התיירים בדרך לשד' בן ציון בת"א: וילה עירונית תהפוך למלון בוטיק

מי שעובר בימים אלו בשדרות בן ציון בתל אביב מכיוון תיאטרון הבימה מערבה, יבחין שבית מספר 25 עובר תהליך של שימור ובנייה. הבית, וילה עירונית בת כ-70 שנה, שהוגדרה כנכס ל"שימור בהגבלות מחמירות" תהפוך עם שיקומה למלון בוטיק עם 18 חדרים, בתכנון בר אוריין אדריכלים ובעיצובו של Stefano Dorata האיטלקי.

המבנה שעבר כמה בעלים, נקנה ב-2012 ע"י יזם, ישראלי ממוצא איטלקי, ב-12 מיליון שקל. "אהבתי את הבית מהרגע שראיתי אותו מבחוץ", הוא מספר. "לא תיארתי לעצמי מה הוא מכיל בפנים, איזה אלמנטים ארכיטקטוניים מיוחדים". 

הווילה לפני תחילת עבודות השיקום והבנייה צילום: תיק התיעוד בר אוריין אדריכלים באדיבות יזם הפרויקט

המבנה נבנה כאמור כווילה עירונית בסוף שנות ה-40 של המאה הקודמת ע"י יצחק ישראל זילברשטיין. האדריכל היה

הגשת התוכנית לעירייה צילום תיק תעוד, באדיבות יזם הפרויקט ומשרד בר-אוריין

שמואל (סם) ברקאי. וילה דומה נוספת הוא בנה ברחוב חיסין, אולם זו נהרסה במשך השנים לטובת בית דירות.

את הבקשה לרישיון בנייה על השטח של כ-500 מ"ר, הגיש זילברשטיין בשנת 1947, עדיין בתקופת המנדט הבריטי. זו היתה תקופה של פריחה כלכלית ליישוב היהודי, לאחר שאלפי החיילים הבריטים ששהו בארץ היוו כוח קנייה לא מבוטל והמשק היהודי המשיך לצמוח ולהתחזק. 

הסגנון הבינלאומי משתלב במרחב

הבית כולל שתי קומות מגורים וגג, ומקשר ביניהן גרם מדרגות ספיראלי פנימי. המגרש מוקף חומה. הבית נבנה בסגנון בינלאומי מאוחר והוא ביטוי לתפיסות תרבותיות שרווחו באותה תקופה אבל עם השפעות מקומיות, כמו שימוש באבן גיר ארץ ישראלית, למשל החומה והמדרגות החיצוניות, ומרפסות גדולות בשל האקלים המקומי.

הווילה ממוקמת לא הרחק מחוף הים, ואין ספק שאז, ללא הבנייה המסיבית שנעשתה מאוחר יותר באזור, היה השטח בין הבימה לים פתוח לבריזות נעימות.

הכניסה מהרחוב לבית מדורגת. פתח בחומה החיצונית מביא את הבאים למפלס ראשון עם גינה קטנה ומשם עוד כמה מדרגות מובילות לדלת הכניסה.

האדריכליות מרב גלברט ומיכל כץ ממשרד בר אוריין אדריכלים מציינות, כי גרם המדרגות המוביל לדלת הכניסה הראשית, "הוא אלמנט החודר לתוך נפח המבנה, דבר המבליט ומעצים את הכניסה למבנה". 

גם היזם אומר שהכניסה ההדרגתית מהרחוב למבנה השאירה עליו רושם עז. "הכניסה המדורגת היא באמת משהו מיודח במינו", הוא אומר.

קומת הכניסה שימשה, בין היתר, לצוות התחזוקה של הבית. לימים שימשה קומה זו כמשרד עורכי דין של אחד מבעלי הווילה. בקומה הראשונה היו סלון, מטבח, 3 חדרי שינה, אמבטיה ושירותים. בקומה השנייה גג פתוח, חלקו בנוי, כולל פרגולה בנויה.

