שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
חדשות נדל"ן

הדירות התעופפו באוויר: כך ויתרה המדינה על תוספת של 30 אלף יחידות דיור

תוך שנה ויתרה המדינה על פינוי 2 שדות תעופה במרכז הארץ שיכלו להוביל לבניית אלפי דירות. במשרד האוצר ובמשרד רה"מ טוענים כי לוחות הזמנים יישמרו, אבל גורמים המקורבים לנושא מפקפקים בכך. על דבר אחד אין מתווכח: בהרצליה ובשדה דב תיבנה יחידת דיור אחת בחמש השנים הקרובות

דותן לוי 18:2801.11.15

מדינת ישראל הוכיחה פעם נוספת כי אינה מסוגלת לעמוד בזמנים שהיא עצמה קבעה והתחייבה להם, כך עולה מהחלטת משרד ראש הממשלה לבחינה מחודשת של פינוי שדה התעופה האזרחי בשדה דב שעליו מתוכננת לקום שכונת מגורים בהיקף של כ-16 אלף יחידות דיור. גם אם בעיניים אוביקטיביות יש בהחלטה מידה של היגיון, היא קשה לעיכול במדינה כישראל שבה כידוע הדברים זזים לאט. מה גם שכל הטיעונים שעולים כעת הם כאלה שהיו ידועים למקבלי ההחלטות בתחילת הדרך, ולכן לא ברור מדוע יש צורך לדחות את הפינוי פעם נוספת.

 

לחצים פוליטים מצד ראש עיריית אילת

 

מאחורי השיקולים לדחות את פינוי שדה דב עומדים לחצים פוליטיים בעיקר מצד ראש העיר אילת מאיר יצחק הלוי שמתנגד להזזת שדה התעופה מחשש לפגיעה בתיירות בעקבות העברת הטיסות לאילת לנתב"ג ומחשש לפגיעה בתושבי אילת שמגיעים למרכז כדי לקבל שירותים רפואיים.

 

 

שדה התעופה בהרצליה. פינוי שמתעכב לאורך שנים שדה התעופה בהרצליה. פינוי שמתעכב לאורך שנים צילום: אור ויצמן

 

בשיחה עם "כלכליסט" אמר מאיר יצחק הלוי: "אנחנו טוענים שהחלטה לפנות את שדה דב מכניסה עיר שלמה להסגר. אחד העורקים הראשיים לעיר אילת עובר דרך שדה דב וזה ישבש את החיים של העיר, נוסעים דרך שם חולים, סטודנטים ומרצים מגיעים אלינו - ואנחנו לא יכולים לסבול את הדרך שבה זה נעשה.

 

"נתקבלה פה החלטה בהחבא", ממשיך יצחק-הלוי, "הפעם הראשונה שבה אני זומנתי לדיון בנושא בוועדה בכנסת היתה לפני שנה. אנחנו אומרים 'בואו נדחה את מועד הפינוי של השטח האזרחי עד להחלטה לפינוי השטח הצבאי', ביקשנו להצמיד את הפינוי האזרחי לצבאי ובינתיים לבדוק חלופות. אני חבר במועצה הארצית לתכנון ובניה ויכול להגיד שב-7 השנים הקרובות לא ייבנה שם כלום".

 

גם על יצחק הלוי יש לא מעט ביקורת, שכן הוא היה בין אלה שלחצו להעתיק את שדה התעופה של אילת אל מחוץ לעיר ועל שטחו צפוי להיבנות פרויקט נדל"ני כך שאם יפונה שדה דב בסופו של דבר - חוסר הנוחות של תושבי אילת יהיה כפול.

 

לחצים מצד ארקיע וישראייר

 

לחצים נוספים הופעלו בנושא מצד החברות המסחריות ארקיע וישראייר שמקיימות כיום טיסות ישירות משדה דב לאילת בהיקפים משמעותיים. גם בחברת ארקיע מציינים כי בשל העובדה שהתכנון צפוי לארוך זמן רב והיות ששדה התעופה הצבאי ממשיך לפעול שנה נוספת אין כל תרומה בפינוי שדה התעופה האזרחי בשלב מוקדם יותר.

 

בחברה הרחיקו לכת מעבר לכך והעלו שוב את הצעתם להשאיר את שדה התעופה על כנו עם מסלול טיסה יחיד ולבנות טרמינל על בסיס רידיניג, כך שניתן יהיה לבנות דירות תוך הגבלות מסוימות של גובה וויתור על הזכויות שנותרו. ככל הנראה הצעה זו טרם נשקלה ברצינות.

