תיקונים בחוק המכר יוזילו מימון לקבלנים ויגבירו שקיפות לקונים

שר הבינוי והשיכון יואב גלנט יציג מחר בישיבת הממשלה את תיקוני החקיקה בחוק מכר הדירות במטרה לתקן את העיוותים הקיימים. התיקונים, שלהם שותף גם ראש הממשלה ושר הכלכלה בנימין נתניהו, נוגעים בעיקר להקטנת נטל המימון על הקבלנים, לצד הגברת השקיפות לצרכן בעת ביצוע עסקה.

חוק מכר הדירות נחקק בשנות השבעים כדי להגן על הרוכש אם הקבלן פשט את הרגל לפני רישום הדירה על שמו של הרוכש. במצב זה לא היתה לדייר זכות עדיפה על זכויות נושים אחרים כמו ספקים, עובדים, מס הכנסה ובנקים, כך שהוא איבד את כל חסכונותיו ונותר לבסוף ללא דירה. החוק מבקש להבטיח את כספי הרוכש, כך שאם הפרויקט נכשל יקבל הקונה חזרה את השקעתו. לאחר פרשת חפציבה ב־2007 — שהיתה אחראית בזמנו על 10% מהבנייה בישראל והותירה אלפי רוכשים ללא דירה — נכנסו תיקונים לחוק ב־2008 שמבטיחים לקונה את השקעתו.

כעת מציע גלנט בגיבוי שר האוצר משה כחלון להקטין את היקף הערבויות הבנקאיות הניתנות, כך שהחובה לתת ערבות בנקאית לא תחול ביחס למרכיב המע"מ במחיר הדירה, וזאת כדי להקל בנטל המימון על הקבלנים. כלומר, זהו ניסיון להקל את מסגרות האשראי של הקבלנים, ובכך היקף העמלות שישולמו לבנקים על ידם יקטן. להקטנת עלויות המימון השפעה ישירה על עלויות עסקת מכירת דירה, והיא עשויה להוריד את מחיר הדירה באלפי שקלים — וכל זאת מבלי לפגוע בהגנה הניתנת לרוכש הדירה במסגרת החוק הזה. מטרה משמעותית נוספת בתיקונים המוצעים היא צמצום פערי הכוחות בין הצרכן לספק, כשההנחה הרווחת היא כי בדרך כלל לצרכן אין יכולת מיקוח והשפעה מול הספק וקיימים פערי מידע בין הצדדים.

במסגרת התיקונים מנסים להרחיב את חובת הגילוי של המוכר, לרבות הצגת נתונים שונים הידועים לו במועד המכירה בנוגע לדירה עצמה ולסביבתה. כך יוטל איסור על מכירת דירות שהתב"ע עליהן טרם אושרה במוסדות התכנון, מה שיחסל לחלוטין את העסקאות שבהן יזמים משווקים פרויקטים לפני קבלת אישור סופי על התב"ע. עם זאת, חוק המכר לא חל על מארגני קבוצות רכישה. לפיכך שיטות פעולה כמו של ענבל אור — ולפיהן גובים כסף מרוכשים פוטנציאליים עוד לפני שהתקבל היתר או אושרו תוכניות, ולפני שברור כמה דירות אם בכלל ניתן לבנות על הקרקע — עדיין יהיו כשרות. כשל שלא מדובר עליו בתיקונים נוגע למוסר תשלומי פיצויים כתוצאה מעיכוב במועד מסירת הדירה.