"הערים החכמות הן הדבר החם הבא - יש לשלב סטארט-אפים ישראליים בתחום"

"חשוב שנתרכז היום בכניסה לתחום הערים החכמות, אחרת נגיע למצב כמו הרכבת הקלה שפותרת בעיות עכשוויות במקום בעיות עתידיות". כך אמר היום (ג') ד"ר יואב אינטרטור, סמנכ"ל טכנולוגיה בחטיבת החדשנות בבנק הפועלים, בפתחו של מושב החדשנות של ועידת הנדל"ן והתשתיות של "כלכליסט". אינטרטור הביע דאגה מכך שאנחנו לא מייצרים בישראל מספיק אנשים עם השכלה וניסיון בתחומי ההנדסה ואמר בהקשר זה כי "מטריד אותי שכמעט כל חודש באה לישראל חברה גדולה שמעוניינת לרכוש כאן חברה ישראלית ולא בגלל הטכנולוגיה, אלא בגלל האנשים שבה".

אינטרטור קישר את דבריו והציג פתרון אפשרי לבעיה וזהו שילובם של סטארט-אפים ישראליים בתחום הערים החכמות (Smart Cities) , מה שלדעתו בעל פוטנציאל להתבסס כדבר החם הבא של ישראל אחרי הסייבר בתחום הטכנולוגיה. "אנו עדים היום לתופעה שהלחץ הדמוגרפי על ערים בעולם גדל. בעשור הקרוב מדי שנה מיליון אנשים יעברו לערים, וזאת מבלי שישנה עלייה בתקציב של אותן ערים - וכאן נכנס הפתרון הטכנולוגי", מסביר אינטרטור. דוגמא אחת כבר מיושמת בשטח לפתרון טכנולוגי לעיר חכמה הוא המכוניות ללא נהג.

לדבריו, ערים רבות היום, באסיה, באירופה ובארה"ב מנסות ליצור שינויים חכמים בערים. מדובר על שינויים מבוססי פתרונות טכנולוגיים שמסייעים בתחומי התברואה, תשתיות, איכות חיים, תחבורה, חינוך ועוד. "ישנם 74 אינדקסים שונים בהם ערים חכמות נמדדות, מה שגם מגביר את התחרותיות בין הערים בעולם", הוא מסביר. "ישנם כמעט 1,000 סטארט-אפים ישראליים שיכולים להיכנס לתחום הזה, החל מסטארטאפים בתחומי הבטחון, הרפואה, גננות ועוד תחומים רבים ומגוונים, וחשוב להתאים את פעילות הסטארט-אפ כך שיוכל להנגיש עצמו לתחום זה". 

ד"ר יואב אינטרטור צילום: צביקה טישלר

אינטרטור מספק מספר המלצות על חדירה לתחום הזה וממליץ לסטארט-אפים לחבור לשיתופי פעולה עם חברות. זאת מכיוון שלעיריות עצמן אין תקציבים לכך. המלצה נוספת היא לבחון את המניעים הפוליטים בכל עיר ביחס לרצונה ליצור שינוי חכם בעיר. אם מדובר על תקופת טרום בחירות, הרי שסביר להניח שמדובר רק בשימוש בכלי של המתמודדים ואם לא מדובר בתקופה כזו, הרי שיש סבירות גבוהה בהרבה לביסוס והתקדמות של הפתרון הטכנולוגי שמציע הסטראט-אפ לאותה עיר.

המלצה נוספת היא לבצע שיתופי פעולה עם חברות שיש להן את היכולת להציע פתרונות אחידים לערים ולא פתרונות טכנולוגיים ייחודיים, זאת מהסיבה שלערים אין זמן ויכולת להתעסק עם הטמעה של טכנולוגיות ספציפיות והן מעוניינות בפתרונות הוליסטיים.

אינטרטור סיכם את דבריו ואמר שהחוכמה היא כרגע ליצור סייבר-2 ולהגשים את החזון, מחזון לביצוע, " וכפי שאני רואה כרגע הביצוע הוא בעייתי", הוא מדגיש. "יש כאן הזדמנות להעתיק ולשכלל את מה שכבר נעשה באירופה או בהודו".

אינטרטור גם אמר שבנק הפועלים מציע היום עזרה וליווי לסטארט-אפים כאלו באמצעות 'פועלים הייטק'. "אנו ממליצים לסטארט-אפים כאלו להתחיל בארץ ולרכוש נסיון כבר כאן, ולהנות מהנסיון הזה כאשר יוצאים לעולם הגדול".

אחרי אינטרטור הציגו חמישה סטארט-אפים רעיונות לערים חכמות.

הסטארט-אפ Anagog: למצוא חניה בקלות ולדעת כמה אנשים הגיעו להפגנה בזמן אמת

עופר ציפרמן, מנכ"ל Anagog, הציג את הרעיון שלהם, שהוא "בקונספט פשוט שהביצוע שלו יותר מסובך. בכל טלפון יש בין שמונה לעשרה סנסורים שמשדרים אותות. לקחנו את האותות הללו ואנו מנטרים את מצב הסנסורים ולחשב מה כל משתמש עושה כרגע, כלומר מה מצב הניידות שלו".

