שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
ועידת הנדל"ן 2016
ועידת הנדל"ן 2016 גג עמוד

ועידת הנדל"ן

יו"ר הפועלים: "המאמץ של שרי האוצר והבינוי להגדיל את ההיצע הוא נכון וראוי להערכה"

יאיר סרוסי אמר בוועידת הנדל"ן של כלכליסט: "אני מעריך את המאמץ בנושא הנדל"ן למגורים בשנים האחרונות. המהלך של השרים כחלון וגלנט ואחרים להגדלת ההיצע בדרך של מחיר למשתכן ובדרכים אחרות הוא נכון, אם תהיה פעולה המשכית לאורך זמן"

רעות שפיגלמן 09:4703.05.16

"בנק הפועלים הוא המממן הגדול בשוק הנדל"ן והבניה וחלקו מעל 30%. בשנת 2015 גדל האובליגו שלנו לנדל"ן ב- 7.4%. במשכנתאות לעומת זאת אנחנו ברמה של כ- 20% מהשוק בלבד. תפקידנו הוא ללוות אתכם לצמיחה יחד עם הכלכלה והחברה הישראלית כולה ואני מודה לכל לקוחותינו ולאלו שיהיו. יש לנו בימים אלו אילוצים זמניים מסוימים ששמעתם עליהם אבל אנחנו מסתכלים קדימה להמשך הצלחה משותפת, כך אמר הבוקר יאיר סרוסי, יו"ר דירקוריון בנק הפועלים, בוועידת הנדל"ן והתשתיות של כלכליסט.

 

סרוסי המשיך, "גילוי נאות  יש תפקידים שמחייבים אותך להיות זהיר ואחראי גם בניסוח הדברים שאתה אומר. אחד התפקידים האלו הוא כשאתה יו"ר הבנק הגדול במדינה שמזהיר מטלטלה ניהולית בבנקים בלי התלהמות. וזה גם מסר, אפשר בלי התלהמות. אנחנו לא מושלמים ולא חפים מטעויות, גם אני לא, אבל אנחנו מהארגונים המתקדמים והטובים במשק הישראלי, מוערכים ברמה העולמית.

 

 


.

"לפני שנה כתבתי בכלכליסט מאמר שקראתי לו 'היזהרו מפילים שועטים', שהמסר שלו, גם אם אתם כועסים עלינו אל תפגעו במערכת הבנקאית, תשמרו על מידתיות לטובת כל האזרחים ולטובת הכלכלה הישראלית. באותה עת התרכזתי בנושא הפרדת כרטיסי האשראי, גם הוא רעיון כמו חוק השכר שאין לו אח ורע בעולם. לא העליתי אז בדעתי במה נתמודד ניהולית כיום. 

יו"ר בנק הפועלים יאיר סרוסי יו"ר בנק הפועלים יאיר סרוסי צילום: עמית שעל

 

"אנחנו בתחום של ניהול סיכונים ועורכים תרחישי קיצון. בודקים כל הפסד בחדר עסקאות, אך סיכון ניהולי כזה, של אובדן מנהלים רבים בזמן קצר לא היה כלול בשום תרחיש, לא שלנו ולא של בנק ישראל. הייתי קורא למתרחש The perfect storm, הסערה המושלמת או אפקט הפרפר תוצרת ישראל.

 

"בנק הוא אחד הארגונים המורכבים ביותר ובנק הפועלים נמנה על אחת מחמש החברות הגדולות במשק. ארגון שמעסיק כ- 12,000 עובדים ועוד אלפי ספקים והוא הגוף הפיננסי המוביל בישראל שקובע סטנדרטים לכל התעשייה. ארגון ששואף למצוינות, דורש שדרה ניהולית עתירת ניסיון.

