שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
חדשות נדל"ן

תוכנית המתאר של טירה מגיעה לבג"ץ: "מתעלמת מתרבות המגזר"

הקרקעות בטירה נמצאות בבעלות משפחות שלמות ברישום לא מוסדר, אך זה לא מנע מהמדינה לייעד אותן לבנייה למגורים. עיריית טירה וארגוני תושבים שעתרו נגד תוכנית המתאר לעיר טוענים שהיא מסכלת בנייה חדשה

יעל דראל 08:0313.10.14

עיריית טירה עתרה לבג"ץ כנגד המועצה הארצית לתכנון ובנייה בטענה כי תוכנית המתאר שאושרה לעיר מתעלמת מצורכי התושבים וממאפייני התרבות הערבית, ומבססת את הרחבתו העתידית של היישוב על קרקעות פרטיות במקום קרקעות ציבוריות. בכך, נטען בעתירה, התוכנית מכשילה אפשרויות דיור לזוגות צעירים בעיר שמתקשים ליטול משכנתאות.

 

בדיון ראשון שהתקיים בתוכנית לפני כשבוע הורה ביהמ"ש העליון למדינה ולמוסדות התכנון להבהיר כיצד תוכנית המתאר מספקת מענה לצורכי העיר כפי שפורטו בעתירה.

 

טירה, הקטנה מבין ערי המשולש הגובלת במועצות לב השרון ודרום השרון, פעלה בין 2009 ל־2011 תחת ועדה קרואה שמונתה בעקבות ניהול כושל וגירעון תקציבי מתמשך של עשרות מיליונים. תוכנית המתאר הופקדה על ידי הוועדה המחוזית ב־2010, כך שהרשות המקומית לא היתה שותפה בגיבושה. עו"ד איל מאמו ממשרד אגמון רוזנברג הכהן ושות', המייצג את העותרים, מציין כי בעיה מרכזית בתוכנית המתאר היא סוגיית התכנון ומבנה הבעלות על הקרקעות.

 

"כל ההרחבה העתידית של העיר נשענת על קרקעות פרטיות, שמתפקדות כיום כקרקע חקלאית. במקביל הוחלט להפקיע שטח של כ־400 דונם קרקעות מדינה שהיו מיועדות לבנייה עתידית. המדינה לא מביאה בחשבון שבמתכונת הזו, בשל תכתיבי התרבות, אין ולא יהיה מענה לדיור עבור זוגות צעירים בטירה".

 

טירה. 23 אלף תושבים מתגוררים בטירה כיום; 40 אלף תושבים צפויים להתגורר בטירה ב־2030; 900 יח"ד בלבד ייבנו בעיר עד 2030 לפי תוכנית המתאר; 2,000 יח"ד יהיו חסרות בעיר עד 2030, לפי טענות העותרים טירה. 23 אלף תושבים מתגוררים בטירה כיום; 40 אלף תושבים צפויים להתגורר בטירה ב־2030; 900 יח"ד בלבד ייבנו בעיר עד 2030 לפי תוכנית המתאר; 2,000 יח"ד יהיו חסרות בעיר עד 2030, לפי טענות העותרים צילום: נמרוד גליקמן

 

עו"ד מאמו מתכוון לעובדה שברוב הקרקעות בעיר אין רישום בעלות מוסדר. הקרקע רשומה על שם כמה בני משפחה שונים, או על שם בני משפחה שמתו ויורשיהם לא מוגדרים רשמית כבעלים - מצב המקשה על בנייה ועל עסקאות רכישה. "הבעלות הפרטית על הקרקעות מעצימה בעיה נוספת, של קבלת משכנתאות. לאור הקושי ברישום הבעלויות על המקרקעין (ריבוי יורשים ומחזיקים) מרבית הבנקים אינם מעניקים משכנתאות לזוגות צעירים המבקשים לבנות בקרקע פרטית", נטען בעתירה. "לכן כדי לאפשר היצע דירות לזוגות צעירים, חובה להקצות קרקעות השייכות למדינה ולא רק בבעלות פרטית".

 

עיריית טירה אינה היחידה שחתומה על העתירה. שותפים לה הוועד למען זוגות צעירים בעיר ועמותת מהנדסים למען טירה. פאדי סמארה, מהנדס תנועה במקצועו, הקים את העמותה לפני כארבע שנים עם הפקדת תוכנית המתאר.

 

"היום רק כ־30% מהאוכלוסייה בטירה מחזיקה בבעלות על קרקע. כלומר, כ־70% מהתושבים, רובם זוגות צעירים, אינם בעלי קרקע", אומר סאמרה. "האופציות העומדות לרשותם הן לרכוש קרקע או לשכור דירה, כאשר מחירו של דונם עומד על כ־1.5 מיליון שקל (קרקע בלבד, ללא בנייה - י"ד). הרישום המסובך על הקרקע לא מאפשר לקחת משכנתא והעסקאות חייבות להיעשות במזומן. זה הופך את הקנייה לבלתי אפשרית. בעיית הקרקעות דוחפת חלק מהצעירים לחפש מענה של מגורים במקומות אחרים, אבל אין הרבה אלטרנטיבות לזוגות צעירים מהמגזר הערבי", הוא טוען. "במושבים הסמוכים לטירה זוגות ערביים צעירים לא יכולים לרכוש בתים בשל ועדות הקבלה".

 

פאדי סמארה: בעיית הקרקעות בטירה דוחפת צעירים לחפש מגורים במקומות אחרים, אבל אין אלטרנטיבות לזוגות צעירים במגזר הערבי" פאדי סמארה: בעיית הקרקעות בטירה דוחפת צעירים לחפש מגורים במקומות אחרים, אבל אין אלטרנטיבות לזוגות צעירים במגזר הערבי" צילום: נמרוד גליקמן

 

בעיית הקרקעות באה לידי ביטוי גם במישורים נוספים בתוכנית. כך למשל, מצוין בעתירה כי לאורך השנים סבלה טירה מתהליך מתמשך של צמצום המרחב התכנוני שלה גם בשל הפקעת קרקעות לרצועת התשתיות הלאומיות העוברת באזור, וכוללת בין השאר את כביש 8, כביש 444, רצועת הגז הטבעי, מסילת הברזל, רצועת חשמל וקו המוביל הארצי החוצה את העיר במרכזה. תהליך זה מתעצם כעת בעקבות "אישור תוכנית המתאר על ידי הוועדה המחוזית ו'חניקתה' בטבעת של שטח פתוח מיוחד ברוב עבריה", לשון העתירה.

 

סמארה מסביר שהסיבה לכך היא שבתוכנית המתאר הוחלט לייעד כ־2,500 דונם מתוך כ־6,000 דונם שטחים חקלאיים קיימים למגורים, ובתמורה לייעד כ־2,500 דונם אחרים מהשטחים הפתוחים המקיפים את העיר לטובת שטחים חקלאיים עתידיים. "במילים אחרות, לטירה לא יהיה עתיד מבחינת היצע הקרקעות, כי היא חנוקה בטבעת של שטחים שייעודם יישאר חקלאי לפחות עד שנת 2030", מבהיר סמארה.

 

  

בטל שלח
    לכל התגובות
    x