$
חדשות נדל

500 מיליון שקל לחיזוק יישובים ערביים נעלמו

סעיפים משמעותיים בהמלצות הוועדה לטיפול בבעיית הדיור במגזר הערבי נגנזו בדרך לתקציב המדינה חודשיים בלבד לאחר שאושרו בקבינט הדיור. רק השינויים הבירוקרטיים נשארו

אמיתי גזית 08:3306.08.15

צוות 120 הימים לטיפול בבעיית הדיור במגזר הערבי נקרא כך לציון פרק הזמן שדרשה ממנו הממשלה להגיש את המלצותיו. לגניזת מסקנותיו, לפחות היקרות שבהן, נדרש מחצית הזמן. פחות מ־60 יום חלפו מאז הוגש הדו"ח ואושר בקבינט הדיור, וכבר מתברר שכל הסעיפים האופרטיביים שנועדו לשחרר חסמים המעכבים בנייה ביישובים הערביים, בהיקף מוערך של 500 מיליון שקל, נותרו מחוץ לתקציב המדינה.

סירוב אידיאולוגי

 

רוב אם לא כל ההמלצות שכן נשארו הן שינויים בירוקרטיים סטטוטוריים שעלותם התקציבית נמוכה. כך למשל הוחלט על הקמת שש ועדות מקומיות לתכנון ובנייה בכפר קאסם, שפרעם, סכנין, קלנסווה, טמרה וג'לג'וליה, והוחלט על הקלות בהליכי רישום המקרקעין ברשויות ערביות. אך בחוץ נותרו סעיפים כגון העמדת קדם מימון לפיתוח קרקעות, הקמת מאגר יועצים שילוו רשויות ערביות בקידום תוכניות בנייה, והכנת תוכנית־אב לביוב במחוז צפון כדי לצמצם את מגבלות הפיתוח הקיימות בהיעדר תשתית ביוב ראויה. כמו כן מוטל בספק יישום ההמלצה להקים ועדות קבע לבחינת גבולות הרשויות הערביות, וזאת בשל התנגדות שר הפנים לכך.

 

הממשלה החליטה להקים את צוות 120 הימים בדצמבר 2014, והעמידה בראשו את ראש אגף תקציבים במשרד האוצר אמיר לוי — עובדה שהפיחה תקווה במגזר הערבי משום שמדובר בבעל תפקיד ביצועי ולא פוליטי, ובמיוחד לאור העובדה שלוי מחזיק את ברז התקציב. לאחר שבעה דיונים בהשתתפות מתכננים ונציגי ארגונים ערביים גיבש הצוות את מסקנותיו.

 

גם אם הדבר לא נאמר במפורש בדו"ח, עולה ממנו כי מחסור בקרקעות מדינה בגבולות הרשויות הערביות הוא הסיבה למצוקת הדיור. מחסור זה לא רק מקשה בנייה חדשה ביישובים, אלה גם מצמצם את מקורות ההכנסה של אותן רשויות מאזורי תעשייה. התוצאה של היעדר משאבים היא רשויות עניות, שלהן מחלקת הנדסה חלשה אשר מתקשה לקדם תוכניות בנייה.

 

בפרק ההמלצות מציע הצוות להקים ועדת קבע לבחינת גבולות הרשויות הערביות. מתוך היצמדות למנדט שניתן לצוות, ההמלצה מצומצמת ומתייחסת רק להרחבה של שטחי פיתוח לבנייה למגורים. אלא ששר הפנים סילבן שלום הסתייג מההמלצה בדיון שנערך בעניין בקבינט הדיור בחודש יוני. הנימוק הרשמי לכך מעומעם, דובריו של השר מסרו ל"כלכליסט" כי "כל החלטה שתתקבל, עליה להתקבל בהסכמה וכחלק מהדיונים על התקציב". הנימוקים להתחמקות השר מלאמץ את ההחלטה עשויים עמוקים יותר. יו"ר סיעת כולנו ח"כ רועי פולקמן, חבר בצוות ליישום המסקנות, אומר כי "מדובר בסוגיה בעייתית. העיסוק בוועדת גבולות נגרר שנים ובדרך כלל שרי הפנים לא מחליטים כי זה רגיש פוליטית". לפי גורמים במערכת הפוליטית, שר הפנים שלום חושש מכוחם הפוליטי של ראשי רשויות שעלולים לצאת נגדו אם יגזול מהם שטחים לטובת רשות אחרת.

