עצרו את הבית, הוא עושה צל

הטלת צל על מבנה קיים הפכה בשנים האחרונות לאחת ההתנגדויות הנפוצות בוועדות התכנון והבנייה, במיוחד במקרים של מגדלים המתוכננים באזור המאופיין בבנייה נמוכה. התנגדויות אלה נוספו להתנגדויות המוכרות העוסקות בהיעדר תשתיות לחניה ולתחבורה. כך למשל עלו התנגדויות בסגנון זה לתוכנית מתחם אסותא בצפון הישן של תל אביב ולפרויקט פינוי־בינוי במתחם דפנה בעיר.

הדמיה: משה צור אדריכלים

מגישי ההתנגדויות טוענים כי הבנייה משנה את משטר הצל של המבנים הקיימים שסובבים את הבנייה החדשה, ומפחיתה משמעותית את שעות הצל — אלא שבמדינת מוכת אור שמש כישראל הטענה נשמעת לא פעם כבלתי רלוונטית. כך, באחת ההתנגדויות בנושא שהוגשו לוועדה המקומית לתכנון ובנייה תל אביב טען בעליו של משרד כי מגדל חדש שצפוי להיבנות בסמוך אליו יטיל צל על חלל העבודה שלו. אלא שבסיור במקום שערכו נציגי הוועדה לבחינת הנושא נמצא כי חלון המשרד הפונה אל הבניין חסום כדי למנוע את כניסת השמש. מקרה קטן זה ממחיש את הפער בין החשש מהטלת צל לבין הצורך בו.

"פעם זה היה קורה רק בפרויקטים גדולים", מתייחס לתופעת התנגדויות הצל האדריכל יפתח הררי, המתמחה בבנייה ירוקה. "בשנים האחרונות, עם הגדלת אחוזי הבנייה במרכזי הערים ובניית המגדלים, זה הפך להיות נחלת בניינים רבים לא רק בתל אביב אלא גם בגבעתיים, רמת גן, חיפה, פתח תקווה וביתר הערים הגדולות שבהן החלו לצופף את מרכז הכיר. ברגע שמתרוממים לגובה יש מקומות שבהם בניינים נפגעים כי הזכות לשמש נפגעת להם".

הזדמנות ולא בעיה

ועדות התכנון נוטות לבקש הדמיות ממוחשבות של המבנים שיאפשרו לבחון את השפעת ההצללה על המבנים הסמוכים, תוך שימת דגש לפגיעה בחזיתות וגגות המבנים הסמוכים. כך למשל נבחנת השפעת הבנייה החדשה על יכולת המבנים הקיימים להשתמש בקולטי שמש לחימום דודי המים ועל מספר שעות השמש בדירות במהלך החורף.

עם זאת, אנשי המקצוע עדיין חלוקים בשאלת היחס הראוי שיש להעניק להצללת המבנים הקיימים: "בישראל לא מדובר בנושא קריטי היות ובניגוד לאירופה, יש לנו כאן המון אור", אומר הררי. "גם אם אין לך קרינה ישירה יהיה לך אור טבעי. הפגיעה היחידה היא באופציה להשתמש בחזית הדרומית לניצול השמש".

לדעת דרון גרשון, מנכ"ל ומייסד עמותת מרחב — התנועה לעירוניות בישראל, מבנים שמטילים צל על סביבתם אינם בעיה אלא אולי דווקא פתרון: "זו אולי הזדמנות שמשהו יעשה כאן צל", הוא אומר. מסכים איתו עו"ד עופר טויסטר, שנקלע לא פעם לדיונים בנושא בוועדות התכנון: "השאלה האם צל הוא דבר טוב או לא עלתה לא מעט פעמים, וכבר נתקלתי במקרים שהוצגו בוועדות דוגמאות ומחקרים מאנגליה. אבל המצב בישראל שונה. אצלנו השמש היא ברוב הפעמים מטרד ולא יתרון. הורי התגוררו בדירה צפונית ללא שמש וזה היה בסדר, ממילא מי שיש לו שמש ממערב בדרך כלל סוגר את התריס".

"אם בתים עושים צל על הרחוב זה נהדר", מסכימה גם האדריכלית עירית סולסי, אך מוסיפה כי הנושא מורכב יותר. "הבעיה היא שיש בניינים מסוימים שמטילים צל כמעט מוחלט על צד שלם של בניין, ואם בנו מגדל ממערב אלי והייתה לי דירה עם מרפסת ועציצים ובעקבות זאת אין לי אפילו שעת צל אחת ביום בחורף, זו בעיה. זה מוריד ערך וגורם לכך שאנשים חיים בדירות שבהן אין להם שמש בחורף".

דיונים מעכבים

הבעיה היא שהנחיות התכנון בנושא הצל, המחייבות הענקת מינימום של 4 שעות שמש ביום בבניינים הסמוכים, אינן נאכפות. כך מתגלגלות ההתנגדויות לדיונים בוועדות התכנון שמובילים לעיכובים באישור הבנייה, ולא פעם מנוצלים לעיכוב פרויקטים בכוונת מכוון. ועדיין, אנשי המקצוע לא זוכרים מקרים שהתנגדויות בנושא צל הביאו לעצירת פרויקטים, בעיקר מאחר וברוב המקרים ניתן לבצע שינויים קלים בתכנון ולפתור את הבעיה. "גם בוועדות מבינים שבתהליך הקיים של ציפוף מרכזי הערים אין ברירה אלא לעלות לגובה ואז לפעמים שעות השמש מצומצמות ופחות מתרגשים מכך", אומר טויסטר.