שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
ועידת הנדל"ן 2015
גג עמוד ועידת הנדל"ן 2015

ועידת הנדל"ן

"הפוליטיקאים לא מחפשים פיתרון למשבר הדיור - אלא כותרות"

אלפרד אקירוב יוצא נגד קובעי המדיניות: "פעם הכיסא היה אמצעי ולא מטרה". לדבריו, "המדינה היא השולטת בקרקעות ובעלויות, ואם היתה מחליטה למכור קרקע במחיר של 1,000 דולר ליח"ד - המחירים היו יורדים"

יעל דראל 12:5706.05.15
"מה שהיה בשוק הדיור עד היום הוא פופוליזם, לא היתה מהות. פוליטיקאים רוצים להרוויח מנדטים ולהיבחר, אבל הנושא עצמו (משבר הדיור) הוא פשוט והוא בידי המדינה – כי היזם לבדו לא יכול להוזיל עלויות, יש לו עלויות מסוימות. אבל המדינה היא השולטת בקרקעות ובעלויות ולכן אם המדינה היתה מחליטה למכור קרקע במחיר של 1000 דולר ליחידת דיור – המחירים היו יורדים. זו המחויבות של המדינה לדאוג לאזרחיה, וזה דבר ערכי. לא יכול להיות שאדם גדל במדינה ולא תהיה לו דירה. אין דבר כזה בעולם. אבל למה לא עושים את זה? אנשים לא יודעים אבל 70 אחוז מהמחיר של הדירה הולך למדינה – רק 30 אחוז נשאר ליזם ממחיר הדירה. אז זה בולשיט, זה פופוליזם", כך אמר יו"ר ומייסד קבוצת אלרוב, אלפרד אקירוב, בשיחה עם עורכת כלכליסט גלית חמי, בוועידת הנדל"ן והתשתיות של "כלכליסט" שהתקיימה בתל אביב.

 

חמי: ישנה טענה שאם יורידו את מחירי הדירות הכסף בסוף יתגלגל לקבלנים וטענה נוספת היא שישנו סיכון להרעיד את המערכת הבנקאית? "אם היה מס ערך מוסף אפס, זה היה הולך למחיר הקרקע ולקבלנים - ואיש לא היה מרוויח מכך, אבל אם קובעים ערך קרקע מראש, למשל 1,000 דולר למרכיב הקרקע ליחידת דיור, אז יוצרים מחיר מטרה ואז אפשר לקבוע שמי שימכור יותר בזול יזכה במכרז. כך לצעירים תהיה דירה. אבל כולם מחפשים כותרות, לא פתרונות לדיור".

 

לצפייה בשידור החי במובייל לחצו כאן

 


 

אתה נוטה להאשים את הפוליטיקאים ואת התקשורת, אבל מה תפקידו של המגזר העסקי? במציאות, רפורמת הסלולר הוזילה מחירים, ועדת בכר לא מוטטה את הבנקים, יכול להיות שהזעקות שלכם הן זעקות שווא?

 

"אני לא זועק. אני לא מבקש כלום מהמדינה ולא רוצה ממנה כלום, אני פותר את הבעיות שלי לבד ואני חושב שאפשר היה לעשות יותר – ויותר טוב", השיב אקירוב. "תראו איזה מפעלים בנו במדינה, יש את טבע ואת צ'ק פוינט, בנו פה מפעלים במאות מיליארדי שקלים. אז כמו בכל דבר, יש מצליחים ויש נכשלים – אז למה לא לראות את חצי הכוס המלאה? אני בא בטענות רק לטובת הזוגות הצעירים. אני מחפש משהו בשבילי? אני לא צריך כלום".

 

אז אלו לא הפתרונות הנכונים?

"פעם הכסא היה אמצעי ולא מטרה, היום הכסא הוא מטרה, הפוליטיקאים רוצים לשבת על הכסא. אצל בן גוריון ובגין הכסא עצמו לא היה מטרה", השיב אקירוב.

 

אבל יכול להיות שגם המגזר העסקי השתנה, אנחנו רואים פחות ציונות היום במגזר הפרטי, איש עסקים היום הוא כבר לא משוואה שמשמעותה מקומות עבודה בהכרח, אלא משוואה שכוללת מינוף, רכישה ואקזיטים - ולא יצירת ערך ממשי.