עוד מציינות גלברט וכץ, כי המבנה מתאפיין במשחקים בין הנפחים הבנויים. "מבואת הכניסה הראשית בולטת ממישור המעטפת ומודגשת ע"י שימוש באבן טבעית. חלל מדרגות מעוגל הפונה מערבה, בולט גם הוא ממישור המעטפת ומואר באמצעות חלונות עשויים לבני זכוכית. מרפסת גדולה בחזית הראשית בולטת מתוך קוביה אשר בולטת ממישור החזית.

"הבנייה על עמודים מאפשרת ניתוק קומת המגורים מהרחוב ושיפור זרימת האוויר. כמו בווילות אחרות בסגנון, תוכנית המבנה פונקציונאלית ומבחינה בצורה ברורה בין חדרי היום לחדרי השינה. המרפסת בקומה הראשונה והגינה בקומת הכניסה משקפים את האדריכלות המוחצנת הפונה אל הרחוב. הגג שטוח ומרפסת הגג משמשת כמקום הינפשות וגם לשימוש פונקציונאלי - חדר כביסה.

פריטים מיוחדים מהבית צילום תיק תעוד, באדיבות יזם הפרויקט ומשרד בר-אוריין

"ייחודו של המבנה, נובע בין היתר, מהשלמות הנוצרת מתכנון כולל של החלל ועד ירידה לפרטי הפרטים. פרטי הפנים מעוצבים וניכרת בהם תשומת לב לעיצוב הצורני והקפדה על בחירת החומרים. פרטי הפנים המעוצבים במיוחד למבנה כוללים: סורגים, מנורות, ספריית גומחה, קמין, דלת כניסה, דלתות למבואות ועוד. פרטים אלו משלימים את ההרמוניה של החלל", אומרות גלברט וכץ.

וילה זילברשטיין היא אחת הווילות הבודדות שנותרו בתל אביב. רובן נהרסו לטובת בניינים רבי קומות בלחץ מצוקת המחסור בשטחי מגורים בעיר.

האדריכל שהתחיל את דרכו כנגר

האדריכל שמואל (סם) ברקאי נולד בשנת 1898 ברוסיה ועלה ארצה ב- 1920 כחלוץ. הוא עבד כנגר ובעבודות מזדמנות והשתתף בבניית הקזינו על שפת ימה של תל אביב ובעבודות בנייה אחרות. 

ממסמכי הבנייה של הבית צילום תיק תעוד, באדיבות יזם הפרויקט ומשרד בר-אוריין

בין 1922 ל-1925 עבד כמתכנן בעיקר עבור בעלי בתים ביפו יחד עם האדריכל זאב רכטר (אביו של יעקב רכטר וסבו של אמנון רכטר). אולם מהר מאד הבין שאין לו את הידע הדרוש בתחום ונסע לאיטליה ולמד שנה אדריכלות קלאסית בוונציה. משם עבר לפריז ולמד 6 שנים בבית ספר הגבוה לאמנות דקורטיבית ולתכנון ערים במוסד לתכנון אורבני. הוא אף עבד במשרדו של האדריכל הידוע לה קורבוזיה בפריז ושמר איתו על קשר במשך שנים רבות. לה קורבוזיה האמין שהעיר המודרנית צריכה להתאים לצרכים החדשים של תושביה.

בשובו לישראל פתח משרד פרטי. בין הבתים שתכנן, בית אגינסקי (ברחוב אנגל 5 בת"א), את הווילה של הצייר אריה לובין בשכונת תל בנימין ברמת גן, את הסטודיו של הצייר נחום גוטמן ואת בית הלפרין (גורדון 79). כמו כן תכנן את קולנוע השרון בנתניה ואת בית השריון בשכונת יד אליהו בתל אביב.

"מתכונת של מלון קלאסי"

בימים אלה עובר כאמור הבית תהליך של שיקום יסודי תוך הקפדה שלא לפגוע בערכים המקוריים של הבית. כדי להתאים את המבנה לשימוש החדש - מלון בוטיק, נחפרה קומת מרתף מתחת ליסודות המבנה ובה ימוקמו חדרי אירוח. בבניין תיבנה מעלית.

לדברי היזם, מבנה הבית ממש מתאים למלון בסגנון אירופי. "המבואה וגרם המדרגות הפנימי הם ממש במתכונת של מלון קלאסי", הוא אומר. סיום העבודות צפוי בתוך כשנה.