 

כמו כן, כאשר עוסקים בקרקעות בבעלות ערבים ויהודים אי אפשר להתחמק מהמטען ההיסטורי. כך בעבר, אלי ישי בכהונתו כשר פנים סירב לחתום על המלצות להרחבת גבולות יישובים ערביים ממניעים אידיאולוגיים. פרופ' ערן רזין, המכהן כיו"ר בוועדות חקירה לגבולות מוניציפליים, מסכים כי כשמדובר בערבים ויהודים קשה להתנתק מהערכים. למרות זאת רזין מעריך כי התנגדותו של שר הפנים נובעת מחשש לאובדן סמכויות: "שלום ודאי מרגיש שהולכים להפקיע ממנו עוד כוח. מי יודע אם יקימו לו ועדה קבועה והבקשות יגיעו אליה בלי לעבור דרכו. אני לא מופתע (מההתנגדות — א"ג), זה מאוד הגיוני מבחינתו".

 

המלצות נוספות של הוועדה שלא מצאו את דרכן לספר התקציב או לחוק ההסדרים הן תוכנית־אב לביוב באזור הצפון, שנועדה לחבר יישובים רבים לתשתית ובכך לאפשר להם להתפתח; הקמה של מאגרי יועצים שיסייעו לקדם תוכניות בנייה ברשויות ערביות; מימון לפיתוח קרקעות המיועדות לבנייה רוויה; ומימון להקמת מוסדות ציבור ביישובים ערביים. להערכת פולקמן, העלות התקציבית של הסעיפים האלה היא כאמור כ־500 מליון שקל.

 

ראש אגף תקציבים אמיר לוי. מינוי מקצועי לראשות הוועדה ראש אגף תקציבים אמיר לוי. מינוי מקצועי לראשות הוועדה צילום: רמי זרנגר

 

בכל זאת יירשם שיפור

 

עם זאת ההמלצות שכן מיושמות חשובות, גם אם מדובר בשינויים בירוקרטיים. כך למשל, הקמת ועדות מקומיות לתכנון ובנייה תרחיב את יכולת הרשויות לנהל את תחום התכנון והבנייה בהתאם לצורכיהן. נוסף על כך, בחוק ההסדרים מופיעות המלצות שנועדו להרחיב את השטחים שבהם ניתן לבנות, למשל הוראה להפשיר שטחים שמוגדרים כאסורים לבנייה (כמו שטחים ירוקים) במסגרת השינויים בתוכנית המתאר הארצית תמ"א 35. כמו כן מינהל התכנון יוכל להרחיב את השטחים ביישובים ערביים שניתן לבנות על פי תמ"א 35 בכ־2% מבלי שיידרש שינוי בתמ"א, ורישומן של קרקעות שאינן רשומות כדין (שאותן הבנקים מסרבים לשעבד בתמורה למימון) יוסדר בכך שלא יותנה בהסגרת תשלומי מסים.

 

ד"ר תאבת אבו ראס ואמנון בארי-סוליציאנו, מנכ"לים שותפים ביוזמות קרן אברהם, מסרו בתגובה: "בעיית הדיור במגזר הערבי בישראל הינה בעיה חמורה וארוכת שנים. לבעיה זו גורמים רבים אך המרכזיים שבהם הם העדר תוכניות מתאר מאושרות בקרב רוב היישובים הערביים והנפקת היתרי בנייה שאינה מדביקה את קצב הדרישה. אנו קוראים להביא ליישומן המלא של מסקנות צוות 120 הימים, שגם הן בגדר הנחת היסודות הראשוניים בדרך לצמצום מצוקת הדיור במגזר הערבי".

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x