שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
חדשות נדל"ן

הקיבוצים מאיימים: "אם הקרקעות שלנו לא יוסדרו - נצא למאבק"

על רקע הקפאת הבנייה בקיבוצים מאז 2012, ובמקביל לפעילות הוועדה הבוחנת את הסדרי הקרקעות עם התנועה, בקיבוצים נערכים לפעולה אם דרישותיהם לא יתקבלו. מזכ"ל התנועה: "לא נהסס לחסום צמתים"

דותן לוי 12:2716.01.14

"אם במהלך פברואר לא נקבל תשובה שתאפשר את הסדרת הקרקעות שלנו - נצא למאבק חסר פשרות ולא נהסס לחסום צמתים ולנסוע בשיירות. יש לנו את היכולת הזו בזכות הפריסה הרחבה של הקיבוצים לכל אורך המדינה. זה לא יהיה מאבק של מתנדבים שמחלקים פליירים, יהיה מטה שירכז את הפעולות עם רכזים אזוריים ומנהלי ארגונים", כך אמר שלשום (ג') איתן ברושי, מזכ"ל התנועה הקיבוצית, בכנס שערכה התנועה עבור חבריה בנושא בנייה בקיבוצים.

את הדברים אמר ברושי בהמשך לחילופי האשמות בימים האחרונים בינו לבין ראש רשות מקרקעי ישראל, בנצי ליברמן, על רקע הקפאת הבנייה בקיבוצים מאז חודש אוקטובר 2012 ובהמשך לפגישותיו בשבועיים האחרונים עם ראש הממשלה בנימין נתניהו ועם שר האוצר יאיר לפיד. כזכור, בסיכום פגישתו של ברושי עם נתניהו הורה ראש הממשלה להאיץ את הוועדה הבוחנת את הסדרי הקרקעות עם הקיבוצים, וקצב את זמנה לשישה שבועות וכן מינה את מנכ"ל משרדו, הראל לוקר, לפקח על פעילותה.

 

איתן ברושי. "אנחנו תנועה, אבל מתנהגים כמו קיבוצים בודדים ועושים לא מעט שגיאות" איתן ברושי. "אנחנו תנועה, אבל מתנהגים כמו קיבוצים בודדים ועושים לא מעט שגיאות" צילום: ארז ביט

 

מה שהעלה את חמתם של הקיבוצניקים היו דבריו המשתלחים של ליברמן אשר כינה אותם במכתב ששלח "הקוזאק הנגזל". איציק בדר, יו"ר האגודה השיתופית-חקלאית גרנות, ואחד ממובילי מדיניות הבנייה בקיבוצים, התבטא בכנס בנושא מכתבו של ראש רשות מקרקעי ישראל. "ליברמן קרא לנו הקוזאק הנגזל, אנחנו שיושבים על הקרקע למעלה מ-60 שנה ושילמנו דמי חכירה כל השנים. היסטורית, הסיבה שהקרקע הזו היא בחכירה הייתה מבחירה שלא לקבל את הקרקע בקניין, כי הקיבוצים מתוך אידיאולוגיה ראו בקרקע קניין של המדינה", אמר בדר.

 

לדבריו, "בקיבוצי גרנות (42 קיבוצים) אנחנו מחזיקים בשטח המוחכר למעלה מ-49 שנה כלומר שילמנו את ההיוון. בקיבוץ המינהל מעולם לא התערב בבנייה בקיבוצים שבה ניתן היה לבנות בתוך שטח הקיבוץ בהתאם למגבלה התכנונית. זה השתנה בשנים האחרונות כשבמינהל החליטו לא לחתום על היתרים".

 

איציק בדר. "המנטרה הזאת שאנחנו רוצים קרקעות בחינם מחלחלת אפילו לקיבוצים" איציק בדר. "המנטרה הזאת שאנחנו רוצים קרקעות בחינם מחלחלת אפילו לקיבוצים" צילום: אלעד גרשגורן

 

בהמשך התייחס בדר גם לנושא המאבק: "מאבק ציבורי הוא מאוד מסוכן. אנחנו צריכים להעלות את הדברים למודעות מבלי להיגרר למצב שבו נקומם את הציבור נגדינו. גם בנצי ליברמן השתמש במשפט שכל מה שאנחנו רוצים זה לקבל את הקרקע בחינם. המנטרה הזאת שאנחנו רוצים לקבל את הקרקעות בחינם הולכת ומשתרשת גם בקרב הציבור ומחלחלת אפילו פנימה לקיבוצים. תדעו שזה לא ברור לכל הקיבוצים בפריפריה שצריך להיאבק בנושא הקרקעות", הוא אמר.