 

"ההצלחה של בנק הפועלים בשבע השנים האחרונות לצאת ממשבר קשה, לעבור ממספר 2 ב- 2009, לחזור להיות מספר 1 רצופה בעבודה ניהולית קשה, בבניית אסטרטגיה נכונה, בהתעקשות על מצויינות.

 

"אנחנו במאבק למנוע מצור ולחזק את מי שתומך בנו"

 

"מאחורי התוצאות ניצבים אלפי עובדים ומנהלים חדורי מוטיבציה והם אשר עושים את ההבדל. היתרון היחסי מתחיל ביחסי העבודה, בתפיסת האחריות והאכפתיות, ביכולת לשתף פעולה לעבוד יחד עבור המטרות המשותפות ולטובת הבנק, הלקוח ולטובת החברה הישראלית. השילוב של פעילות חברתית התנדבותית עצומה באוכלוסיות רבות היא חלק משמעותי מגאוות היחידה. בעולם שבו 30% מהעובדים חשים מנותקים מהחברות שבהן הם עובדים, אצלנו האכפתיות וההתנדבות, הנכונות לקחת משימות, גבוהות מאד, מוטיבציה ואני גאה בכך מאד.

 

"הדרך להצלחה עברה בהתאמת המטרות של הבנק לצרכי האוכלוסייה בישראל לצמיחה, בפלחי אוכלוסיה צומחים כמו חרדים, ערבים, עסקים בינוניים וקטנים, צעירים והייטק, כל אלו הם גורמי ההצלחה. והתוצאות לא אחרו לבוא. היעד שלנו כבנק להיות: אנושי ומצוין, אנושי ומקצוען, ובעידן הקמעונאי החדש אנושי וטכנולוגי. בסדר הזה. הכל נבנה לפי הדי. אן. אי. שעליו מבוסס הבנק עשרות שנים והשבחתו לרמה הגבוהה ביותר. הכל מבוסס על איכות האנשים ועל ביחד בשיתוף פעולה.

 

"השבוע חל יום השואה ואחריו יום העצמאות. אנחנו ממשיכים לקבל תזכורות כמה חשובה לנו מדינה. יש ניסיונות חדשים לבודד את ישראל, חרמות אקדמיות וכלכליות. ראש העיר לונדון לשעבר אמר דברים קשים וכך גם גורמים שונים באירופה ואפילו בקמפוסים בארה"ב.

 

"אנחנו במאבק, גם כלכלי, למנוע מצור ולחזק את מי שתומך בנו, את מי שמעוניין בנו. בעולם גלובלי חייבת ישראל לקרב את מי שרוצה לעשות איתנו עסקים. לעודד את החברות שלנו שיוצאות לעולם, אך מרכז הנהלתן בישראל. לעודד את משקיעי החוץ לבוא, להקל על עשיית עסקים למי שעובד כאן. לא לאפשר כיבוי מנועי צמיחה ויזמות. משקיעים ואנשי עסקים, יזמים הם המפתח לצמיחה ועליהם לחוש בטוחים בסביבה לא פשוטה. כל שינוי שמגדיל אי ודאות ופוגע בצמיחה. הסקטור הפרטי בשנים האחרונות מצטמצם והציבורי שוב גדל.

 

"כלכלה היא חוק "הכלים השלובים", דבר משפיע על אחר, סקטור על סקטור. כאשר אובדים האיזונים והבלמים, כפי שקורה לאחרונה ברגולציה של הסקטור הפיננסי, הדבר גורם לזעזוע שמגיע עד לחברות ההייטק, לשוק המשקיעים הבינלאומיים והישראליים ובוודאי מנחית מהלומה נוספת על הבורסה המצטמקת שלנו. כשאני שומע את גיל שוויד מתוסכל, נדלק אצלי פנס אדום. לכן צריך לעיתים מבוגר אחראי, מנהיגות, כפי שהופיעה באומץ, שרת המשפטים איילת שקד בנושא הגבלת שכר.