ציפרמן הוסיף כי "בזמן אמת אנחנו יודעים האם המשתמש נוסע, הולך, האם הוא בבית או בעבודה, האם הוא באזור הומה אדם כמו אצטדיון כדורגל או לאולם קונצרטים. המידע שאנו לוקחים מכל טלפון, הוא אנונימי לחלוטין ובאמצעות אחוז אחד של סוללה ל-24 שעות".

עופר ציפרמן, מנכ"ל Anagog צילום: עמית שעל

"המטרה היא לתת שירות להמונים באמצעות מידע שנאסף מהטלפונים הניידים שגדל בקצב אקספוננציאלי", הסביר ציפרמן, ובזכותו אנחנו מצליחים לנתח בזמן אמת ולשדר למשתמשים נוספים מידע שיכול להיות שימושי עבורם, כמו אנשים שמתכננים לצאת מחניות בחמש דקות הקרובות או לדעת כמה בני אדם נמצאים בזמן מסוים במקום מסוים, כמו בהפגנות. אנו מסוגלים לתת תובנות לערים חכמות שמשתמשות במידע שאנו צוברים ובכך יכולות לשפר את תשתיות העיר ולהפיק מכך יכולות תכנוניות לעתיד. את הדברים האלה אנו נותנים גם לבעלי עסק שזקוקים למידע, ובזכות הכלי הזה ניתן לשפר את איכות החיים".

הסטארט -אפ Doorbill: "מאפשרים לעיריות להפוך את עולם התשלומים לנגיש יותר"

"השקנו מוצר שמאפשר לנהל נדל"ן בצורה חכמה. מוצר שמאפשר לעשות בתוכו את כל העולמות השונים, כמו תקשורת תקלות ותשלומים. יצאנו לדרך לפני שנה ותשע ומהר מאוד הבנו תובנה מעניינת. ארבעת הדברים שאנו מתרכזים בהם חוזרים על עצמם בשלושת רבדים: דירה בניין ועיר". כך אמר אלישע כהן, מנכ"ל Doorbll.

כהן הוסיף כי "אנחנו קוראים למודל שלנו ABC - אפרטמנט בילדיניג סיטי (דירה, בניין, עיר, א"פ). בסוף נמצא שכל ארבעת הדברים שאנו נותנים פתרונות נמצאים שם. אנחנו צומחים מהר מאוד ונכון להיום יש לנו דירות בכל רחבי הארץ . בסופו של דבר, אם נחשוב לעומק, נגלה שמצאנו משהו מעניין. אם נרכז את כל המוצרים, נגלה שאם ביצעת תשלום ברובד מסוים, אז ברובד הבא לא תצטרך להזין כרטיס אשראי".

אלישע כהן, מנכ"ל Doorbill צילום: עמית שעל

בנוסף אם אנו מדברים על תקשורת אז אם יש מקום שאתה מקבל תקשורת כלשהי אז למה שלא נרכז הכל ביחד. אנו אומרים שיש את אותם דברים שחוזרים על עצמם אז למה לא לאחד אותם. אנחנו יכולים לעשות מצ'ניג (התאמה, א"פ). אני יכל למצוא לקוחות דומים ולבדוק האם ההוצאות החודשיות שלך הן נכונות. זה יכול לשמש לניהול תקציבים או כל דבר אחר. אם אנו פועלים למען הגופים המוניציפאליים. אנו מאפשרים להם להפוך את עולם התשלומים לנגיש יותר ובסוף אנו יוצרים צורה חדשה של תרבות מגורים מודרנית והופכים את תרבות האורבניזציה לדיגיטלית ומתקדמת".

הסטארט אפ Indegy: הגנה מפני תקיפות סייבר של תשתיות ובתים חכמים

"בבניינים רבים יש כיום מערכות חכמות שרגישות לפריצות ולמתקפות סייבר, אבל אף אחד לא מדבר עליהן וחשוב להתגונן מפניהן". כך אמרה דנה תמיר, סמנכ"לית בחברת הסטרט-אפ Indey.

החברה הוקמה לפני כשנתיים והיא מפתחת פתרון תוכנה שנועד להגן על תשתיות מפני תקיפות סייבר. המוצר של החברה, פתרון תוכנה שיותקן במערכות השליטה והבקרה (scada) של תשתיות קריטיות, תפקידו להגן מפני אותן מתקפות סייבר.

דנה תמיר סמנכלי"ת השיווק של Indegy צילום: צביקה טישלר

"היום אנחנו רואים הרבה מערכות לניהול בניינים", מספרת סמנכ"לית החברה, תמיר, "ישנה התפתחות של אוטומציה לבניינים כשהמטרה היא לשלוט על כל המערכות בבית ממקום אחד מרכזי. המקום הוא מערכת מחשב וכמו כל מערכת מחשב, גם אליה ניתן לפרוץ וכך גם לשבש את הפעילות שלה. אנחנו רואים את המערכות הללו בהרבה בניינים כיום, כמו במלונות, במרכזי כנסים, במפעלי ייצוג, במרכזי מסחר, בבתי חולים ועוד, אנחנו רואים שהמערכות הללו נכנסות יותר ויותר".

