בלעדי לכלכליסט
ירידה בשיעור נוטלי המשכנתא שמתקשים בהחזר החודשי
מספר הלווים שלא עמדו בתשלומי ההלוואה למעלה מ־90 יום הגיע במרץ השנה ל־25 אלף, ירידה של 3% בתוך שלושה חודשים. מגמה זו מיוחסת לריבית הנמוכה במשק. מספר הלווים שפונו מדירתם לאחר שפיגרו יותר מחצי שנה בהחזר ההלוואה עמד על 2,953
06:5015.07.15
היקף המשכנתאות שלוויהן מפגרים בתשלומים ב־90 יום ומעלה עומד על כ־3 מיליארד שקל, כך עולה ממסמך שהעביר המפקח על הבנקים לוועדת הכספים והגיע ל"כלכליסט".
קראו עוד בכלכליסט:
- אפקט כחלון: שיא של כל הזמנים במשכנתאות - הסתכמו ביוני ב-7 מיליארד שקל
- בנק ישראל עדכן את הנתונים וחובות משקי הבית צנחו ב- 8 מיליארד שקל
- זינוק של כ-160% במיחזור משכנתאות בחודש מאי, בסך כולל של 2 מיליארד שקל
מבט אחורה מראה כי תופעת הפיגור בתשלומי המשכנתא נמצאת במגמת ירידה. בדצמבר 2014 למשל עמד סכום הפיגור הכולל על 3.5 מיליארד שקל, כלומר 26 אלף לווים התקשו התקשו בהחזר ההלוואה. בדצמבר 2013 עמד הסכום על 3.8 מיליארד שקל, 28 אלף לווים.
בניגוד לדוחות הבנקים, המסמך של בנק ישראל מאפשר פילוח של הר החובות שבפיגור לאנשים ולמשפחות, והוא חושף כי נכון למרץ 2015 מדובר ב־25 אלף לווים שמתקשים לשלם לבנק את המשכנתא כבר יותר משלושה חודשים.
הירידה במספר הלווים שנקלעו לקשיים מיוחסת בין היתר לשינויים בתנאי השוק. במרץ 2013 עמדה הריבית במשק על 1.75%, במרץ 2014 על 0.75%, ובמרץ 2015 היא כבר הגיעה לשפל של 0.1%. הורדת שיעור הריבית מקלה על הלווים לעמוד בחובותיהם.
במקביל בשנתיים האחרונות חלה עלייה במחירי הדירות. על פי נתוני מדלן, מחיר דירת ארבעה חדרים ממוצעת במרץ 2013 עמד על 1.18 מיליון שקל, ובמרץ 2015 הגיע מחירה ל־1.26 מיליון שקל, עלייה של כמעט 7%.
דודו זקן, המפקח על הבנקים צילום: עמית שעל לדברי בכיר בענף, עליית המחירים תרמה לשיפור מוסר התשלומים: "אין ספק שתנאי השוק מקלים עלינו וגורמים לכך שמשפחות רוצות לשלם משכנתא לפני שהן משלמות הכל. יש פה השפעה פסיכולוגית עצומה, מחירי הדירות ממשיכים לעלות ומי לא רוצה לעשות מאמץ ולהמשיך להחזיק בדירה משלו?".
הכונס נכנס לפעולה
עוד עולה מהמסמך של המפקח על הבנקים כי 2,953 משפחות לא הצליחו לעמוד בתשלומי המשכנתא החודשיים, ובחודש מרץ עברו דירותיהן עברו לטיפולו של כונס נכסים, שפועל למימוש הנכס בשוק ולפינוי הדיירים מבתיהם. 2,434 מהדירות הללו נמצאות בטיפול של כונס נכסים, בנוגע ל־463 מהן כבר הוגשו בקשות למינוי כונס נכסים, ו־56 משפחות פונו מהנכס אך הוא טרם נמכר.
הבנקים אינם יכולים להעביר את הדירה לכונס נכסים חצי שנה מיום שהלווים החלו לפגר בתשלומים. בתקופה הזו הבנקים פונים ללקוחות, שולחים מכתבים, במקרים מסוימים כבר מפעילים עורכי דין, ובעיקר מנסים למחזר את החוב ואת תנאי המשכנתא של הלווה.
תיק המשכנתאות תופח
היקף תיק המשכנתאות של הבנקים, נכון לסוף מרץ, תפח ליותר מ־290 מיליארד שקל, המורכבים מ־914 אלף הלוואות. מדובר למעשה ב־914 אלף דירות הנמצאות היום בבעלות הבנקים, כלומר אם קיים במשק מלאי כולל של כ־2.4 מיליון דירות, כ־40% ממנו נמצאים בבעלות הבנקים.
כמו כן הבנקים מחויבים לדווח בדו"חות הכספיים שלהם על היקף החובות שנמצאים בשלב בעייתי מבחינת צפי ההחזר שלהם וטרם הופעל כונס בנוגע אליהם. בנק ישראל קבע כי על הבנקים לדווח על חובות כאלה ברגע שעוברים שלושה חודשים של פיגורי החזרים.
בסוף החודש שעבר פרסם בנק ישראל סקירה של תרחיש קיצון שאליו נקלע המשק הישראלי וכיצד תרחיש כזה ישפיע על שוק המשכנתאות. על פי התרחיש הבאמת קיצוני שכולל התכווצות תוצר, ירידה במחירי הדיור וזינוק באבטלה, כ-63 אלף משפחות לא יצליחו לשלם את החזרי המשכנתא ויאבדו את בתיהן. בבנקים כמו גם בבנק ישראל יודעים שעלית ריבית ושינוי פסיכלוגי של תפיסת מחירי הדיור ישפיעו גם הם על מספר המשפחות שלא יצליחו להחזיר את המשכנתא ובעקבות כך לאבד את בתיהן, זה ככל הנראה יהיה רחוק מ-63 אלף משפחות, אך אולי דווקא הממשיות של אפשרות כזאת, מפחידה לא פחות.
