שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
חדשות נדל"ן

כבישי אגרה: מראשון לת"א ברבע שעה – כמה זה שווה?

במשרד התחבורה רוצים לשחזר את הצלחת הנתיב המהיר ומתכננים להקים שלושה כבישי אגרה דומים בכניסות לתל אביב. החלק המרכזי בפרויקט צפוי להיות "נתיב חוצה איילון", שיחבר בין שפיים לראשון לציון. אבל בשל המצוקה התקציבית, בממשלה מתכוונים לפנות ליזמים פרטיים לצורך הקמת הפרויקט, בתקווה להשלימו עד 2016

ליאור גוטמן 09:3215.01.13

על המחיר שאותו מוכנים לשלם אזרחי ישראל רק כדי להצליח להיכנס למטרופולין תל אביב יכול להעיד הנתון הבא: בשעות הסופה הראשונות של השבוע שעבר, עשרות נהגים שילמו לא פחות מ־75 שקל כדי להיכנס לנתיב המהיר בכניסה לתל אביב. מדובר בנתיב שמפריד בין העומדים בפקקים למהירי התנועה, ועלות סכום הנסיעה בו נעה בין 7 ל־75 שקלים לכל נסיעה, בהתאם לעומס שקיים על הנתיב ברגע נתון. 75 השקל האלו אפילו לא מקנים זכות להגיע לטבורה של בירת העסקים, אלא רק את האפשרות לנוע מאזור נמל התעופה בן־גוריון עד מחלף קיבוץ גלויות בדרום תל אביב.

 

הנכונות של הנהגים הישראלים לשלם כדי שלא להיתקע בפקק היא אחת הסיבות העיקריות להצלחתו של פרויקט הנתיב המהיר, שהושק בימי ממשלת אולמרט ונחנך בתקופת ממשלת נתניהו. הנתיב, שנחנך בינואר 2011, נוהל כפרויקט BOT (בנה, הפעל, העבר) לאחר ששפיר הנדסה זכתה במכרז להפעילו במשך 30 שנה ולגבות כסף עבור השימוש בו, תוך שהיא מממנת את בנייתו ותחזוקתו. בתום התקופה יעבור הנתיב המהיר לידי הממשלה שתפעיל את הכביש עצמאית, אלא אם כן יוחלט להאריך את הזיכיון.

 

מקיפים את העיר בנתיבים מהירים

 

במשרד התחבורה ראו כי טוב והעבירו בשבועות האחרונים לתכנון מפורט את תוכנית הנתיבים המהירים שתקיף את העיר תל אביב. זוהי תוכנית שעליה עובדים לפחות 5 שנים, והיא נכנסה להילוך מתקדם רק כעת, לאחר שבמשרד התחבורה ראו כי הנתיב המהיר הוכיח את עצמו.

 

פקק בכביש (ארכיון) פקק בכביש (ארכיון) צילום: אוראל כהן

 

מפת הנתיבים, שהגיעה לידי "כלכליסט", מעידה שהתכנון הסופי שאושר כולל הקפה מלאה של המטרופולין הכי עמוס במדינה ברשת כבישי אגרה שתאפשר למי שמעוניין - ויכול להרשות לעצמו - לנוע מהר לתוך העיר תוך עקיפת הפקקים. התוכנית כוללת הקמת שלושה נתיבים מהירים חדשים נוסף על זה שקיים כיום. לאחר שיושלמו יקיפו את תל אביב ארבעה כבישי אגרה באורך כולל של כ־100 ק"מ. מצד מזרח מתוכנן לקום נתיב מהיר לאורך כביש 5 מצומת ירקונים עד לכניסה הצפונית לנתיבי איילון. אורכו של הנתיב צפוי להיות 10 ק"מ.

