$
חדשות נדל

דעה: לא חייבים לשלם חוב לפני משא ומתן עליו

טוב שבית המשפט העליון עושה סדר בהליכי הגבייה של הרשויות ומגביל את כוחן מול האזרח

עדי מוסקוביץ' ודודי דביר 09:1616.05.13
בית המשפט העליון הכריע באחרונה באחד מפסקי הדין החשובים בשנים האחרונות בעניין הליכי הגבייה של רשויות מקומיות. פסק הדין קובע כללי משחק חדשים במגרש החשוב ביותר לניהול מחלוקות עם הרשות המקומית: מי מחזיק את הכספים בידיו בזמן שהצדדים מתגוששים על שאלת היקף או עצם החבות במסים, אגרות והיטלים מוניציפליים.

 

אין צורך להכביר מילים על חשיבות השאלה אם יש לשלם לרשות המקומית את שומת המחלוקת או שמא ניתן לנהל איתה מו"מ כשהכסף בכיסו של הנישום או בחשבון ניטרלי, כמו קופת בית המשפט או הנאמנות. הנישומים משקיעים מאמץ רב כדי להחזיק את כספי המחלוקת בכיסיהם, והרשויות מבקשות ליצור דווקא את המצב ההפוך.

 

אילוסטרציה אילוסטרציה צילום: shutterstock

 

האם לרשות מותר לחלט כסף בגין חוב?

 

לכאורה לרשות המקומית יש יתרון בסוגיה זו, שכן היא רשאית לנקוט הליך גבייה מינהלי שאינו דורש אישור של בית המשפט. די בחתימה של הממונה על הגבייה לשם חדירה לחשבון הבנק של הנישום, עיקול כספים אצל צדדים שלישיים או עיקול מיטלטלין.

 

לרשות המקומית שני מסלולי גבייה נפרדים: האחד, מכוח פקודת העיריות, חל רק על ארנונה ואין בחוק כל איסור להשתמש בו בנוגע לחיובים שנויים במחלוקת. השני, מכוח פקודת המסים (גבייה), אסור לשימוש כל עוד לא הפך החיוב לחלוט, כלומר כל עוד לא חלף המועד להשיג עליו ואם הוגשה השגה כל עוד לא ניתנה החלטה סופית שאין זכות ערעור עליה.

 

המקרה המדובר הוא המחלוקת בין חברת פרטנר לבין המועצה האזורית תמר, ובית המשפט העליון נדרש להכריע בשלוש שאלות:

 

1. האם ההגבלה האוסרת על נקיטת הליכי גבייה מינהליים מכוח פקודת המסים בגין חובות שנויים במחלוקת חלה גם על הליכי גבייה מכוח פקודת העיריות?

2. האם סמכות העיקול היא רק הזכות לתפוס את הכספים ואינה כוללת נטילה וחליטה לטובת קופת הרשות המקומית?

3. האם ההתנערות מהסכם פשרה הופכת את החיוב המוסכם לשנוי במחלוקת?

 

באשר לשאלת ההגבלה נקבע כי זו אינה קיימת בנוגע לפקודת העיריות, ולכן הרשות המקומית רשאית לנקוט הליך גבייה מכוח פקודת העיריות גם בגין חובות שנויים במחלוקת. זו בשורה רעה מאוד לנישום, אולם יש לזכור שהליכים לפי פקודת העיריות מוגבלים לחיוב ארנונה בלבד.

 

על סמכות העיקול נקבע כי לפי פקודת העיריות היא מוגבלת לתפיסת הכספים ולא כוללת את נטילתם וחילוטם. זו בשורה טובה, שכן היא מאזנת את הסמכות לעקל. היא עשויה ליצור לחץ על הנישום, אך אינה משנה את מאזן העימות כל עוד הרשות אינה מקבלת את הכספים לידיה באופן שמאפשר לה להשתמש בהם.

 

נזכיר כי בכל מקרה בית המשפט יכול לבקר את ההחלטה להטיל עיקול בנימוקים של סבירות, תום לב, מידתיות וכן הלאה. הצד השני של אותה החלטה הוא שניתן לחלט את הכספים המעוקלים אם נקטה הרשות מסלול גבייה לפי פקודת המסים, אולם במקרים רבים לא יהא בכך להועיל לרשות המקומית, משום שהליכי גבייה כאלה אסורים בחובות שנויים במחלוקת.

 

החלטה שמשנה את כללי המשחק

 

באשר לשאלה השלישית נפסק כי לא ניתן בהבל פה להפוך חיוב מוסכם לשנוי במחלוקת. יש צורך להרים נטל גבוה יותר כדי שחיוב שהוסדר בהסכם פשרה יהפוך להיות שנוי במחלוקת וחסין מפני הליכי גבייה מינהליים מכוח פקודת המסים.

פסק הדין של בית המשפט העליון משנה סדרי עולם ומגדיר את כללי העימות באופן ברור ושונה ממה שהיה נהוג. הוא מצריך תכנון מחדש של אסטרטגיית ההליך המשפטי, המנטרלת את מנופי הלחץ של הרשות המקומית.

 

הכותבים הם עורכי דין במשרד עדי מוסקוביץ', המתמחה בחיובי רשויות מקומיות, באגרות ובהיטלים

בטל שלח
    לכל התגובות
    x