרדים, במיוחד כאשר החברה צריכה להתחיל לגייס עובדים.

 

"אם הם רוצים לגייס את העובדים הכי טובים הם צריכים להיות ממוקמים במרכז, הצעירים של עולם ההייטק יודעים שיש להם ערך גבוה והם רוצים לשבת או בשרונה או ברוטשילד. הם מרוויחים הרבה ורוצים לשבת אחד ליד השני כדי שיוכלו לצאת לעבוד, לאכול ולבלות באותו המקום", הוא מסביר.

מתחם שרונה בתל אביב מתחם שרונה בתל אביב

 

 

את סוד המיקום הבין דוד עזריאלי כבר לפני למעלה מ־20 שנה, אבל גם היום יש תובנות שיזמים חכמים מפנימים כדי למשוך את החברות הבינלאומיות החשובות, כך שגם על המגדל שלהם יתנוסס שלטים ענקיים של חברות כמו גוגל, אמזון ופייסבוק.

 

המשמעות של שלט כזה היא הרבה מעבר לידיעה שכאן נמצאת החברה, מדובר במיתוג של המגדל. מאחר שחברות הייטק צורכות הרבה מקום, במיוחד אלה שנחשבות לחברות שמפנקות את העובדים, הדבר הנכון הוא לשכור קומות גדולות ככל האפשר. "זה נכון לחברה גם ניהולית וגם תפעולית", אומר בן שחר.

 

את ההבדלים אפשר לראות כבר כעת בשטח, בעוד במגדל כמו רוטשילד 22 משתרעת כל קומה על שטח של 875 מ"ר, במגדל עזריאלי שרונה שטח קומה משתרע על 2,400 מ"ר, קרוב לפי שלושה. במגדל אלקטרה שטח כל קומה עומד על 1,450 מ"ר, ובמגדל אטריום של אמות שטח קומה הוא כ־1,800 מ"ר.

 

 

 

 

 

 

 

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x