שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
חדשות נדל"ן

בדיקת כלכליסט

ועדות הערר במרכז קורסות בהמתנה לסער

הוועדות של ת"א והמרכז מטפלות בפיצויים בהיקף של מיליוני שקלים, אך מאז הקמתן ב־2007 חסר בהן נציג של משרד הפנים, כך שהפניות אליהן נתקעות במשך שנים

יעל דראל 08:4225.08.14

ועדות הערר לפיצויים במחוז תל אביב ובמחוז מרכז, המטפלות בבקשות לפיצויים והיטלי השבחה בהיקף של מיליוני שקלים, קורסות מעומס עבודה. הפונים אליהן נענים כי הן מטפלות בתיקים משנים קודמות, לעתים אף משנת 2009. שר הפנים גדעון סער, שקידם במרץ את הרפורמה בתכנון ובנייה מאז כניסתו לתפקיד, מכיר היטב את הסיבה המרכזית לכך: היעדר נציגים קבועים מטעמו בוועדות מאז 2007, שאינו מאפשר להן להתכנס ולדון בבקשות ערר באופן שוטף.

 

ועדות הערר לפיצויים משמשות כערכאה מעין משפטית, שהחליפה את בתי משפט השלום החל מ־2007 בדיונים על עררים שמוגשים על גובה היטלי השבחה או תביעות פיצויים. כך למשל, אדם שמבקש להוציא היתר לבניית בית חדש או למכור את דירת מגוריו, ומחויב בתשלום היטל השבחה (במקרים שבהם ישנה תוכנית תקפה שמשביחה את ערך הנכס), יכול להגיש ערר על גובה ההיטל שקבעה הוועדה המקומית, כאשר עד להכרעתה של ועדת הערר, לא יוכל הפונה לקבל את היתר הבנייה שלו.

 

"משמעות הפיגור בדיוני ערר עשויה להסתכם במיליוני שקלים, והיא משמעותית בעיקר במקרים של ערר על היטלי השבחה", מסביר ל"כלכליסט" עו"ד איל מאמו, ראש מחלקת הנדל"ן במשרד עורכי הדין אגמון ושות', ולשעבר יו"ר ועדת הערר המחוזית לתכנון ולבנייה של מחוז מרכז. לדברי מאמו, "המשמעות במקרים של ערר על היטלי השבחה היא שלא ניתן לקבל היתר בנייה. לכן בפני אדם שחולק על גובה ההיטל, וממתין לדיון בערר שהגיש, עומדות שתי ברירות: או לשלם את הסכום הגבוה שעליו הוא חולק, או להמתין להכרעת הוועדה - אך זה עשוי לקחת שנים ועד להכרעה לא יזכה להיתר. ההשלכות הכלכליות עשויות להיות נרחבות מאוד".

 

על פי נתוני משרד הפנים, קיצור הליך אישורן של תוכניות בנייה בחצי שנה בלבד חוסך 250 מיליון שקל למשק. אולם סער, כמו קודמיו בתפקיד, נמנע עד כה ממינוי שני נציגים קבועים מטעמו לוועדות.

 

עו"ד צבי שוב: הריביות על היטלי ההשבחה, שנגרמות בשל העיכוב בתיקי הערר, יכולות להיות עצומות ולהגיע עד ל־12% בשנה" עו"ד צבי שוב: הריביות על היטלי ההשבחה, שנגרמות בשל העיכוב בתיקי הערר, יכולות להיות עצומות ולהגיע עד ל־12% בשנה"

 

העומס על ועדות הערר צפוי רק לגדול

 

עו"ד צבי שוב, ממשרד צבי שוב המתמחה בתכנון בנייה ומקרקעין, מוסיף כי "הריביות על היטלי ההשבחה יכולות להיות עצומות ולהגיע עד ל־10%–12% בשנה. מדובר בריבית קטסטרופלית, שלעתים מכפילה סכומים לתשלום רק בשל העיכוב שנוצר במוסדות התכנון".

 

שוב הוסיף כי "ועדות הערר לפיצויים במחוזות תל אביב ומרכז הן משמעותיות בשל שווי הקרקע באזורים האלו ובשל העובדה כי לא פעם הן עוסקות בתוכניות ענק, כמו תוכנית נתב"ג 2000, שלהחלטות בעניינה היו השלכות של מיליארדי שקלים".