לדברי תמיר, אף שהמערכות נפוצות ואף שהן רגישות ונתונות לפריצות מכיוונים שונים, לא שומעים על התופעה הזו מספיק. "אנחנו שומעים על כך במידה מועטה, למשל אם יש פריצה למשרדי גוגל באוסטרליה שנעשתה על ידי חוקרים שבדקו את הנושא. אבל אף אחד לא רוצה לדבר על זה, לא הספקים ולא הממשלות, אף אחד לא רוצה לדבר על שיבוש המערכות".

האיומים על אותן מערכות חכמות, לפי תמיר, מתחלקים לכמה סוגים, בין היתר התקפות סייבר מבחוץ מכל מיני גומים, בהם גם ממניעים פוליטיים, עובדים פנימים שמבקשים לגרום לנזקים וגם טעויות אנוש. "יש הרבה טעויות אנוש", מבהירה תמיר, "והן גורמות לנזקים חמורים יותר מהתקפות סייבר".

הסטארט-אפ Reporty: למנוע בזבוז זמן יקר במוקדי חירום

"הקמנו את החברה לפני שלוש שנים במטרה לשנות את התקשורת בין האזרחים לבין מוקדי החירום, אנחנו יודעים שלעתים אתה מתקשר למוקד בעת חירום ונדרש לספק אינפורמציה שלעתים לא רלוונטית ובעייתית לספק במצב החירום שאליו נקלעת". כך הסביר אמיר אליחי, מנכ"ל Reporty. 

אמיר אליחי, מנכ"ל Reporty צילום: צביקה טישלר

"על מנת לסייע לאזרחים לקבל גישה נוחה ומהירה למוקדי החירום, הקמנו צוות מאד טכנולוגי ומלווים אותנו גם אהוד ברק ופנחס בוכריס לשעבר מפקד יחידת 8200. הטכנולוגיה קיימת ועובדת בארץ, כל אחד יכול להוריד את האפליקציה ויכול לבצע התקשרות מהירה ונוחה עם המוקדים השונים, כולל כאלה של רשויות מקומיות בניהן רעננה ומודיעין שכבר מחוברות. באמצעות האפליקציה אפשר להעביר שידור חי למוקדים וכל מוקדן או מוקדנית יכולים לראות את המיקום, לקבל את הפרטים הדרושים על מצב החירום ולקבל החלטה מושכלת כיצד לפעול. המערכת מותקנת בשלל מוקדי מד"א בישראל שמאפשרת שידורים חיים ומופעלת ב-170 מדינות בעולם. חלק מהגופים שהתחברו אלינו השתנו ללא היכר, אנחנו פועלים גם לאבטחת קהילות כמו הקהילות היהודיות בחו"ל, עובדי מייקרוסופט ועוד".

הסטארט-אפ GreenIQ: "חסכנו למעלה מ-80 מיליון גלונים של מים"

עודי דהן, מנכ"ל GreenIQ אמר כי "מחירי המים בעולם עולים, בארה"ב למשל הם עלו בלמעלה מ-41% והמחירים ממשיכים לעלות משלל סיבות. הם הופכים להיות מוצר הרבה יותר יקר ומצריכים אופטימיזציה בתחום".

עוזי דהן, מנכ"ל GreenIQ צילום: צביקה טישלר

דהן סיפר כי החברה עוסקת בחיסכון במים באחד מהגורמים המבזבזים ביותר – השקיית גינות, פרטיות וציבוריות. לדבריו, "התוכנה הקיימת בבתים לא פועלת לפי מזג אוויר ולמעשה עובדים לפי שעות, לפעמים בימים שלא צריכים, ולפעמים בימים שצריכים – אבל הכמות אינה מספקת. המערכת שלנו פועלת לפי מזג אוויר ומקלה על המשתמש בתזמון משך זמן ההשקיה והשעה ביממה. בממוצע אנחנו מצליחים לחסוך 50% מעלויות ההשקיה, בעיקר במדינות שבהן קיימת שונות גדולה באקלים. בצפון מזרח ברזיל מתוכננת לקום עיר חכמה שכל מערכת ההשקיה בעיר תעבוד לפי התוכנה שלנו ואנו רואים בכך הישג כי קיימות וחיסכון באנרגיה הם הערכים שמובילים את העולם. עד כה חסכו למעלה מ-80 מיליון גלונים של מים ברחבי העולם והיעד שהצבנו לעצמו כבר בשנה הבאה הוא חיסכון של מיליארד גלונים".

כתבו: ליאור גוטמן, זהר שחר לוי, אורן פרוינד, אביב גוטר ודותן לוי