שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
חדשות נדל"ן

ק"מ כביש יעלה לציבור עוד חצי מיליון שקל

50 מחצבות בישראל צריכות לספק חומרי גלם לענף הנדל"ן. התוכנית לפיתוח אתרי כרייה תקועה מאז 2007, ומדד התשומות לבנייה זינק ב־11.2% בחמש השנים האחרונות. המשמעות: מחירי הדירות יעלו ופרויקטי התשתיות יתייקרו עוד יותר. משרד הפנים: "התוכנית תוגש בשבועות הקרובים"

עינת פז-פרנקל 08:2526.06.13
בשנה האחרונה זינקו מחיריהם של חומרי גלם רבים לבנייה ולתשתיות בשיעורים דו־ספרתיים, עלייה שמגדילה את ההשקעה בפרויקטים שונים בתחום הבינוי והתשתיות, ואף משפיעה על מחירי הדירות. כלכלני התאחדות בוני הארץ צפויים להציג נתונים מדאיגים בנושא המחצבות בדיון שיתקיים היום בוועדת הכלכלה של הכנסת, ולדרוש פתיחה של מחצבות נוספות לאור הביקוש הגואה לחומרי גלם.

מהסקירה של התאחדות בוני הארץ עולה כי בישראל קיימות כ־50 מחצבות פעילות, לאחר שבשנים האחרונות נסגרו 15 מחצבות ולא נפתחו חדשות, למרות הביקושים הגבוהים לחומרי מחצבה עקב האצה בתוכניות הפיתוח במדינה. בסקירה נכתב כי "המחצבות הקיימות הוגבלו בכמות הכרייה, ובשנים הקרובות צפויות להיסגר מחצבות נוספות, חלקן כתוצאה מהידלדלות החומר וחלקן עם סיום ההרשאה לכרייה".

 

 

ההשלכה של כך היא זינוק במחירי חומרי הגלם לבנייה שמשפיע על מחירי הדירות ומקפיץ את עלויות המדינה בביצוע פרויקטי סלילה ותשתיות.

 

על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס), מדדי תשומות הבנייה, המשקפים את השינויים החלים בהוצאה הדרושה לקניית סל קבוע של חומרים, מוצרים ושירותים המשמשים לבניית בתי מגורים ומבנים אחרים ותשתיות כגון כבישים וגשרים, עלו בשיעורים משמעותיים לאחרונה.

 

ב־2012 עלה מדד מחירי תשומות הבנייה למגורים ב־3.3% לעומת 2011, ובשיעור מצטבר של יותר מ־36% בעשור האחרון. מאז 1958, אז נרשמה ירידה של אחוז בודד במדד זה, לא ירד המדד באף שנה מאז החלה הלמ"ס ב־1957 לאסוף את הנתונים. במקביל, זינק מדד מחירי התשומה בתשתיות בכ־8% ב־2012 לעומת 2011, ובשיעור מצטבר של 53% בעשור האחרון.

 

חומרי המחצבה זינקו ב־68% מאז 2006

אם יורדים לרמת חומרי הגלם נראה כי טונה של עדש (חומר מחצבה המשמש לאספלט ולבטון) זינק בחודש מאי ב־16% לעומת החודש המקביל ב־2012, ממחיר של 32 שקל לטונה למחיר של 37 שקל. מאז חודש מאי 2006, אגב, אז עמד המחיר על 22 שקל לטונה, זינק המחיר ב־68%. גם בחומרי מחצבה אחרים כגון חול (הנדרש לבנייה למגורים) וסומסום (לריצוף, בלוקים, אספלט ובטון) נרשמו עליות בשיעורים דומים.

 

מבחינת המלט, שחברת נשר אחראית ל־83% מהייצור שלו בארץ, המחיר נותר זהה בשנה החולפת, אולם בעשור האחרון זינק המחיר ב־27%, כך על פי הלמ"ס. בשליש הראשון של 2013 שווקו 1.86 מיליון טונות מלט, גידול של 8% לעומת התקופה המקבילה אשתקד, כך על פי נתוני משרד השיכון. בשנים האחרונות חלה עלייה בצריכת המלט, כאשר בשנת 2011 נצרכו 4.85 מיליון טונות, גידול של כ־10% לעומת 2010 ושל כ־30% לעומת 2005.

 

חומר גלם נוסף שחסר במחצבים בארץ הוא החול לבנייה. כבר ב־2008 התריע משרד התשתיות על המחסור בחומר הגלם, ומאז התפרסמו כמה מכרזים שערך מינהל מקרקעי ישראל לכריית חול בנגב, בשטח של כ־800 דונם, אולם כמות זו נועדה לשמש את כל משק הבנייה בכל רחבי הארץ.