 

"משנות ה-80 המאוחרות עברה ישראל לכלכלת שוק והורידה את הריכוזיות שהיתה אז בידי הממשלה. השחרור הביא לפריחה. כדי לאפשר יזמות וצמיחה נדרשת נורמליות עסקית ואיפוק גם של מי שבידיו הכוח ברגע מסוים.

 

"מדינה כמונו שמתמודדת עם הרבה אילוצים ותחושת בדידות חייבת לדון בכובד ראש ברגולציות שאין להם תקדים בעולם הכלכלי הבינלאומי ובוודאי לקיים דיון מעמיק על עוצמתם. הגידול המהיר בתעסוקה בסקטור הציבורי והחולשה בסקטור העסקי חייבים להדאיג אותנו. הסקטור הבנקאי הישראלי והפיננסי בכלל הוכיחו עצמם במשברים ויצרו ב-2009 פור, מקדמה לצמיחה של המשק הישראלי על שאר המדינות המפותחות שהמערכות שלן קרסו. את היתרונות הללו כדאי דווקא לנצל ולא להחליש.

 

"כלכלה ובמיוחד סקטור הנדל"ן קשורים מאד ליכולת הפיננסית של המוסדות שמלווים את החברות והפרויקטים. הליווי הצמוד סייע לממן באופן יעיל את התשתיות והבניה בישראל. מבחינה מאקרו כלכלית העולם צומח לאט מאז המשבר של 2008. ארה"ב מובילה את הכלכלה העולמית ואת כיוון השווקים. בסוף השבוע פורסם נתון צמיחה חלש לרבעון הראשון בארה"ב ופירושו שאם לפני מספר חודשים ציפו ל- 4 העלאות ריבית אז עכשיו מדובר באחת או שתיים ב- 12 החודשים הקרובים דבר שידחה את העלאות הריבית בישראל.

 

"נתון נוסף שמעיד על חולשת השווקים היא הירידה במחירי הנפט. אגרות החוב ל- 10 שנים בישראל ובארה"ב בתשואה של כ- 1.8% ובגרמניה 0.1%.

 

"הריבית באירופה שלילית. לריבית משמעות גדולה בנושא הנדל"ן ומחירו והישועה להרגעה לא תבוא מעליית ריבית בזמן הקרוב.

 

כמה דגשים על כלכלת ישראל

 

"גם בישראל מנועי הצמיחה נחלשים ואנחנו חייבים להסתכל שנתיים עד חמש שנים קדימה ולתכנן צמיחה. הנושא שמעסיק אותי הוא הצמיחה לטווחים ארוכים, כזו שמבוססת על כושר תחרות בינלאומית ומקומית וחדשנות גם בסקטורים מסורתיים.

 

כלכלת ישראל, יחסית במצב טוב, אולם הצמיחה ירדה מדרגה לכוון 2.5% וחזויה השנה להגיע ל- 2.5%-2.8%. הגרעון התקציבי נמוך באופן מרשים כ- 2-2.5% בעיקר עקב עליה בהכנסות מנדל"ן, משכר, ומעליית הצריכה הפרטית. האינפלציה היתה שלילית, השקל התחזק מול רוב המטבעות בצורה משמעותית דבר המקשה על היצוא ומדרבן את היבוא.

 

הצריכה הפרטית והאשראי הפרטי בעליה. הכסף זול. מחירי האנרגיה היורדים חסכו לישראל הרבה דולרים. מהוצאה של 14.5 מיליארד דולר ב- 2013 ל- 7.4 מיליארד דולר ב- 2015. אולם מחירי הדיור למגורים עלו ב- 12 חודשים אחרונים ב- 7.8%.

 

"ישנה דעיכה בצמיחה לעומת קצבי הצמיחה של 4-5% שהיינו מורגלים בהם חלק כתוצאה מהשפעה עולמית חלק מעשה ידינו.

 

בין הגורמים:

א. שקיעת הייצוא, הייצור וההשקעות הריאליות בציוד.

