"לא מעט אנשים מדברים על הערים החכמות - אבל לא מבינים מה זה אומר"
פורום 15 הערים העצמאיות שלח לחברי הכנסת והשרים איגרת שנה טובה ובה איור המתבדח על השימוש במונח, כאשר בפועל אין תוכנית רב מערכתית בנושא
פורום ה-15 הוא התארגנות של ערים גדולות המגדירות עצמן עצמאיות משום שאינן מקבלות מענקי איזון או פיתוח מהמדינה, ולפיכך נשענות על משאביהן. בשיחה עם כלכליסט מסביר מנכ"ל הפורום, איתן אטיה, כי האיגרת מוענה לרשימת תפוצה של כ-1,700 כתובת דוא"ל של חברי כנסת, שרים, מנכ"לי משרדי ממשלה, ראשי ערים ועוד.
אגרת השנה טובה של פורום ה-15
"אנחנו קצת צוחקים על עצמנו ועל המהומה התקשורתית המוגזמת סביב הערים החכמות. אנחנו צוחקים על ההגזמה שיש בשימוש במושג הזה ואולי גם על זה שיש לא מעט אנשים שמדברים על זה, אבל לא מבינים מה זה אומר".
אטיה מסביר כי עיר חכמה היא כזו שמשתמשת בטכנולוגיות מתקדמות לייעל את השירות לתושבים, לשפר את הקשר בין התושבים לרשות המקומית ולעסקים, וכן כדי לחסוך באנרגיה. לדבריו, הטכנולוגיות שבהן משתמשות ערים בארץ, מתקדמות בהשוואה לעולם, אך בשנים הקרובות ערים רבות ישיגו ואף יעקפו אותנו.
"זה בזכות שיטת העבודה בערים מערביות. אצלם לפני שמטפלים בנושא מכינים תוכנית אסטרטגית, המבוססת על למידה של התחום. בשלב הבא הם עושים תוכנית הדרגתית ובכל שנה מכניסים מערכת אחת או שתיים".
לעומת זאת בישראל הטמעת הטכנולוגיות היא אקראית, אינה מושתת על תוכנית, אלא על מקרה או רעיון בודד. "יכול להיות שאיזה סמנכ"ל בעירייה שמע פתאום שיש חברה שיודעת להקים מערכת שמתכננת באופן אוטומטי ומתוחכם את כל מערך איסוף האשפה, וגם יודעת בעזרת חיישנים על הפחים איפה ומתי לאסוף פחים, וכך היא מתכננת את מסלול האיסוף.
למחרת יכול לבוא מישהו ששמע על מערכת למידה מרחוק, ואז מיישמים גם את זה. היום מבינים שצריך לעצור את זה ולעשות תוכנית אסטרטגית, לבחון במה אנחנו רוצים להשקיע משאבים, כיצד אנחנו יכולים לשפר את השירות לתושבים, ואז לקבוע סדרי עדיפויות לשנים הבאות. את שיטת העבודה הזאת אנחנו מנסים להטמיע בערים שלנו".