 

נחמה בוגין, שמאית ומשפטנית ותיקה, מציינת כדוגמה להשלכות הסחבת את התיק לתביעת פיצויים של מושב יד רמב"ם. לדבריה, "המושב, שהוא הנפגע הקשה ביותר מהפקעת הקרקעות לטובת כביש חוצה ישראל, מצוי בדיונים בוועדת ערר לפיצויים מחוז מרכז ומדובר על עשרות מיליוני שקלים. לא התקבלה הכרעה בתיק הזה כבר כ־20 שנה".

 

עו"ד כרמית פנטון מכהנת כיו"ר שתי ועדות הערר לפיצויים בשני המחוזות הללו מ־2007. בשיחה עם "כלכליסט" היא מסבירה כי "על פי חוק, הוועדה צריכה לכלול שלושה אנשים: יו"ר, שהוא עו"ד שמתמנה על ידי שר הפנים והמשפטים; נציג מתכנן המחוז; ונציג של המגזר הפרטי שממונה על ידי שר הפנים. אבל עד היום לא מונה נציג כזה באף אחת מהוועדות העמוסות והחשובות ביותר במדינה, אף שכל הגורמים במשרד הפנים מכירים את המצב".

 

אולם מעבר להשלכות שיש להחלטותיהן של הוועדות הללו על האזרח הקטן, הרי שמשקלן במערכת התכנונית הולך וגדל עם השנים, וצפוי להתעצם בעתיד הקרוב גם בעקבות הרפורמה שמקדם סער. אלא שבמצב העניינים הנוכחי, הסיכוי שהן יוכלו לעמוד במשימה הזו הוא אפסי.

 

סער סבור שהבעיה היא שיש רק יו"ר אחד

 

עד כמה שתמונת המצב כיום בוועדות הללו עגומה, ההיסטוריה שלהן עגומה אף יותר. ב־2007, השנה שבה הוחלט להפקיע את סוגיית היטלי ההשבחה מידיהם של בתי משפט השלום ולהפקידן בידי ועדות הערר לפיצויים, נאלצו הוועדות להתמודד עם היבטים אדמיניסטרטיביים בלתי אפשריים. כך, בשנתן הראשונה תיקי ערר רבים כלל לא תויקו והמתינו תקופה ארוכה בשקי דואר.

 

כתוצאה מכך ועדת הערר במחוז תל אביב החליטה ב־2008 לדרוש מכל הוועדות המקומיות שתחת תחום שיפוטה להגיש כתבי תשובה מחודשים כדי "לבנות מחדש" תיקי ערר, שבהם הוחסרו מסמכים.

 

"במחוז מרכז ובמחוז תל אביב הסתפקנו בכל התקופה בממלא מקום בלבד, שנוכח רק יום או יומיים בשבוע", מציינת פנטון. "החריג היחיד היה בין מאי 2008 למאי 2009, אז היה מינוי קבוע אחד לשתי הוועדות, אך הוא הסתיים ומאז אין מינוי לתפקיד זה באף אחת מהן".

 

שר הפנים סבור שהבעיה של ועדות הערר של מחוז תל אביב ומחוז מרכז טמונה בכלל בכך שהן פועלות תחת יו"ר משותף. לכן לאחרונה הוא החליט לפצל את תפקיד היו"ר בוועדות אלו לשני תפקידים שונים, והודיע כי במחוז תל אביב תמונה לתפקיד עו"ד גילת אייל, המשמשת כיום כיועצת המשפטית של הוועדה המחוזית מרכז.

 

עם זאת, גורמים בכירים במוסדות התכנון מעריכים כי פיצול תפקיד היו"ר לא יפתור את הבעיה, שכן ועדות הערר ימשיכו לפעול ללא מינוי של חבר קבוע, שבלעדיו הן לא יוכלו להתכנס לדיונים מסוימים המחייבים זאת.

 

מלשכתו של סער נמסר: "בימים אלה פועל השר סער להשלים את הרכב הוועדה".

  

בטל שלח
    לכל התגובות
    x