 

"ואולי המדינה יצרה את זה? צריך להסתכל ולראות איפה ההלוואות ניתנו? הנפיקו חברות שלא היו יכולות להחזיר את הכסף – אז עשו ועדה (ועדת בכר), בטח יעשו עוד ועדות. אני לא רוצה להגיד שכל הרפורמות לא הצליחו. אבל גם בתקשורת, בענף הסלולר, ניתן היה לעשות רפורמה יותר טובה, יותר הדרגתית. לא היה צריך להביא חברות לפשיטת רגל", אמר. "תסתכלו מה שקורה עם הבנקים. צריך תחרות, אז בבקשה, תקימו בנקים חדשים, אבל הנה, כל הבנקים על המדף ואף אחד לא מוכן לקנות אותם. אז רק להגיד 'בואו נפיל עוד גזירות על הבנקים'? הרי בלי בנקים המדינה לא תוכל להתפתח. אני לא מבין את זה".

 

אקירוב. "במדינה אחרת רגולטור שגורם לנזק של מיליארדים בועטים לו בתחת" אקירוב. "במדינה אחרת רגולטור שגורם לנזק של מיליארדים בועטים לו בתחת" צילום: נמרוד גליקמן

 

"אני לא אצטרך למכור את החולצה שלי"

 

אני רוצה לצלול רגע לעסקים הפרטיים שלך: אמרת בעבר שתמכור את החולצה האחרונה שלך כדי להחזיר חוב, אבל יש לך היום לא מעט חובות, כמה סדרות של אג"ח.

 

"התכוונתי שאני לא אגיע לזה שאצטרך למכור את החולצה שלי", פסק. "מי שמוכן לקחת 6-7 אחוז באג"ח מהיקף המאזן של החברה, לא יגיע למצב קשה ואני גם לוקח את זה מעסקים מניבים. מי שלקח בהיקפים אחרים – הכתובת היתה על הקיר וזו תוצאה של ועדת בכר שהפריטה את כל הקרנות, והביאה לכך שהיו צריכים לצאת לשוק הפרטי".

 

להאשים את ועדת בכר בקריסה? מה עם העסקים הפרטיים? איפה האחריות שלהם?

 

"הם לא היו צריכים לקחת כסף. ממתי לוקחים כסף בהיקף המאזן של החברה, איך נתנו להם בכלל? אם הלוקח הוא טיפש גם הנותן צריך להיות טיפש? לנותנים יש יותר אחריות", הדגיש אקירוב.

 

גלית חמי: אז אתה תישאר עם החולצה שלך

 

"כן, כי אני לא מוכן לקחת הלוואות במיליארדים. אחרי כל הצלחה יש בועה, ואחרי כל בועה יש הצלחה. צריך להתנהל בצורה מושכלת וחכמה. לא במקרה אני 50 שנה בעסקים"

 

ובכל זאת, אתה משקיע לא מעט בתחום המלונאות באירופה. היורו היום חלש, התפוסה נמוכה, איך זה משפיע על מצב עסקיך?

 

"כשהיורו חלש זה מגביר תיירות, כי זה מגביר למשל זרם תיירים מארצות הברית או מסין. בישראל כשהדולר חלש ישנה בעיה, כי מקבלים תקבולים בדולרים וההוצאה לעומת זאת היא שקלית. באירופה אין בעיה כי ההוצאות עצמן גם ביורו - והמלונות לא ריקים".

 

אבל התחרות היא עזה בתחום המלונאות

 

"נהדר, תחרות זה נהדר, אבל פה בישראל אי אפשר לבנות בית מלון, אי אפשר לבנות מפעל. ראש עיריית פריז מגיע ורוצה לפגוש, ראש עיריית אמסטרדם ביקש לראות אותי, בפגישה בינינו הוא נתן לי מתנה ואמר לי תודה על כל מה שעשית למען אמסטרדם. בישראל מי יעשה את זה?

 

חלק מאנשי העסקים נפגשים עם אנשי שלטון וחלק מהפגישות האלה מגיעות בסוף לכותרות.