ב. מגזר החקלאות והתעשייה ממשיך להצטמצם ואיתו הייצוא.

ג. מיצוי ההתרחבות הכוח העבודה.

ד. רגולציה שמפריעה להתנהלות כלכלית ויעילות.

 

"בצד הרגולטורי לדעת ה- OECD יש מורכבות ברמה גבוהה וסרבול בישראל. בתחום הנדל"ן אנחנו גרועים במיוחד ונמצאים ברמה נמוכה מכלל המדינות בעולם במקומות 140-150 ברגולציית נדל"ן. מעורבות הממשלה הגוברת בכלכלה, בשנים האחרונות, והרגולציה העודפת שבאה לתקן הביאה דווקא לפגיעה מהותית בתחרות ובצמיחה בשנים האחרונות.

 

"מדוע קרסו ב- 2008 הכלכלות והמערכת הפיננסית?

 

"מסיבה אחת – עודף מינוף – מעט מדי הון עצמי של הפרטיים ושל החברות כאשר עיקר הזעזוע נבע מעודף המינוף של נכסי נדל"ן ומתיק משכנתאות ללא כל בקרה.

כתוצאה מהמשבר הופסק מתן האשראי לציבור במדינות רבות. לקח לעולם מספר שנים של הזרמות כספים מסיביות ורק לאחרונה חזרנו לראות מימון ללקוחות פרטיים עולם המערבי שלא לדבר על עסקים קטנים ובינוניים שלא היתה להם כל נגישות לאשראי במשך תקופה ארוכה.

 

"בישראל, לעומת זאת, זכינו בתקופה המקבילה של 2009 והלאה דווקא למספר שנים מוצלחות מאד כלכלית של צמיחה עד 2012 של 5% בשנה אשר נחלשה בשנתיים האחרונות לרמה של 2.5%. היתרון, כתוצאה מכך, שלא נכנסנו למשבר פיננסי בנקאי לא תמיד מוערך מספיק. אם היינו צומחים בקצב הממוצע האירופאי מ- 2009 היה לנו היום פחות 150 מיליארד שקל במונחי תוצר בשנה, ואבטלה גבוהה בעיקר של צעירים.

 

"אחרי המשבר, זכה הנגיד שלנו בפרסים כנגיד הטוב בעולם והבנקים שלנו זכו לעדנה ברמה הבינלאומית והפכו לדוגמא לבנקאות טובה במיוחד יחד עם הבנקים הקנדים והאוסטרלים על כך שלא נכנסו למשבר. הבנקים איתנים כל עוד הציבור נותן בהם אמון כמי ששומר על כספו בצורה רצינית ושקולה וכל עוד המערכת הפוליטית והבירוקרטית מבינה את חשיבות המערכת הפיננסית למשק.

 

"הדרך המוטעית היא לנסות להפוך חברות ביטוח לבנקים"

 

"הבנקים בישראל תחרותיים במחירים. עליית מחירי הנדל"ן למגורים, היא תוצאה של מחסור ותכנון לקוי ממשלתי במשך מספר שנים, ריבית אפסית בעולם כולו, וציפיות להמשך עליה. בעיית יוקר המחיה בישראל בכלל והנדל"ן למגורים מיקדה את נושא המחיר בתחומים שונים. היא שינתה את גישת הצרכנים בתהליך בחירת מוצר אבל בואו נזכור שלא הכל מחיר

.

"יש שאלות של איכות ורמות סיכון. ובבנקאות חשוב להיות מקצוען איכותי ואמין. ובקשר למחיר – בישראל המימון זול בשבוע שעבר קרסה חברת נדל"ן קנדית שהנפיקה אגרות חוב בארץ לפני 5 חודשים בלבד. מה מביא חברה קנדית או אמריקאית לגייס כסף בישראל? רק סיבה אחת – שמחיר האשראי לאותה חברה בישראל זול יותר או בכלל אפשרי לגיוס.

