שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
חדשות נדל"ן

עיריית ת"א לא תוכל לחייב חברה לרשום שטחים על שם העירייה כתנאי להקמת מגדל

בית המשפט לעניינים מינהליים ביטל הוראות בתוכנית שנגעה להקצאת קומה בנויה לשימוש ציבורי בעבור עיריית תל אביב

דותן לוי 19:1522.01.15

בית המשפט המחוזי ת"א בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים ביטל החלטה של הוועדה המחוזית וקבע, כי עיריית תל אביב לא יכולה לדרוש רישום קומה על שמה, כתנאי לאישור הוספת קומות בבניין. בנוסף, בית המשפט הורה על ביטול הוראות התוכנית הנוגעות להקצאת קומה בנויה לשימוש ציבורי לטובת עיריית תל אביב.

 

מדובר בתוכנית להוספת 20 קומות לתעסוקה לבניין קיים בית אגיש רבד הסמוך לנתיבי איילון ונמצא בבעלות היזם יגאל אהובי וחברת נכסי שבטא קרונפלד. הוועדה המחוזית החליטה להפקיד את התוכנית בכפוף לכך שבעלי הנכס יקצו שתי קומות בנויות מתוך הקומות המתווספות לשימוש ציבורי, לפי סעיף 188 לחוק התכנון והבנייה. עוד קבעה הוועדה המחוזית, כי תנאי למתן היתר בנייה הוא הבטחת הקמת השטחים הציבוריים וכי תנאי למתן אישור איכלוס הוא רישום השטחים הציבוריים על שם העירייה.

 

בית אגיש בית אגיש

 

ההתנגדות שהגישו יזמי התוכנית כנגד ההקצאה נדחתה בחלקה, ונקבע כי לאור העובדה שמדובר במבנה שמיועד לתעסוקה, הרי שבמקרה זה ההקצאה לשימוש ציבורי תהיה בהיקף של קומה אחת בלבד (בשטח של 500 מ"ר עיקרי), ולא כפי שהופקד, שתי קומות.

 

בעקבות זאת נכסי שבטא עתרה באמצעות עוה"ד אלי וילצ'יק ורוית צימנט ממשרד כהן, וילצ'יק, קמחי ושות' בטענה, כי יש לבטל את ההקצאה כלל. החברה טענה כי אין כל מקור שבדין לסמכותם של מוסדות תכנון לכפות על יזמי תוכנית להקצות ולבנות בעבור העירייה (בתוך הבניין הפרטי שלהם) שטחים לשימוש ציבורי, ומכאן שההחלטה התקבלה בחריגה מסמכות; עוד היא טענה כי הקצאת קומה בנויה בבניין המתוכנן כמוה כהפקעת מקרקעין, וככזו עליה להיעשות כדין; כן נטען, כי לא נערכה בדיקה ראויה באשר לצורך ציבורי מסוים.

 

בית המשפט קיבל את העתירה וקבע, כי בהחלטת הוועדה המחוזית קיים פגם מנהלי מהותי המצדיק את התערבותו, וכי תוצאת הפגם הנה בטלות ההחלטה. בית המשפט ציין, כי אין כל מקור שבדין המתיר למוסדות התכנון להורות על הקצאת שטח בנוי לצרכי ציבור שיבנה על ידי היזם או עלי הקרקע והוסיף, כי אף אילו היה מקור שכזה, הרי שהקצאה לצרכי ציבור ווידוא כי שטח זה אכן ייבנה והתניה בדבר רישום השטח על שם הרשות המקומית, אינו אלא כסות להפקעה של אותו שטח.

 

בית המשפט הוסיף וציין בפסק הדין, כי אמנם קיימת לוועדה המקומית סמכות להפקיע מקרקעין שנועדו בתוכנית לצרכי ציבור וכי הוועדה המקומית רשאית, לאחר תחילת תוקפה של תכנית, להפקיע שטחים, אלא שהוא הוסיף כי שעה שגורם מוסמך מבקש לייעד שטח לצרכי ציבור, עליו לעשות זאת בכפוף לקיומם של שלושה תנאים מקדמיים: צורך ציבורי מסוים ומוגדר, קיומה של זיקה בין הצורך הציבורי המסוים למקרקעין המסוימים המיועדים להפקעה, וקיומו של צורך בהפקעת המקרקעין כדי לממש את הצורך הציבורי. בהיעדר הצבעה על צרכי ציבור המצדיקים את ייעודו של שטח למטרה ציבורית כלשהי (קיימת ורלוונטית במועד ההפקעה), ניטלת הסמכות לקבוע הוראות בעניין זה בתקנון התוכנית. משלא הובהר מהו הצורך הציבורי שיש בקומה שהוקצתה, קבע בית המשפט כי החלטת הוועדה המחוזית לקבל אך חלקית את התנגדות בטלה, וכי כלל ההוראות בתוכנית הנוגעות להקצאה בטלות בזה, בהדגישו כי יתר ההוראות בתקנון עומדות בעינן.

  

בטל שלח
    לכל התגובות
    x