$
חדשות נדל

התאמת התקינה לחברות בנייה זרות צפויה להימשך שנים

בענף הבנייה מעריכים שהצעת שר האוצר להגביר את קצב בניית הדירות בישראל על ידי שילוב חברות בנייה זרות בשוק הישראלי תתקשה להמריא

אביב גוטר 08:2907.03.16
שר האוצר משה כחלון מנסה להגביר את קצב בניית הדירות בישראל על ידי שילוב חברות בנייה זרות, גדולות ומנוסות בשוק הישראלי. לפי ההצעה, החברות שיורשו להיכנס לישראל יידרשו להוכיח ניסיון בבנייה מתועשת לגובה — השיטה החדשה שמשרד הבינוי והשיכון מנסה להנחיל, מתוך הנחה שהיא תיצור כמות גדולה יותר של יחידות דיור. בנוסף, הן יידרשו להציג מחזור שנתי גבוה מ־500 מיליון שקל וניסיון בבנייה מחוץ לארץ המוצא שלהן, כולל יכולת להביא עובדים ולטפל בהם.

 

אולם בענף הבנייה מעריכים שהמהלך יתקשה להמריא. ראשית, דרישות התקינה הישראלית נחשבות למחמירות, וככל הנראה החברות הזרות יתקשו לעמוד בהן. קשה לצפות שהרשויות יקלו את הדרישות מהחברות הזרות, לנוכח התנגדות צפויה של הקבלנים הישראלים שיפנו לאפיקים משפטיים בטענה לאפליה. ל"כלכליסט" נודע שכדי להתגבר על הבעיה, משרדי האוצר והבינוי עובדים כעת על שינויי תקינה שיתאימו לאותן חברות, אולם כניסתם לתוקף של שינויים אלה עשויים לארוך כמה שנים. בעיה נוספת היא שעדיין אין תקנים מתאימים לשיטת הבנייה המתועשת החדשה. אנשי מקצוע ישראלים ממכון התקנים או מגופים אחרים טרם חקרו את השיטה, ועדיין אינם יודעים לספק תשובות כיצד מבנים אלה מתנהגים ברעידות אדמה, פיצוצים קרובים או אירועים חריגים.

פועל בניין פועל בניין צילום: בלומברג

 

גם בנק ישראל תומך

 

בנק ישראל, שבעבר התנגד להבאת עובדים זרים ואף הראה כיצד מהלך שכזה יפגע בכלכלת ישראל ובשכבות החלשות, הפתיע אתמול כשהביע תמיכה בהבאת חברות בנייה זרות.

 

בהודעה ששחרר אמש נמסר כי בניגוד להבאת עובדים זרים שלא במסגרות כאלו, חברות בנייה בינלאומיות יתרמו לשיפור הטכנולוגיה בענף הבנייה ולהגדלת הפריון. לטענת הבנק, לחברות הזרות אין אינטרס להשתקע בישראל, וכשיסיימו את הפרויקטים שלהן בארץ, הן ירצו לקחת עמן את העובדים הזרים שהביאו, בשונה מנטייתם של עובדים זרים שמגיעים באמצעות אישורי עבודה העושים כל שביכולתם להישאר.

 

מגמה כלל־עולמית

 

בדומה לענפים רבים אחרים, גם תעשיית הבנייה עברה תהליך של גלובליזציה. בהתאם למגמה זו, מספר גדל והולך של מדינות מורידות חסמים רגולטוריים כדי לאפשר לחברות בנייה בינלאומיות להיכנס לשווקים שלהןולהתחרות בקבלנים המקומיים. כך, למשל, בסוף 2014 הובילה הודו רפורמה חקיקתית מקיפה שמטרתה לפתוח את שוק הבנייה המקומי לחברות ויזמים זרים — היא הנמיכה את רף ההשקעה והקטינה את שטח הבנייה המינימלי שנדרש מחברה זרה שביקשה לעשות עסקים בהודו. הצעד משך משקיעים רבים לשוק ההודי שמגלגל כ־126 מיליארד דולר בשנה, וכ־11% מהבנייה במדינה מבוצעים כיום בידי חברות זרות.

 

בגרמניה למשל — שהיא שוק הבנייה הגדול באירופה — המדינה מאפשרת לחברות בנייה זרות לפעול בתחומה רק אם הן הוכיחו יציבות פיננסית ורקורד עבודה מוצלח במדינת המוצא. נוסף על כך, החברות נדרשות להוציא רישיון לכל עובד ולהציג תוכנית לבטיחות באתרי העבודה.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x