שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
חדשות נדל"ן

גלנט רוצה חמישה יישובים, רק שכח שגרים שם בדואים

היישוב היהודי דיה אמור לקום על אדמות קטמאת הבדואי, בעוד נווה גוריון מיועד לשטח שהוכר על ידי המדינה כחלק מביר הדאג'. משרד השיכון: "הנושא מחייב טיפול מערכתי"

אמיתי גזית 07:0424.11.15

היישוב הבדואי ביר הדאג'. המדינה הכירה בו ב־1999 היישוב הבדואי ביר הדאג'. המדינה הכירה בו ב־1999 צילום: ישראל יוסף

בתחילת השבוע אישרה הממשלה את הצעתו של שר הבינוי והשיכון יואב גלנט להקים חמישה יישובים קהילתיים חדשים בנגב. בדברי ההסבר להצעה נכתב כי מטרתה להקים "נקודות התיישבות חדשות", אלא שלפחות בשתיים מהנקודות בתוכנית כבר כיום קיימים יישובים ובהם יותר מ־7,000 תושבים, בדואים. אם כוונתו של גלנט תתממש, ייסללו באותם אזורים כבישי גישה ויוקמו תשתיות ומוסדות ציבור - כל הדברים שהבדואים שכבר חיים במקום משוועים להם, אך המדינה ממאנת לספק להם.

 

להצעתו של גלנט יש מתנגדים רבים במשרד האוצר, במינהל התכנון ואפילו בקרב מפלגתו בדמות השר להגנת הסביבה אבי גבאי. כולם גורסים כי התועלת הגלומה בהקמת היישובים קטנה מהנזק שהיא תגרום, שכן זול יותר להרחיב יישובים קיימים מלבנות חדשים, וגם קיים חשש שיישוב חדש שאליו יעברו תושבים ממעמד סוציו־אקונומי גבוה יחליש את היישובים שכבר קיימים באותה סביבה בנגב. העובדה כי כדי להביא תושבים חדשים, יהודים, יצטרכו לפנות תושבים ותיקים שכבר חיים במקום נעדרה מטיעוני הנגד.

 

 

למרות תוכנית המתאר

 

עמותת במקום והאגודה לזכויות האזרח בחנו את נקודות הציון שצורפו להחלטת הממשלה ומצאו כי היישוב דיה עתיד לקום על אדמות יישוב בדואי לא מוכר בשם קטמאת, סמוך לערערה. בתוכנית המתאר למטרופולין באר שבע מוגדר השטח ששוכן בו קטמאת "נוף מדבר", כלומר אזור האסור לפיתוח ולבנייה. כדי להקים בו יישוב חדש המיועד ליהודים, יתבקשו רשויות התכנון לשנות את ייעודו. 1,200 התושבים החיים ביישוב ומשפחותיהם שהתיישבו בשטח לפני קום המדינה לא היו עילה מספקת לשנות את ייעוד הקרקע עד עתה.

 

בתחילת שנות השבעים ניסו הבדואים לרשום את הקרקעות על שמם באמצעות תביעת בעלות, אך בתגובה הגישה המדינה תביעות מנוגדות. בדואים הגישו אלפי תביעות כאלה, ובהן גם תביעות על קרקעות היישוב קטמאת, אך משום שמדובר ברישומים ישנים שעברו מאב לבן, הוכחת הבעלות קשה. מאות אלפי דונמים כאלה נותרו במחלוקת עד היום, היישובים לא הוסדרו, אין בהם תשתיות, כבישים ועל אחת כמה וכמה אין בתי ספר ומוסדות ציבור.

 

ב־2011 קיבלה הממשלה את תוכנית פראוור שהציעה להסדיר את המחלוקת באמצעות מנגנון של פיצוי בסך כ־50% מערך התביעה, פינוי כ־30 אלף תושבים והעברתם ליישובים קיימים, ואיום בעונשי מאסר למי שיישאר על הקרקע. בשלהי 2013, בעקבות התנגדות למתווה, בין היתר של הפרלמנט האירופי שקרא לבטלו בטענה כי הוא פוגע בזכויות הבדואים, החליט השר הממונה על יישום התוכנית בני בגין להוריד אותה מסדר היום. מאז נזרקו הצעות שונות, אך אף לא אחת מהן לא קודמה, ועשרות יישובים נותרו ללא הכרה של המדינה ואינם זוכים לשירותיה.

 

היישוב הבדואי ביר הדאג'. המדינה הכירה בו ב־1999 היישוב הבדואי ביר הדאג'. המדינה הכירה בו ב־1999 צילום: ישראל יוסף

 

במקרה של היישוב נווה גוריון הסיפור מובהק עוד יותר. על פי המפות של המקום, היישוב החדש מתוכנן להיבנות על קרקע שנמצאת בתחומי היישוב ביר הדאג', שהמדינה הכירה בו ב־1999, ושוכן סמוך לרבבים בשטח המועצה האזורית נווה מדבר. ב־2004 אף אושרה לו תוכנית מתאר המגדירה את גבולות הבנייה ביישוב, את השטחים החקלאים, את שטחי הציבור ועוד. התוכנית מקיפה שטח של 6,400 דונם, כ־1,700 דונם מתוכם לא בבעלות המדינה אלא בבעלות גוף או אדם פרטי שאינם מתושבי היישוב.

 

סבאח אבו לקימה, מראשי המשפחות ביישוב, מספר ל"כלכליסט" כי בזמן הכנת התוכנית הסבירו המתכננים לתושבים כי לא תהיה בעיה לממש אותה באמצעות פיצוי לבעלי הקרקע. אלא שכעת מתברר כי גבולות היישוב הקהילתי שגלנט מבקש לבנות כוללים גם הם את אותו שטח פרטי, ולמעשה גולשים לגבולות תוכנית המתאר המאושרת של ביר הדאג'.

 

"יש פה פוליטיקה שהולכת לשום מקום", אומר אבו לקימה. "אנשים מרגישים שרוצים לעקור אותם מבתיהם. מי שחשב על הרעיון הזה לא חשב על שקט ודו־קיום, כי השכן שלך לכל החיים הוא זה שעקר אותך".

 

חילופי קהילות

 

"ההצעה של משרד הבינוי מפלה", אומרת עורכת הדין סנא אבן ברי מהאגודה לזכויות האזרח. "יש בה שיקולים זרים, הרי המדינה מבקשת להקים יישובים באותו שטח שבו גרים תושבים שמבקשים שיבנו להם תשתיות. אומרים להם נפתח תשתיות, אבל לא בשבילכם. למה צריך להקים יישובים חדשים על חשבון היישובים הבדואיים? אם המניעים לא היו נגועים באפליה, אפשר היה לקדם יישוב ליד או לפתח יישוב קיים לעוד קהילות, אבל כשאתה עושה פינוי של קהילה שלמה רק בשביל להביא קהילה יהודית, זו אפליה".

ממשרד הבינוי והשיכון נמסר כי "כל הפעולות ייעשו כחוק ובהתחשב בנושאים השונים, וביניהם נושא הבעלות על הקרקע. נושא האוכלוסייה הבדואית בנגב הוא נושא חשוב המחייב טיפול מערכתי, כפי שעלה גם בדיון בממשלה".

  

בטל שלח
    לכל התגובות
    x