שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
חדשות נדל"ן

"המחאה יצרה צורך להיראות צנועים, לא יותר מזה"

ממרומי מגדל המשרדים היוקרתי שהם בונים ברחוב רוטשילד בת"א, דורון אביב ודפנה הרלב משוכנעים שרוח המחאה כבר מאחוריהם, ולא מודאגים ממצב שוק היוקרה. רק ליתר ביטחון הם הכניסו את קבוצת LR כשותפה בפרויקט

הדס שפר 10:0729.07.13

"המחאה החברתית שהתחילה כאן ברחוב רוטשילד השפיעה בדבר אחד: הצורך להיראות צנוע. מעבר לכך, למחאה לא היתה השפעה משמעותית בתחום הבנייה. זה היה משהו נקודתי, שכבר שכחו אותו. היתה ציפייה של אנשים שהמחירים יירדו, אבל הם לא יכולים לרדת", כך אומר ל"כלכליסט" דורון אביב, יו"ר קבוצת הנדל"ן אביב.

 

את הדברים אומר אביב מקומת הגג של מגדל רוטשילד 22 בתל אביב, לשם מתקשה כנראה רוח המחאה להגיע. מדובר בפרויקט של החברה בהיקף של 450 מיליון שקל, שאמור לאכלס משרדי יוקרה החל מסוף השנה. קבוצת אביב החליטה לאחרונה להכניס לשותפות במגדל בן 28 הקומות את קבוצת LR שבבעלות רועי בן ימי ועמי לוסטיג. מדובר בפרויקט הנדל"ן הראשון שבו משקיעה LR בארץ, אחרי שהוקמה באמצע שנות השמונים על ידי שלושה טייסי 16־F - רועי בן ימי, עמי לוסטיג ואיתן סטיבה, והתמקדה עד כה בפעילות בתחומי האנרגיה ותשתיות במדינות מתפתחות, בעיקר באפריקה.

 

החיבור בין שתי הקבוצות נוצר בעקבות שיתוף פעולה במרכזי קניות בארה"ב. "נכנסנו יחד למרכז קניות אחד ומשם המשכנו הלאה, בסופו של דבר הקמנו חברה שפועלת היום מניו יורק ומנהלת את הנכסים בארה"ב", אומר בן ימי. לדבריו, "היתה בינינו כימיה, אנחנו נהנים לעבוד יחד. במהלך התקופה בא אליי דורון והציע שנשתלב כאן בארץ. נענינו להצעה למרות התקופה והידיעה ששוק הנדל"ן בארץ בהאטה".

 

 

שותפים בפרוייקט רוטשילד 22 (מימין) דפנה הר לב, דורון אביב ורועי בן עמי שותפים בפרוייקט רוטשילד 22 (מימין) דפנה הר לב, דורון אביב ורועי בן עמי צילום: אוראל כהן

 

"יותר דירות קטנות"

 

בימים אלה, שבהם שוק היוקרה רושם ירידות מחירים, אביב לא נשמע מודאג כשהוא משקיף על הפרויקטים הנוספים של החברה שעתידים לצאת לפועל: הבור הגדול שיכיל את מגדל ליבר בנווה צדק, והפרויקטים למגורים אביב בלבונטין וברחוב אליפלט.

 

כמי שבונה גם דירות יוקרה, האם אין רוויה בשוק מגורי יוקרה?

 

דורון: "פרויקט ליבר מכיל 107 דירות ומתוכן 100 מכורות, לא נשאר מה למכור. גם בלבונטין נשארו מתוך 110 דירות 106 דירות. לבונטין ואליפלט הם חבר'ה ישראלים צעירים שרוצים לגור או לקנות להשקעה. בליבר זו אוכלוסייה שמורכבת רובה מישראלים, יש מעט זרים, אבל אוכלוסייה שחוזרת מהפרברים לתל אביב ורוצה דירות גדולות כי היא התרגלה לגור בקוטג' של 300–400 מטר. התופעה הזו מאוד מעניינת, אנשים שלא רוצים לבזבז שעות בכבישים. אני גר בהרצליה ואני כל יום שעה ומשהו הלוך, שעה וחצי חזור. ואם את רוצה לצאת בערב זה עוד פעם שעה הלוך ושעה חזור".

 

"אני סובלת יותר", אומרת מנכ"לית קבוצת אביב דפנה הרלב, "אני גרה בכפר נטר, שזה אזור מקסים אבל המחיר הוא שעה וחצי לכל כיוון. תל אביב מספקת לאנשים שמתבגרים, אחרי שהצעירים עזבו את הבית, חוויית חיים. אנשים גם רוצים דירות חדשות ולא לשפץ בתים ישנים. רוצים להתאים את גודל הדירות לנדרש, ורוצים להיות במקום שיש להם חוויית מגורים ובילוי ויותר קרוב למקומות העבודה שלהם".

 

למה מחירי הדירות שאינן דירות יוקרה לא יכולים לרדת?

