$
חדשות נדל

איך המדינה מכירה בכפר הבדואי? הורסת אותו

המדינה כבר החלה להעניק היתרי בנייה למאות בתים בכפר החוקי א־סייד הסמוך לעומר. רק תנאי אחד הוצב בדרך: הבדואים נדרשו לוותר על תביעותיהם על קרקעות אחרות בנגב. עד שהמחלוקת הזאת נפתרה, המדינה עצרה את היתרי הבנייה ומאות בתים שנבנו על פי תוכנית מאושרת — הפכו לבלתי חוקיים

אמיתי גזית 08:2511.07.16

פעם בחודש יוצאים עשרות מתושבי הכפר א־סייד - כפר בדואי מוכר וחוקי ממזרח לעומר - ונוסעים לבית משפט השלום בבאר שבע. כולם מתמודדים עם צווי הריסה לבתיהם, קנסות של אלפי שקלים וכתבי אישום פליליים, לאחר שהרשויות טוענות שבתיהם נבנו שלא כחוק. על פי נתוני הרשות לפיתוח ולהסדרת התיישבות הבדואים בנגב, כ־500 בעלי בתים ביישוב אינם מחזיקים בהיתר בנייה.

 

לכאורה מדובר בעוד מקרה של בנייה בדואית בלתי חוקית. אולם האירועים שהובילו לכך שמאות תושבי א־סייד הם עבריינים לכאורה, חושפים את הלחצים שמפעילה המדינה על הבדואים. צעדי האכיפה נגדם מקודמים על אף שרשות מקרקעי ישראל (רמ”י) אישרה תוכנית להסדרת הבנייה בכפר ואף החלה במתן היתרי בנייה. אלא שלתושבים התברר שהמדינה משתמשת בהיתרי הבנייה ובצווי ההריסה כדי ללחוץ עליהם לוותר על תביעות אחרות.

 

המדינה הכירה בכפר של בני שבט א־סייד בשנת 2000. לטענת התושבים, נציגי המדינה אף עודדו אותם לבנות, כשהם מבטיחים שמצבם ישתפר בקרוב. ואכן, המדינה עשתה צעדים משמעותיים שהבהירו שהיא מכשירה את היישוב. ב־2006 סומן הכפר כיישוב מוכר בתוכנית המתאר המחוזית וב־2009 נכנסה לתוקף תוכנית מפורטת ליישוב שעליה עבדה רמ”י במשך שש שנים. במסמכי התוכנית נכתב שהיא נועדה להקים “יישוב עצמאי, מודרני ומפותח תוך הסדרת המצב הקיים בישוב”. המפות שהגדירו את המגרשים המיועדים לבנייה הוכנו על פי מיקומם של הבתים הבנויים וזאת כדי להכשיר אותם.

 

מגרש וקוץ בו

 

ב־2012 היה נראה שהתושבים מתקרבים להסדרת מעמדם בקרקע. הרשות להתיישבות הבדואים החלה במבצע מוגבל לכמה חודשים להקצאת המגרשים. מי שעמד בקריטריונים יכול היה לקבל זכות במגרש בתמורה ל־10% בלבד מעלות הפיתוח.

 

עו"ד נאסר קייס, מומחה בתכנון ובנייה עו"ד נאסר קייס, מומחה בתכנון ובנייה צילום: אלעד גרשגורן

 

 

אלא שתושבים שכבר הוקצה להם מגרש ופנו לוועדה המקומית לתכנון ובנייה אבו־בסמה כדי להוציא היתר בנייה, גילו כי הם נדרשים להציג הסכם חתום עם רמ”י שבו מופיע סעיף שקובע שהחותם מוותר על כל תביעותיו לקרקע - גם על קרקעות שאינן קשורות למגרש בכפר.

 

מחלוקות הקרקע עם הבדואים נמשכות כבר יותר מ־40 שנה. עם קום המדינה, הועברו הבדואים שנותרו בנגב לאזור מוגדר הקרוי “אזור הסייג”, במשולש דימונה־ערד־באר שבע. שבט א־סייד ישב באזור כבר מהמאה הקודמת. בתחילת שנות השבעים הכריזה המדינה על הסדר קרקעות בצפון הנגב, ובתגובה הגישו הבדואים תביעות בעלות על קרקעות. אחריהם מיהרה המדינה להגיש תביעות־נגד על אותן קרקעות. כיום יש 600 אלף דונם במחלוקת. בני שבט א־סייד תובעים 20 אלף דונם באזור הכפר.

