הממונה על הקרינה מטעם המדינה: "הייתי גר בכיף מול אנטנה סלולרית"

הרחק מהעין הציבורית מתחולל קרב רווי יצרים שעשוי להסתיים בעלויות גבוהות למדינה ולחברות הסלולר. בצד אחד עומדים פעילים אזרחיים הדורשים להחמיר את תקן הקרינה מהאנטנות הסלולריות, ולקרב אותו לרף המקובל באירופה. מנגד עומד האיש שעל פיו יישק דבר, הממונה על אגף הקרינה במשרד לאיכות הסביבה, פרופ' סטיליאן גלברג. שמתעקש שהתקן בארץ ומימושו טובים מאוד, והפעילים יוצרים פאניקה מיותרת. "הייתי גר בכיף מול אנטנה סלולרית", הוא אומר ל"כלכליסט".

הצדדים חלוקים כמעט על כל דבר: על המסקנות המדעיות בנוגע לנזקי הקרינה, על בדיקת הקרינה והבנת התוצאות, ועל היחס האוהד או התוקפני לחברות הסלולר. תוצאת הקרב יכולה להסתיים במשמעות כלכלית כבדה: כשאזרחי ישראל חשופים לכ־60 אלף אנטנות בכמעט 9,000 אתרים, הורדת התקן עשויה לעודד הגשת תביעות נגד הרשויות וחברות הסלולר על ירידה בערכי הדירות ועל נזקים בריאותיים אפשריים. הורדת התקן גם תכריח את חברות הסלולר לשנות את פריסת האנטנות.

קרינה בחדר הילדים

תקן הקרינה לאנטנות סלולריות שקבע המשרד להגנת הסביבה נע בין 40 מיקרוואט לסמ"ר לאנטנות הדור השני ל־100 מיקרוואט לסמ”ר לאנטנות הדור השלישי, וזאת בשהייה בבתים, בתי ספר וגני ילדים. אולם בשנים האחרונות התרבו מחקרים המצביעים על פגיעות גופניות שעלולות להתרחש גם בערכים נמוכים בהרבה, ולגרום במקרה הטוב לכאבי ראש ועייפות. בעקבות המחקרים, מדינות כמו צרפת, רוסיה, שווייץ, איטליה, מדינת זלצבורג באוסטריה וסין, הורידו את התקן באופן דרמטי.

במשרד להגנת הסביבה טוענים שהרמה שנקבעה היא של עד 10 מיקרוואט לסמ"ר (עשירית מהתקן הישראלי), בעוד הפעילים טוענים שהערכים נמוכים עוד יותר. אין מחלוקת על כך שהפרלמנט האירופי המליץ על קרינה ברמה של 0.1 מיקרוואט לסמ”ר — אלפית מהתקן הישראל. יש לציין שבבריטניה ובארה"ב התקן גבוה מבישראל.

איפה עומדת הקרינה בישראל לעומת התקנים האלה? “כלכליסט” התלווה לבדיקה שערך לירן רז, אחד מ־120 בודקים מורשים שעורכים את הבדיקות תמורת 400 עד 800 שקל, בדירה ברמת גן שממנה נשקף מקבץ אנטנות סלולריות במרחק 70 מטר. רז המליץ לערוך את הבדיקה בערב, כשהקרינה לדבריו גבוהה יותר. בחלקים הפונים לעבר האנטנות נמצאה קרינה שנעה בין 5 מיקרוואט לסמ”ר ל־2 מיקרוואט לסמ”ר בחדר הילדים (פי 20 מהמלצת האיחוד האירופי), לעומת 0.7 בממוצע בשאר הדירה. רז קבע בדו”ח כי "הרמות שנמדדו הן כתוצאה מהאנטנה שנמצאת בקרבת מקום ובקו אווירי, והן עלולות להיות גם גבוהות יותר". הוא הוסיף שבדרך כלל הקרינה לא עולה על 0.5 מיקרוואט לסמ”ר, אך ציין כי "התוצאות עומדות בתקן של המשרד להגנת הסביבה".

"אלה תוצאות ממש לא טובות", אומר רם דישון, מהנדס אלקטרוניקה מחיפה המתמחה באנטנות ופועל להנמכת התקן. "מחקרים הראו שיש תופעות שליליות על אנשים ברמות של 2 מיקרוואט לסמ”ר. בבית ספר נגבה בראשון לציון, רמת קרינה כזאת גרמה ל־75 תלמידים להתלונן על כאבי ראש. התסמינים חלפו רק כשהורחקו מהאנטנה. פרופ' גלברג חייב להוריד את התקן מיד לפחות ל־1 מיקרוואט לסמ"ר, אבל הוא לא עושה כלום".

מודד הקרינה לירן רז. "אפשר להוריד את הסף ולהסתדר עם התקשורת המודרנית" צילום: עמית שעל

פרופ' גלברג פחות נרעש מתוצאות הבדיקה ברמת גן. "במרחק של 70 מטר אין זכר לקרינה מהאנטנה. לא נשאר שום דבר מעבר לקרינת רקע, ואתה מייחס אותה לאנטנה כי זה מה שאתה רואה. הבודק טען שהקרינה נובעת מהאנטנה, זה לא אומר שזה נכון".

היית שם את הילד שלך בחדר שנמדדה בו כזאת קרינה?