 

פינוי השדה אמור היה להיטיב עם קופת המדינה

 

ההחלטה לפינוי שדה התעופה התבקלה כחלק מהסכם כולל עם בעלי הזכויות בקרקע שהינם בעלים פרטיים שויתרו על חלק מזכותם במתחם בשווי 1.1 מיליארד שקל ועל דמי השימוש בשדה מאז שנת 2001 (דמי שימוש שמוערכים בכ-150 מיליון שקל לשנה). ההחלטה נחשבת ככזאת שמטיבה מאד עם המדינה כך שלדחיית ההחלטה יש גם השלכות כלכליות משמעותיות שיעלו לקופת המדינה מיליארדי שקלים. הפסקת הטיסות האזרחיות בשדה התעופה נקבעה ליוני 2016 ואילו הפסקת הטיסות הצבאיות ליוני 2017.

  

לא ברור מה הניע את נתניהו לשקול שוב את מועד סיום הפעילות בשדה: האם אלה לחצים פוליטיים מצד ראש העיר אילת או סיבה אחרת, אך גורם באחד ממשרדי הממשלה הרלוונטיים אמר ל"כלכליסט", כי ללא ספק דחיה כזו עשויה לגרום לאיבוד המומנטום. "בפתיחת ההסכם אנחנו צפויים לחזור אחורה, זה חבל כי זה מהלך שובר שיוויון. לתושבי אילת אפשר למצוא פיתרון אחר. מבחינת התכנון, נכון שיש עוד זמן עד שהעיריה תסיים אותו, אבל זה בהחלט עשוי לפגוע במוטיבציה שלה. אם דוחים את הכל בעוד שנתיים, זה מאבד את המומנטום".

  

המנהלים המיוחדים מטעם בית המשפט לגוש הגדול ובהם רחל זכאי, לשעבר היועצת המשפטית ברמ"י, טוענים כי ניתן להתקדם במקביל בתכנון: "יש שם טיהור קרקע ועבודות עפר בהיקפים אדירים שאפשר היה להתחיל ביולי 2016 ולהתקדם איתם עד ל-2018. התכנון המתארי אמור להסתיים להגשה לוועדות עד לפברואר 2016. אמרנו שמה שחשוב זה כמה שיותר מהר לסיים את התכנון ואנחנו מחפשים איך לעשות את זה". עוד טוענת זכאי כי הייתה פעילות לצמצם את לוחות הזמנים בין היתר על ידי רמ"י וכך הוחלט כי 1,400 דונם מתוך התוכנית יועברו לוותמ"ל ועד לספטמבר 2017 יסיימו לתכנן שם כ-6,000 יח"ד, אך כל זה לא יקרה אם הטיסות לא יופסקו".

  

למרות שאין קשר בין המקרים, קשה להתעלם מכך שהמדינה נמנעת מלפנות את שדה התעופה בהרצליה שעל בסיסו ניתן להקים כ-15 אלף יחידות דיור זאת בנוסף ל-5,000 יח"ד נוסף במסגרת התחדשות עירונית בשכונות הסמוכות שכיום לא ניתן להקים בהם בניינים גבוהים בשל מגבלות גובה. בדיון שנערך בבג"צ טענה המדינה כי אין פיתרון חלופי ושוב עלה נושא התכנון ארוך השנים שעד שיושלם אין מה למהר.

 

בשלב זה הוחלט כי יש לסיים את התכנון בתוך 3 שנים למרות הצהרות המדינה כי הוא ייארך 7 שנים. עו"ד ליאור כץ המייצג את עיריית הרצליה רעננה וכפר שמריהו במאבק לפינוי שדה התעופה סבור כי המקרה של הרצליה חמור פי כמה מזה של שדה דב היות ובמקרה זה מדובר בשדה תעופה שמשמש מספר מצומצם של אנשים, אין בו טיסות מסחריות והוא מהווה סכנה בטיחותית לתושבי הסביבה. "מדינת ישראל צריכה להחליט מה היא רוצה? אם היא רוצה לשחק בנדמה לי או באמת ליזום בניה", הוא אמר.

 

 גורמים במשרד רוה"מ מסרו כי הצעדים הנבחנים לא יעכבו את התוכניות להקים אלפי יח"ד בשטח שדה דב ואף יותר מכך. בכוונת המשרד לדאוג להאצת הליכי התכנון של השטח: "לנגד עינינו עומדים טובות המשק וטובת שוק הדיור".

 

עיריית תל אביב בתגובה: "לעיריית תל אביב-יפו יש מחויבות לקידום התכנית והליכי התכנון נמשכים בהתאם ללו"ז שנקבע".

 

 משרד האוצר: "לא נסכים לשום צעד שיוביל לדחייה בשיווק יחידות דיור במועד המוקדם ביותר האפשרי. לאור זאת, אנו בוחנים את הנושא".

  

בטל שלח
    לכל התגובות
    x