 

בתגובה לדרישה לוותר על תביעות הבעלות, עתרו התושבים לבג”ץ באמצעות עורכי הדין קייס נאסר ועונאללה עונאללה וטענו שזו סחיטה בלתי חוקית. המדינה הבהירה שהחוזה אינו כולל ויתור על תביעות אחרות, אלא רק הסכמה שהשטח שמוקצה לבנייה בכפר יקוזז מתביעות הבעלות. מאחר שהתושבים הסכימו לתנאי - כשלטענתם רמ”י נסוגה מדרישתה המקורית - העתירה בוטלה.

 

אלא שהתיק נסגר רק באפריל 2015, ואילו המדינה יצא למבצע שני להקצאת מגרשים בין ינואר ליוני. לתושבים נותרו רק חודשיים עד תום המבצע ורובם החמיצו את ההזדמנות. רק 200 בעלי בתים בא־סייד הוציאו היתרי בנייה ואילו 500 בתים אחרים נחשבים בלתי חוקיים.

 

ההקפאה לא יוצאת לפועל

 

רק ליועץ המשפטי לממשלה נתונה הסמכות לעכב את הליכי ההריסה, ובינתיים הוועדה המקומית לתכנון ובנייה — שבראשה עומד רחמים יונה — ממשיכה לקדם את ההריסה.

 

הכפר הבדואי א-סייד אלסייד בנגב. לא מחובר לתשתיות מים וחשמל הכפר הבדואי א-סייד אלסייד בנגב. לא מחובר לתשתיות מים וחשמל צילום: ישראל יוסף

 

בנובמבר סיכמו עוה”ד נאסר ועונאללה עם תובע הוועדה שיעביר ליועץ המשפטי לממשלה את הבקשה לעכב את ההריסה. אלא שבדיון בשבוע שעבר בבית משפט השלום בבאר שבע, התברר שדבר לא קרה. השופט צבי פורר, אף אמר כי "העיכוב במתן ההחלטה (על עיכוב ההליכים — א”ג) אינו ראוי. לאור נסיבות המקרה יש לשקול עיכוב הליכים".

 

"יש כאלה שמקבלים קנס ולא מבינים על מה", מספר עו”ד עונאללה, "חלקם מדברים עברית קלוקלת. הם לא מודעים לכך שזהו תיק פלילי עם סכנה של כניסה לכלא”. איבראהים סייד, מראשי הכפר מוסיף כי "אמרו לנו שמי שרוצה לבנות חוקי — חייב לחתום על הסכם למגרש. עשינו מה שאמרו לנו ואז הדביקו לנו צווי הריסה. בינתיים אנשים מותחים קווי מים וחשמל על חשבונם”.

 

ההתרחשות בא־סייד היא תוצאה של מדיניות. דו"ח מבקר המדינה שפורסם לפני חודשיים ציין שהרשות להסדרת ההתיישבות הבדואית מסרה למבקר שהיא פועלת בשיטה שלפיה קידום עבודות פיתוח נעשה רק כנגד הצטרפות התושבים לתהליך של הסדרת הבעלות על הקרקע. כבר בדיון על הקמת א־סייד אמר נציג הרשות כי “אם תביעות הבעלות לא ימצאו את פתרונן, לא נעסוק בפיתוח היישוב”.

 

מהרשות להתיישבות הבדואים בנגב נמסר כי “הרשות משקיעה יותר מ־200 מיליון שקל בפיתוח תשתיות למגורים ראויים לתושבי א־סייד. המדינה נותנת בלי עלות כספית כ־700 מגרשים וכל שנדרש מהתושבים הוא לבוא לרשות ולחתום על המגרש. עד כה כ־200 משפחות חתמו והסדירו את מגוריהן. יתר המשפחות לא הגיעו לחתום ומשמעות הדבר שהן גרות בבתים לא חוקיים, לכן אין להם על מי להלין אלא על עצמם. התושבים יכולים לבוא בכל עת לקבל מגרש”.

 

ממשרד המשפטים נמסר כי “47 הבקשות שהוגשו לעיכוב הליכים הגיעו לפרקליטות רק לפני מספר ימים, כך שסביר שהעיכוב בטיפול בהן היה בוועדה המקומית, שנדרשה לגבש את עמדתה”.

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x