"אם אתה גר בעיר, זו החשיפה. יש קרינת רדיו, טלוויזיה, הוויי־פיי של השכנים והסלולרי של בני הבית. הייתי גר בכיף מול אנטנה סלולרית, ובשכונה שבה אני גר יש אנטנות סלולריות שאני יכול לראות”.

המהנדס דישון חולק על הדברים. "אני יכול להוכיח שמ־70 מטר אפשר לקבל קרינה גבוהה אפילו מהתקן של 40 מיקרוואט לסמ”ר. נכון, החברות משתדלות לא להקרין על בתים ישירות, אבל לפעמים בית לא עומד להם טוב".

רם דישון, הפעיל להפחתת התקן: "מחקרים חשפו תופעות שליליות כתוצאה מקרינה. בבית ספר בראשון לציון תלמידים התלוננו על כאבי ראש שנעלמו רק כשהם הורחקו מהאנטנה" צילום: אלעד גרשגורן

פגיעה בערך הדירה

לאחרונה הובילו תושבים להסרת אנטנה סלולרית ברחוב אלנבי בחיפה, לאחר שמדדו קרינה של 5 מיקרוואט לסמ”ר. המשרד להגנת הסביבה ניסה לשכנע שהקרינה תקינה אולם ההפגנות שנערכו במשך כמה ימים המחישו את חוסר האמון הציבורי.

שמאי הנדל”ן חיים אטקין אומר כי “דירה שבקרבתה יש אנטנה סלולרית יכולה לאבד כ־10%–12% מערכה. נכסים כאלה ממתינים הרבה זמן בשוק וזה הפסד מצטבר. בסוף רוכש את הדירה מי שאין לו ברירה. המוכר מודע לחולשה הזאת, והקונה מנצל זאת. זאת ירידת ערך פסיכולוגית שהשוק מתמחר”. הוא הוסיף כי איש עדיין לא הצליח לזכות בפיצויים לאחר שתבע ועדה מקומית על כך אישור אנטנה וקיבל פיצוי. “היה אפילו שמאי שבנו אנטנה מול ביתו, והוא לא הצליח לקבל פיצוי”.

פרופ' גלברג, לא הגיע הזמן להוריד את מפלס החרדה בציבור ולהוריד את התקן?

"הפעילים נגד הקרינה הם שמכניסים את הציבור לחרדה. התקן באירופה אולי נמוך יותר, אבל בפועל הקרינה בזלצבורג או פריז לא יותר נמוכה מברמת גן. בישראל הפיקוח צמוד ויעיל. אנחנו המדינה היחידה שמנטרת 100% מהאנטנות ומחייבת בדיקה שנתית לכל אנטנה. לכן החשיפה בארץ הכי נמוכה".

"אז פרופ' גלברג מקבל דו"ח יומי שבאנטנה מסוימת היתה חריגה לעשר דקות”, מבטל דישון את דבריו. “הבעיה אינה ברחוב או בבית המגורים אלא בחלון שיש לו קו ראייה לאנטנה, וצריך לדרוש מהחברות הסלולריות לדאוג לאזרח עם רשת או רדיד הגנה".

במאי 2011 הצליח דישון להתקרב ליעד הנכסף כשהופיע עם שותפו למאבק ד”ר זמיר שליטא בוועדת הפנים של הכנסת, ושכנע אותה לתמוך בהורדת הסף ל־1 מיקרוואט לסמ"ר במקומות שבהם שוהים אנשים יותר משש שעות ברציפות. הוועדה המליצה לשר להגנת הסביבה לבחון את ההמלצה — ודבר לא קרה.

פרופ' גלברג לא מתרשם מההמלצה ומזהיר ממדרון חלקלק. "לא משנה כמה תוריד, יהיה מי שידרוש הפחתה נוספת. יש את הפעילים של 'לא בחצר האחורית שלי' ואלה של 'לא על כדור הארץ בכלל'. אם אני מוריד את הסף ל־1, יבואו אחרים ויגידו שזה פי 10 מיליון מקרינת רדיו בטבע, והם צודקים. אולי צריך להפסיק עם קרינה ולהשתמש רק בתקשורת קווית”.

הבודק רז, שעושה דוקטורט בתחום, משוכנע שניתן להוריד את הסף ולהסתדר טוב מאוד עם התקשורת המודרנית, אך הדבר ידרוש הוצאה מוגברת של חברות הסלולר. "החברות מציגות את זה כאילו אין אלטרנטיבה, אבל אפשר לעשות פריסה חכמה שתאפשר תקשורת סלולרית בקרינה נמוכה. אבל הסיפור זה כסף כי צריך להקים יותר אתרי אנטנות, ולבחור את המיקומים לפי מה שמתאים לאזרחים ולא לחברות. הרבה יותר זול ונוח להרים אנטנה על מבנה קיים, במקום להקים תורן שמתאים למרחקים ולקרינה הנמוכה, ועולה מאות אלפי שקלים”.

הממונה על הקרינה, סטיליאן גלברג: "מי שמכניס את הציבור לחרדה אלה הפעילים. בפועל, הקרינה בפריז או זלצבורג לא יותר נמוכה מרמת גן בגלל הפיקוח ההדוק בישראל" צילום: דימיטרי שבצ'נקו