 

אילן מרדכי, סגן נשיא התאחדות בוני הארץ: "הזינוק במחירי חומרי הגלם לתשתיות הביא לתוספת של 5 שקלים לכל טונה" אילן מרדכי, סגן נשיא התאחדות בוני הארץ: "הזינוק במחירי חומרי הגלם לתשתיות הביא לתוספת של 5 שקלים לכל טונה"

 

אילן מרדכי, סגן נשיא התאחדות בוני הארץ ויו"ר אגף קבלני התשתיות, מודאג ממצב עתודות כלל חומרי הגלם לשנים הקרובות: "המגמה של מחסור בחומרי מחצבה ועליית מחירים צפויה להימשך אם לא יינקטו פעולות להסדרת הענף, כדי להבטיח עתודות חומרי גלם עד שנת 2040". לדבריו, "יש לפתוח מחצבות חדשות, לאפשר למחצבות הקיימות לנצל את כל עתודות האבן באתרי החציבה ולהסיר חסמים כדי שיוכלו להגדיל את התפוקות".

 

על פי התאחדות בוני הארץ, היקף ההשקעה בתשתיות התחבורה ובכללן בכבישים ומסילות ברזל, מוערכת ב־2012 בכ־9.6 מיליארד שקל. מרדכי מסביר כי "כדי ליצור בסיס לסלילת כביש, נדרשים חומרי מחצבה שונים בהיקף של 60–100 אלף טונות לכל ק"מ כביש. לפי סקר שערכנו, בשנה האחרונה נרשם זינוק של 20% במחירי חומרי הגלם לתשתיות. המשמעות היא תוספת של 5 שקלים לכל טונה, מכאן שהעלויות גדלו ב־300–500 אלף שקל לכל ק"מ כביש".

 

חיים יכימוביץ, בעלים ומנכ"ל של חברת יכימוביץ סויסה, המתמחה בסלילת כבישים, פיתוח ותשתיות במתחמים עירוניים, מעריך כי "חומרי המחצבה והמוצרים הנלווים המיוצרים מהם מהווים יחד 50% ממחיר סלילת כביש ופיתוח עירוני, ולכן המשמעות של עליית המחירים היא עלייה משמעותית בעלויות הפרויקטים".

 

הוא הוסיף כי האפשרות כי שיעור התמלוגים שמפעילי מחצבות משלמים למדינה יעלה, עלולה לגרור אחריה עליית מחירים נוספת של החומרים עצמם. "אם אכן יעלו באופן משמעותי את התמלוגים על חומרי המחצבה, נראה קפיצה חדה במחירים ועלייה משמעותית בעלויות של פרויקטים בתחום התשתיות, וזה ישפיע על כל הענף, לרבות עלויות פיתוח והיטלי פיתוח המגולמים במחירי הדירות".

 

ממתינים לעדכון התוכנית לכרייה

גם במינהל התכנון במשרד הפנים מכירים במחסור של חומרי הגלם לבנייה. "לאור החשיבות הלאומית באספקה סדירה של חומרי גלם, המחסור הצפוי בחומרי גלם למשק הבנייה והסלילה עד 2040, והצורך בגיבוש ראייה כוללת ועדכנית למשק הכרייה והחציבה, הורתה המועצה הארצית לתכנון ובנייה על עדכון תוכנית", נכתב בנייר מדיניות של משרד הפנים. מדובר בתוכנית המתאר הארצית לכרייה וחציבה (תמ"א 14 ב') שהוחלט לעדכן אותה כבר ב־2007, משום שהתוכנית המקורית התבססה על הערכות משנות השבעים והשמונים. העדכון לתוכנית עדיין נידון במוסדות התכנון.

 

ל"כלכליסט" עוד נודע כי הוועדה שדנה בתוכנית לעניין אתרי כרייה וחציבה מגבשת את המלצותיה, והן יובאו בשבועות הקרובים בפני ועדה לנושאים תכנוניים עקרוניים, שתמליץ בפני המועצה הארצית לתכנון.

 

בינתיים, הקבלנים מחכים שיתפרסמו מכרזים למחצבות. במצב הנוכחי, טוענים בהתאחדות, "לא ניתן לתת מענה לדרישה ההולכת וגוברת לחומרי הגלם".

  

בטל שלח
    לכל התגובות
    x