 

משבר הקרקעות בין הקיבוצים לרשות מקרקעי ישראל ידע עליות ומורדות, כשחלקו האחרון החל בשנת 2012 בעקבות הקפאת הבנייה בקיבוצים - על רקע להסכמים פנימיים שנחתמו בין קיבוצים לחברים בנוגע לשיוך הדירות. בדר, ברושי ויתר אנשי התנועה הקיבוצית מנסים בימים אלה להגיע לפתרון מוסכם עם רשות מקרקעי ישראל ומשרדי השיכון האוצר וראש הממשלה.

 

בנצי ליברמן. חילופי האשמות בנצי ליברמן. חילופי האשמות צילום: עמית שעל

 

ואולם, גם אם רוב החצים מופנים החוצה הם לא חוסכים בביקורת גם על חבריהם הקיבוצניקים. "לפני כשנה וחצי קיבלנו הודעה מהמינהל על עצירת היתרי הבנייה בקיבוצים. ליברמן אמר לנו שהגיעו אליהם שורה של הסכמים שנעשו בין הקיבוצים לבין חבריהם שמדובר בהסכמי שיוך שנועדו לעקוף את החלטה 751 (אחת משתי החלטות של רשות מקרקעי ישראל המאפשרות שיוך בתים בקיבוצים - ד"ל), ובעצם להונות את המינהל. אני לא יכול להגיד שבטענה הזו אין מידה של צדק", אמר בדר.

"אנחנו בעקומה הולכת ויורדת"

 

ברושי אף הוסיף כי 150 קיבוצים קיבלו על עצמם את החלטה 751. לדבריו, "הקיבוצים לא אוהבים לבנות את הבתים מהקופה של הקיבוץ. כלומר, החברים מוציאים כסף מהכיס והם לא מתכוונים שבסופו של יום הבית יעבור לוועדת שיכון, זה הבית שלהם והקיבוץ עושה איתם הסכם שלפי המינהל הוא שיוך, אלא שהיו קיבוצים שהרחיקו לכת. אנחנו תנועה, אבל בהרבה דברים אנחנו מתנהגים כקיבוצים בודדים ועושים לא מעט שגיאות. הגיע הזמן שהקיבוצים יחזרו למשמעת של התנועה".

 

חלק עיקרי מהמחלוקת בין הקיבוצים לרשות מקרקעי ישראל נוגע לנושא תשלום דמי ההיוון. בעוד בקיבוצים מבקשים לסכם את התשלום ב-3.75% כפי שנהוג במגזר העירוני, ברשות דורשים לפחות 33% מערך הקרקע. "אמרנו שאנחנו מוכנים להסדר ומוכנים לשלם 3.75% מהשומה על זכויות הבנייה בשטח המחנה. מדובר על 20-10 מיליון שקל בקיבוצי גרנות. סכום לא פשוט. אבל רצינו לפתור את הבעיה אחת ולתמיד, וזו נקודת הפתיחה לכל הדיונים עם המינהל, שרוצה שנשלם 33% מהשומה הנוכחית, וזה מגיע ל-100 מיליון שקל - סכום לא סביר ולא הוגן", אמר בדר.

 

בדר התייחס גם למצבם המשפטי ההולך ומידרדר של הקיבוצים בשנים האחרונות בנושא הקרקעות. לדבריו, "המקום שאנחנו נמצאים בו היום אחרי שנים של דיונים לא טוב, אנחנו בעקומה הולכת ויורדת. במבחן התוצאה, לא רק שלא הצלחנו להגיע להישגים, גם הדרישות שדורשים מאיתנו גדלות מיום ליום. האמינו לי, ניסינו להגיע לפשרה. מי ששולט במינהל זה לא יו"ר המינהל ולא שר השיכון אלא היועצים המשפטיים, והם לא נותנים לזוז וכל נייר שיוצא משולחנם גרוע מקודמו. אנחנו מנסים להגיע להסדר ביניים, אבל נכון לעכשיו התוצאה של המאמצים שלנו היא לא כזו שאנחנו יכולים לקבל אותה".

 

במהלך הכנס התייחס ברושי גם להבדלים בין הקיבוצים, ודיבר על כך שדין קיבוצי המרכז כגון שפיים, געש ויקום לא יהיה שווה לזה של קיבוץ פריפריאלי כזה או אחר. "אני רוצה להגיד משהו בגילוי לב - תהיה בעיה בהבדלים במחירי הקרקע בין קיבוצי המרכז לאלה שבפריפריה. זה שינוי דרמטי, אנחנו נמצאים בנקודה שיש תנועה אחת ומאבק אחד, אבל אי אפשר להעלים את הבעיה לגמרי אלא למתן אותה. לא יהיה מנוס מפער שנובע ממפות העדיפות. אנחנו צריכים לנשום עמוק ולהתמודד על שאלת הסדר הקבע, ולא נתפשר עליו".

  

בטל שלח
    לכל התגובות
    x