 

"גיוס אג"חים כאלו איננו בהכרח תופעה שלילית וחלק מהחברות איכותיות ומאפשרות למוסדיים שאליהם זורם כסף רב מידי חודש, לבנות תיק. אולם ברור שהתמחור בארץ המוצא גבוה יותר. ככלל השוק שלנו מפותח וחזק בחוב וחלש כשמדובר במניות. המטרה שלנו בבנק היא להיות איכותי ותחרותי. זה תהליך קשה בעולם שלא מבדיל בין מוצרים ואיכויות וחושב שהכל קומודיטי.

 

"תראו אצלכם, הנדלניסטים, את ההבדלים באיכות בין פרויקטים ולכן הדבר החשוב הוא קיומם של אלטרנטיבות ללקוח לבחור בין הזול לאיכותי. אצלנו מדובר בהשקעה עצומה בטכנולוגיה, בסייבר, במערכות מתקדמות ונוחות ללקוח והשקעה באנשים ובצוותים הכי מקצועיים בבנקאות בישראל.

 

"אם כך את הזעם על עלות מחירי הדיור וביוקר המחיה קל היה להפנות לסקטור הפרטי ולסקטור הבנקאי בפרט שהפך בשנתיים האחרונות לקולט ברקים של הקשיים של הציבור ולשק החבטות של רבים במערכת הפוליטית.

 

"בשנים האחרונות דווקא ראינו התגברות משמעותית בתחרות בשוק הפיננסי, בישראל השינויים בשוק מהירים מאד. הסקטור הפיננסי גדל, חלקם של הבנקאים בתוצר ירד מ- 6% ל- 4%. המערכת הפיננסית היא קריטית מבחינה אסטרטגית לכלכלה הריאלית. הבנקאות נמצאת בתום הרבעון הראשון של 2016 שבפניה אתגרים ואילוצים רבים שכולם נפגשים באותה עת: התגברות הרגולציה והחקיקות, שינויים טכנולוגים ניכרים, יציבות ניהולית ומחסור בהון.

 

הבנקים צריכים להגיע ליעדי ההון שקבע בנק ישראל בסוף 2016 בפעימה שניה בסוף 2017. רוב הבנקים עדיין מתחת ליעדים והדבר גורם למגבלות זמניות במתן אשראי לפרויקטים גדולים.

 

"בתחום הנדל"ן רוב הבנקים גם קרובים למגבלת 20% של מרכיב הנדל"ן. הלחצים ההוניים משפיעים גם על תחום המשכנתאות. הדרך לטפל בכך היא בין השאר לאפשר לבנקים ביתר קלות מכירת משכנתאות לגופים מוסדיים. זו הדרך. להם יש מקורות רבים, לנו יש מערכת הפצה וחיתום ועלינו לפנות הון במהירות. הדרך המוטעית היא לנסות להפוך חברות ביטוח לבנקים.

 

"בניגוד לדעתי השלילית על הצעדים של האוצר בבנקאות ובפיננסים, אני מעריך את המאמץ בנושא נדל"ן למגורים בשנים האחרונות. המאמץ של שר האוצר כחלון ושל שר השיכון גלנט ואחרים להגדיל את ההיצע הן בדרך של מחיר למשתכן או בדרך אחרת היא נכונה אם תהיה פעולה המשכית לאורך זמן. אני מעריך את ההתקדמות כי ברור לי שקשה לשנות הרגלים ומערכת מסורבלת של תכנון ושווק.

 

"הביקוש לא צפוי להירגע ע"י העלאת ריבית ולכן נותר להגדיל משמעותית את ההיצע.

