אשקלון מתקרבת אל הסכם הגג הגדול בהיסטוריה

בנוסף על כך, במסגרת ההסכם הוחלט שתחנת הרכבת באשקלון תועתק לשכונה החדשה שתוקם בצפון העיר, ובשטח שבו התחנה שוכנת כיום יקים משרד התחבורה בכמיליארד שקל מתחם תחזוקה לרכבת, שיועסקו בו כ־500 עובדים. כמו כן תוקם תחנת רכבת שנייה בשכונות הדרומיות החדשות. כיום מונה אשקלון כ־50 אלף דירות וכ־140 אלף תושבים. אם ההסכם ייצא לפועל תוכפל אוכלוסיית העיר בתוך עשור ותהפוך לאחת משש הערים הגדולות בישראל.

הדמייה של שכונת עיר היין באשקלון

בהסכמי גג עם רשויות מקומיות מספקת המדינה תקציב למימון פיתוח השכונה החדשה שנבנית ותשתיות על, למשל כבישים ומחלפים, בתמורה להתחייבות העיריות לזירוז הליכי הרישוי.

איחוד פרויקטים

עד עתה ההסכם בעל היקפי הבנייה הגדולים ביותר (כ־17 אלף) נחתם בראשון לציון, אך שיווק הקרקעות עדיין לא יצא לדרך משום שהליכי התכנון לא הושלמו. בראש העין, קריית גת ומודיעין נחתמו הסכמים שיש בהם פוטנציאל לבניית כ־14 אלף דירות (בכל אחת מהערים), מכרזים ראשונים בהן כבר נחתמו בשנתיים האחרונות ומלאכת הבנייה כבר החלה.

בשנה האחרונה קידמה רשות מקרקעי ישראל הסכם לשיווק קרקעות לבניית 17 אלף יחידות דיור בצפון אשקלון ובלב העיר. בשיחה עם "כלכליסט" מסביר שמעוני כי תוך כדי שיחות נודע לו שמשרד הבינוי פועל לתכנון שכונה נוספת ובה 13 אלף יחידות דיור בדרום ובמזרח העיר. לכשנודע הדבר, פנה שמעוני לרמ"י ולמשרד הבינוי וביקש להכניס את שתי השכונות להסכם הגג. "אמרתי: למה אתם בונים בשתי זרועות? אם לא יכניסו הכל להסכם לא אתקדם. אתם לא תבנו לי פה שתי ערים — אחת בדרום, אחרת בצפון — ורק הצפון ייכנס להסכם גג", לדבריו.

אתמול דווח שהתוכנית להקמת שכונה בצפון אשקלון סמוך לפארק עיר היין כבר הופקדה. אם הדרישות של שמעוני ייענו, ההסכם יכלול גם קרקעות לבנייה של 11 אלף יחידות דיור בשכונת אגמים בדרום ועוד כ־3,000 יחידות דיור במרכז העיר שיישווקו ב־2017.

הדמיה של שכונת האגמים באשקלון

תנאים אחרונים

במשרד האוצר, רמ"י ומשרד התחבורה מגלים נכונות לקדם את ההסכם. יו"ר מטה הדיור באוצר אביגדור יצחקי קיים שתי ישיבות בעיר, ובשבוע שעבר התקיימה ישיבה עם ראשי הרשות ובהם המנהל עדיאל שמרון. כל הגורמים תומכים בהסכם, אך הוא טרם נחתם בגלל התעקשות שמעוני על כמה פרטים. ראשית, שמעוני דורש שהעבודות להקמת המחלפים ייצאו לדרך כבר עתה, ולא כפי שברמ"י מבקשים, לאחר בניית הדירות. עלות כל מחלף כ־300 מיליון שקל, וכבר נמצאו לכך מקורות תקציביים, אבל שמעוני מתעקש שלוח הזמנים להקמתם יופיע בהסכם. כמו כן, הוא דורש שמפעלים שיבחרו לעבור לאשקלון ייהנו מהטבות מס כמו באזורי עדיפות לאומית: קרקעות בהנחה וללא מכרז והנחה משמעותית במסים. לדבריו, קוקה־קולה ואלתא גילו בכך עניין. ולדעתו, אם דרישות אלה ימולאו ויופיעו בהסכם, "הוא ייחתם עד ראש השנה".

לדברי שמרון, "היתה פגישה טובה מאוד ואנחנו במשא ומתן מואץ. יש מקורות תקציביים למחלפים ואנחנו יודעים לתת קדם־מימון. בעיניי אין מחלוקת על המחלפים, ורק נשארו מעט מאוד נקודות שעוד צריך להסכים עליהן". שמעוני אומר כי התעקשותו על הקמת המחלפים ועל הרחבת כביש 4 נובעת ממצוקת תחבורה שהעיר סובלת ממנה כבר היום.

"בבדיקה שעשה משרד התחבורה נמצא שהמחלף כבר נחוץ. לעיר יש הגירה חיובית והתווספו לה 8,000 תושבים בשנתיים האחרונות. באזור הצפוני בעשור האחרון התווספו 40 אלף. לצערי, למרות כל זאת המדינה וקודמיי בתפקיד לא השכילו לשפר את התשתיות בהתאם, וזה מחדל גדול מאוד. תשתיות הכבישים על הפנים, אין קישור בין האזור הצפוני לאזור הדרומי. הבעיה מחריפה ומחלף אחד לא יפתור אותה, לכן דרשנו שר התחבורה ואני להרחיב גם את כביש 4 מהמחלף עד אשדוד".

כמו כן, שמעוני מסביר כי העיר מספקת שירותים לתושבי הסביבה. כך למשל, בית החולים ברזילי הוא היחיד באזור ומשרת לדבריו כ־500 אלף תושבים, וכך גם חוף הים שתושבי הנגב מגיעים אליו. "אנחנו דורשים להתייחס לתשתיות־העל (מחלפים וכביש בין־עירוני — א"ג) האלה בהתאם".