 

אביב: "מעבר לביקוש, הסיבה הראשונה היא העלויות. בין 50% ל־60% ממחיר דירה זה מסים: מס שבח ומס רכישה ועוד פעם מס רכישה לדייר ומע"מ שעלה. רק החשבונות הקטנים והיטל השבחה, אגרות בנייה, אגרות פיתוח, שלא לדבר על מס הכנסה, אם הרווחת משהו. הדבר השני הוא מרכיב הקרקע. אין קרקע בתל אביב, אין מה לעשות, והגורם השלישי זה תופעה שרואים בכל מטרופולין רציני בעולם - האוכלוסייה חוזרת לעיר. אם היתה תופעה בשנות השבעים והשמונים של הפרבור, שאנשים רצו את חתיכת הגינה שלהם ולצאת מהעיר, היום בגלל קשיי התחבורה בכל העולם, ולא רק בישראל, רואים שאנשים שיכולים להרשות לעצמם חוזרים לעיר. גם החבר'ה הצעירים - הם מוכנים לשלם מחיר כבד מאוד של שכירות ומשכנתא כדי לגור בעיר".

 

"ההתאמה שנעשתה היא בגודל הדירות", אומרת הרלב. "היום בלב תל אביב המגמה היא מעבר לדירות יותר קטנות, ואנחנו בונים יותר דירות קטנות כמו בלבונטין. דירות של שניים־שלושה חדרים. כלומר, אחד הדברים שאנשים עשו ואנחנו פעלנו בהתאם זה לייצר דירות איכותיות אבל בגדלים יותר מצומצמים".

 

 

הדמיית הפרוייקט ברוטשילד הדמיית הפרוייקט ברוטשילד הדמיה: ויופוינט

 

עד כמה התקנים החדשים מייקרים את הבניין?

 

דורון: "מדובר בתוספת של בין 20% ל־25% על מרכיב הבנייה, שזה מורכב מבנייה ירוקה ותקנים נוספים. הבנייה הירוקה לבדה מייקרת את המחיר ב־10%–15%. רק הזכוכיות שרואים פה היום יקרות פי שניים ממה שהיינו שמים במגדלים קודמים. אם פעם קירות מסך היו עולים 300 דולר למ"ר, היום זה יותר מ־600 דולר למ"ר, כל נושא הרעש, בידוד, UV, הצללה, כל מיני נושאים של העברת אנרגיה לתוך הבניין, מעליות שקופות, הצורך להפעיל פחות מיזוג אוויר, חדרי חשמל שלא תהיה מהם קרינה, תחבורה, כניסות ויציאות יותר נכונות. הבנייה היום הרבה יותר יקרה ממה שהיה פעם".

 

מה יקרה בעוד 5–10 שנים בשוק הדיור?

 

אביב: "אני לא חושב שנראה הוזלה משמעותית באזורי ביקוש. עד שהבירוקרטיה לא תשנה את הסיטואציה לא יקרה כלום. יש ערים בגוש דן שלוקח חצי שנה להוציא היתר בנייה, ויש ערים שלוקח בהן שלוש שנים להוציא היתר. הבניינים הם אותם בניינים והאיכות אותה איכות, רק הבירוקרטיה שונה. היום לוקח בין שבע לעשר שנים להפשיר קרקע, כלומר לייצר עליה תוכנית בניין ערים. עד שלא יאפשרו את התהליכים והיצע גדול של קרקעות במרכז, לא תהיה ירידה".

 

"למה פסלו אותנו?"

 

אביב תוקף את התנהלות המדינה בתחום המכרזים. "זו עובדה שהמדינה שמה מחירי מינימום גם במכרזים הממשלתיים. כשמכרז שרונה יצא בפעם הראשונה, היינו יקרים מכל המציעים ביותר מ־30%. המדינה פסלה אותנו, למה? כי היא החליטה שהמחיר שלנו זול מדי. אז יצאו למכרז שני והמחירים עלו ב־70%, ואחרי זה שואלים איך אפשר להוריד את המחירים? עד שהמדינה לא תבין שצריך להגדיל את ההיצע של הקרקעות במחירים נורמליים ולא למקסם רווח ולא לתת מחירי מינימום גבוהים, לא נראה שינוי במחירים".

 

אין שביב אופטימיות לשנים הקרובות?

 

בן ימי: "בסופו של דבר הכלכלה בארץ תמשיך לצמוח. הצמיחה תביא לביקושים והביקושים יגדילו את מחירי הדירות, והגורל שלנו שנצטרך כנראה לעבוד יותר קשה כדי שהילדים יוכלו לגור בדירות סבירות בתל אביב. היום כל דירה סבירה בתל אביב היא כבר דירת יוקרה כי היא בין 2 ל־3 מיליון שקל. מי שיתפשר ויגור בפריפריה יוכל להרשות לעצמו לגור בדיור במחירים סבירים, אבל המהפכה במחירים יכולה לבוא רק מהממשלה וגם זה אתגר מאוד גדול. הבעיה שלנו זה האדמות. אם נבנה לגובה יתלוננו למה אנחנו בונים לגובה, ואם נרצה לבנות איים בים יבואו אלינו בטענות למה גורמים לבעיות אקולוגיות על חופי ישראל".

 

  

בטל שלח
    לכל התגובות
    x