 

"הרוב זה סיפורים, במציאות זה לא קיים", הבהיר אקירוב. "נפגשתי עם צ'יץ וטדי קולק בעבר, אבל היום אף ראש עיר לא רוצה לפגוש אותי. הם מפחדים. אין הון ושלטון - יש עיתון ושלטון".

 

לא כדאי להסתחרר מהריבית

 

הריבית האפסית איך היא משנה את קבלת ההחלטות של היזמים?

 

"הריבית היא הזדמנות ענקית לאנשי עסקים אבל לא צריך להסתחרר מזה, הכל צריך להיעשות במידה, כי תהיה בועה. האם אנחנו צריכים להשוויץ ב-3% צמיחה במשק? למה לא 7 או 8 אחוזי צמיחה? איפה יש עוד עם כזה כמו העם היהודי? אין את זה באף מקום אחר בעולם, אבל תנו לעבוד. ב-2002 ביבי רצה להקים מפעלים אבל היו 10 אחוז אבטלה במשק, והוא נתן פטור ממס למפעלים. עכשיו מדברים על כך שהמפעלים הם גנבים, כי הם לא משלמים מס. אז מה, טבע גנבה את הכסף? המדינה נתנה את זה. וכל העולם נותן את זה – מה שכן, עשרות אלפי עובדים שילמו מס. אני רוצה עובדים שמרוויחים 15-20 אלף שקל לחודש, לא רוצה עובדים בשכר של 5000 שקל לחודש. הייתי בונה עוד שני בתי מלון אם הייתי יכול. אבל המציאות היא שבחו"ל יש לי היום יותר עובדים מבישראל, למה? האם אני שונא את המדינה? אני מת לעבוד".

 

אקירוב מתח ביקורת על המדיניות הרגולטורית גם בתחום האנרגיה בישראל ואמר: "הנזק שנגרם לתעשיית הגז הוא בעשרות מיליארדים. בכל מדינה אחרת הפקיד הזה לא היה עובד יותר . תדאגו שיבואו עוד משקיעים. הרי ברגע שמצאו גז ימצאו בוודאי עוד גז, אז מישהו מוכן להשקיע? יכלו למצוא פה גז שיעשיר אותנו לעוד עשר דורות. אז למה? יש לנו מדינה אחרת?"

 

איזו ממשלה היית רוצה לראות כאן מחר בבוקר?

 

"הממשלה שתקום זו הממשלה הזו. אין אלטרנטיבות למשהו אחר. זו האלטרנטיבה הקיימת, אבל הממשלה לא רואה את טובת המדינה, כל אחד רואה את טובת הסקטור שלו והכסא שלו. הייתי רוצה לראות מנהיגות כמו בסינגפור. הם הגיעו מקומוניזם, אבל היום הם אחת הכלכלות החזקות בעולם. הייתי רוצה לראות את הכלכלה פועלת לטובת המדינה, אבל זה לא יקרה כי כל אחד פה דואג לעצמו".

 

אקירוב התייחס למהלכי המדינה בתחום המלחמה בעוני ואמר: "אני רוצה לתת כסף אבל כדי שלא יהיו עניים, לכן אני נותן כסף ל-400 מלגות בשנה, אני לא רוצה להנציח את העוני. זה גם מה שהמדינה צריכה לעשות, אבל פה הכל הפוך. הייתי רוצה חינוך, דיור ואנשים שירצו לעבוד ולחיות פה – לא בשכר של 4,000 שקל בחודש, כי מזה לא נגדל את הדור הבא. זו המדינה שהייתי רוצה, כמו בסינגפור. אנחנו יותר חכמים ויותר רעבים – ועובדה שהיהודים מצליחים בכל מקום. הבעיה היא שאין לנו משילות, במדינה אחרת - רגולטור שגורם לנזק של מיליארדים בועטים לו בתחת. אבל אף אחד פה לא פותח את הפה, כולם פוחדים לדבר, ואני אומר: 'כל מי שחושב שיגיד את דעתו אחרת לא יהיה שינוי'. אין לנו מדינה אחרת".

 

 

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x