 

"אין תהליך שהוא זבנג וגמרנו. ההצלחה תלויה ביכולת הביצוע. אם אכן יגדלו התחלות הבנייה לרמות של 60-70 אלף יחידות בשנה תהיה ירידת מחירים. קודם כל באזורים שבהם התחלות הבנייה משמעותיות ביחס לגודל האזור. לכן בעתיד נצטרך לבחון את מחירי הפרויקטים וההשפעה עליהם בגישה אזורית. אם אתם שמובילים את התכנית מאמינים בירידת מחיר אל תעודדו משכנתאות ברמה של 90% כי לשיטתכם היא תהפוך למעל 100% בקרוב. אם רוצים לסייע תאפשרו לאוכלוסיות חלשות לזכות בהלוואות מקום, מענקים שתומכים בהון העצמי של הרוכש. אני ממליץ לכל מי שיכול, לא לקחת הלוואה מקסימלית ולמי שלא יכול מן הדין שהמדינה תסייע לו.

 

"גם בארה"ב הכל התחיל מכוונות טובות לדאוג לדיור לאוכלוסיות חלשות והפך לכדור שלג ולמשבר. כדי לשפר את רמת החיים של כל אזרחי ישראל צריך צמיחה בריאה מבוססת ידע. יש לעודד את המצויינים והיזמים והמשקיעים מצד אחד, ויש לבנות כלים לחלשים מצד שני. זה לא אחד נגד השני, זה אחד יחד עם השני. צריך לאפשר חופש כלכלי ומצויינות שמחוללת צמיחה וצריך לטפל בחלשים. הרבה כלים היו קיימים בישראל של שנות ה-80 לטפל בחלשים. רוצים באוצר לסייע לחלשים? הנה רעיון משנה מציאות.

 

"בשנים האחרונות אני מעורב בפרויקטים בתחום החינוך באוכלוסיות חלשות למדתי שצריך לחזור ולדאוג להזנה לילדים רעבים. להאריך להם את יום הלימודים. בכל פרוייקט כזה שבו קבוצה שאכפת לה לקחה עליה לסייע למנהל ולצוות של בית ספר הסתבר שתוך מספר שנים ניתן להפוך בית ספר כושל למצויין גם באוכלוסיות חלשות. אני מאמין שזו הדרך להפוך יותר אוכלוסיות חלשות לחזקות ולמשוך את הכלכלה למעלה למצויינות ולא לממוצע נמוך. הגיע הזמן שהאוצר יחזור לתקצב צורך בסיסי זה כפי שהיה בזמנו.

 

"לנהל כלכלת מדינה זה תהליך מורכב. אנחנו בתקופה כלכלית סבירה אבל מנועי הצמיחה נחלשים. סקטור הנדל"ן הפך למנוע צמיחה. אבל אם למשל ננטרל אותו תהיה הצמיחה בתוצר לנפש אפס.

 

"אני קורא מכאן למי שחפץ בצמיחה, ביצירת מקומות עבודה ברמה גבוהה ובטובת המשק, למצוא דרכים לשיתוף פעולה, לחשוב לטווחים ארוכים ולא לקצרים, להיות מתון ולא קיצוני. הציבור הישראלי בוגר מספיק להבין למי להאמין, מה טוב לו, והוא לא קונה כל הקצנה באופן אוטומטי. אנחנו בכל מקרה נמשיך לתת לכם את השירות המקצועי והאדיב ביותר כדי שביחד נשפר את פניה של ישראל.

 

"אני מאחל לכולכם – כל היזמים והמנהלים בתחום הנדל"ן שתבחנו כל פרוייקט באופן מקצועי, שתצמחו ותצליחו ותשמרו על מספיק הון עצמי ותזרים חיובי, שלא תקפצו מעל הפופיק ובעיקר שתמשיכו לבנות את ארצנו בתשתיות חזקות, בבניה יפה ובדיור נוח לכל עם ישראל. שנמשיך לראות מנופים רבים בקו הרקיע ברחבי ישראל. נשמח ללוות אתכם. בהצלחה בבניית הארץ".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x