גלנט בוחן חלוקה מחדש של קרקעות הקיבוצים

הצעת חוק המקבלת גיבוי משר הבינוי יואב גלנט מבקשת לחלק מחדש את הקרקעות בפריפריה ובאזורי הביקוש ולהעביר עד 500 אלף דונם מקרקעות היישובים החקלאיים ליישובים עירוניים ובפרט לעיירות פיתוח. ההצעה, שאותה יזם ח"כ דני עטר מהמחנה הציוני, מעגנת במקביל את זכויות תושבי היישובים החקלאיים הן בקרקעות החקלאיות והן בקרקעות למגורים שיישארו בידיהם.

לפי ההצעה של עטר, מינהל התכנון יוכל להעביר עד 10% מהקרקעות החקלאיות של כל יישוב חקלאי, ועד 500 אלף דונם בכל הארץ, ליישובים העירוניים למטרות מגורים או הקמת מרכזי מסחר ותעסוקה.

בנוסף, החוק קובע כי 40% מיחידות הדיור שייבנו על הקרקע ייועדו לבני ובנות היישוב, בהעתקה של מודל "בנים ממשיכים" שקיים בקיבוצים ובמושבים. עטר מאמין כי בני היישוב צריכים לקבל הנחה של לפחות 30% ברכישת דירה ביישוב שלהם, אך החוק לא קובע זאת.

מושב אביחיל שבמועצה האזורית עמק חפר. ברקע בנייני העיר נתניה צילום: עמית שעל

לדברי עטר, החוק יוכל להסדיר עימותים בין ערים ליישובים חקלאיים, כמו בין נתניה לבין המועצה האזורית עמק חפר בנוגע להעברת קרקעות ממושב אביחיל, או במקרה של בית שאן הגובלת במועצה האזורית עמק המעיינות, ירוחם הגובלת במועצה האזורית רמת נגב ועוד.

"מהפכה בזכויות של חקלאים על הקרקעות"

הצעת החוק אמנם הוגשה על ידי האופוזיציה אך זוכה לתמיכה בקואליציה. בנוסף לגיבויו של גלנט, על הצעת החוק חתומים גם יו”ר ועדת הפנים מהליכוד, דוד אמסלם, וכן הח”כים מהמחנה הציוני איתן כבל, חיליק בר, אראל מרגלית, מיקי רוזנטל ואיילת נחמיאס.

החוק של עטר, ראש המועצה האזורית גלבוע לשעבר, מציע גם מהפכה במעמד שיוך הקרקע בהתיישבות העובדת. החוק מגדיר את חברי האגודות החקלאיות כבעלי זכות חכירה לדורות על הקרקע, בדומה לחוכרים ביישובים העירוניים.

זאת, בניגוד למצב המורכב הקיים היום שבו ישנן כמה אפשרויות חכירה שונות, אחת מהן מאפשרת לאגודות החקלאיות לחכור את הקרקע מרמ"י לשלוש שנים בלבד, מה שמעניק לחברי האגודה רק זכות שימוש בה. הבנייה ביישובים החקלאיים מוגבלת כיום ל־350 בתים וכל שינוי דורש את אישור המועצה הארצית לתכנון ובנייה.

ההצעה של עטר קובעת כי הקרקעות יוחכרו ל־49 שנה וניתן יהיה להאריך את התקופה לשלוש נוספות. זכויות התושבים יירשמו על הקרקע והם יוכלו לבנות עליה בהתאם לתב”ע. החוק קובע כי "כל חוכר יהיה זכאי להגיש תוכניות ולקבל אישורים לכל בנייה, בכפוף לעמידה בהוראות חוק התכנון והבנייה, ללא צורך בקבלת הסכמת רשות מקרקעי ישראל".

עטר אומר כי "ההצעה מסדירה עיוות היסטורי, שהחקלאים מעבדים את הקרקע עשורים רבים, אבל הזכויות שלהן לא מוסדרות. הם לא רשומים בפנקסים ולחלקם אין הסכמי חכירה".

ח"כ דני עטר צילום: ינאי יחיאל

עטר אמר כי "הצעת החוק היא פיוס היסטורי בין היישובים העירוניים להתיישבות העובדת. המטרה שלי היא שהיישובים העירוניים בפריפריה יגיעו לסף קריטי של 50 אלף תושבים על ידי השארת בנים ממשיכים ומשיכת אוכלוסיות חדשות. מספר כזה יאפשר לערים לקיים את עצמן כלכלית, גם מכספי הארנונה וגם מהתפתחות שוק מקומי".

"מעמד חקלאי יושווה למעמד חוכר עירוני"

ההצעה מתמודדת עם בג"ץ הקרקעות של הקשת הדמוקרטית המזרחית מ־2001 שבה קבע בית המשפט העליון שקיבוצים ומושבים אינם יכולים ליהנות משינוי ייעוד בקרקע חקלאית. בעקבות הפסיקה הוחלט שקרקע חקלאית המשנה את ייעודה חוזרת למדינה. אחד העותרים מטעם הקשת הדמוקרטית המזרחית היה חברו של עטר לסיעה, ח"כ יוסי יונה.

כעת מציע עטר להשוות את מעמד החקלאי למעמדו של חוכר קרקע ביישוב עירוני: "כל יישוב יקבע את קצב ההתפתחות שלו, אך בתוך השטח הבנוי של היישוב החקלאי יתאפשרו התרחבות ובנייה למגורים על פי החוק".

מטעמו של גלנט נמסר כי "שר הבינוי תומך בכל חוק המפתח את הנגב והגליל, והחוק שמציע עטר יהיה חלק מתוכנית המשרד לפיתוח הפריפריה".