 

קטע שני בפרויקט יהיה סלילת נתיב מכיוון צפון, שיחל באזור שפיים ויאפשר התחברות לנתיבי איילון בכניסה לתל אביב ממחלף גלילות. כביש האגרה מכיוון דרום יחל באזור ראשל"צ וגם בו תהיה כניסה לתל אביב. החלק המרכזי בפרויקט הוא חיבור בין הנתיב הצפוי והדרומי. חיבור זה יאפשר "נתיב מהיר חוצה איילון", שאורכו יהיה 30 ק"מ והוא יאפשר נסיעה רציפה משפיים עד לפאתי ראשון לציון. לשם כף אף יופקעו השוליים הנוכחיים של נתיבי איילון.

 

 

 

במסגרת התוכנית יוקמו שלושה חניונים: חניון ראשון יוקם באזור צומת מורשה ויחבר בין החונים שם לאזור רמת החייל הפקוק, השני ככל הנראה יוקם באזור הרצליה והשלישי באזור אצטדיון הכדורגל של ראשון לציון. בדומה לנתיב המהיר הנוכחי, בין החניונים תפעל מערכת שאטלים, אשר תסיע ללא תשלום את משתמשי הנתיבים המהירים אל רציפי הרכבת. שטח החניה בחניון שפירים הנוכחי יוכפל בעלות של 120 מיליון שקל וזאת באמצעות הקמת קומה שנייה, כך שהוא יכיל 4,000 מכוניות. נוסף ל־14 אלף מקומות החניה שיתווספו באמצעות שלושת החניונים החדשים, יוכפל מספר השאטלים שבהם ניתן יהיה לנסוע ללא תשלום לאחר השארת הרכב הפרטי בחניון.

 

3 שנות עבודה בעלות של 3 מיליארד שקל

 

במשרד התחבורה מבטיחים כי אם התוכנית תצא לפועל ואם המדינה תשמור על כללי הזיכיון של הנתיב המהיר הנוכחי, שם מהירות הנסיעה המינימלית היא 70 קמ"ש, אז בעוד כעשור נסיעה בכל שעות היום מאזור ראשל"צ לשפיים תארך כ־25 דקות בלבד או רק חצי מהזמן, כדי להגיע למרכז תל אביב. בהתייחס לנתוני התנועה הנוכחיים, מדובר במציאות שהיא לא פחות מחלום תחבורתי.

 

לטענת שר התחבורה ישראל כץ, מערכת הכבישים המהירים שמתוכננת תהיה למעשה מערכת הסעת המונים, כיוון שבמקביל לנהגים שיבחרו לנוע ברכבם יהיו אחרים שיעדיפו להחנות את הרכב ולהשתמש בשירותי השאטל שינוע בנתיב התחבורה הציבורית ללא עלות נוספת, ולחסוך את הזחילה בכניסה לעיר הפקוקה.

 

במשרד התחבורה מעריכים שהקמת כלל הנתיבים תחסוך בשעות השיא הפעלת שתי מסילות רכבת לאורכה של העיר, וכי בניגוד לנתיב המהיר הנוכחי, אלו העתידיים לא יבואו על חשבון הנתיבים הקיימים. את התוכנית מובילים סמנכ"ל מחלקת יבשה במשרד התחבורה יהודה אלבז, וראש מינהלת נתיבים מהירים בנתיבי איילון ניצן יוצר.

 

המראה של עשרות אלפי המכוניות שנתקעו בשבוע שעבר ברחבי הארץ בעקבות מזג האוויר הסוער העצים את התחושה של כל מי שפוקד את כבישי ישראל מדי בוקר: תשתיות התחבורה בישראל מפגרות שנות דור אחרי אלו שעומדות לרשות האזרחים בשאר העולם המערבי. סגן ראש אגף התקציבים באוצר שאול מרידור, אמר לאחרונה לישראל חסרים 250 מיליארד שקל כדי להגיע לרמת התחבורה המקובלת באירופה. עד שהמדינה תמצא את הכסף, היא מעדיפה לקדם פרויקטים כמו הנתיב המהיר, שמתבססים על שיתופי פעולה עם זכיינים פרטיים.

 

שלב התכנון של הנתיבים המהירים החדשים אמור להימשך 12 חודשים והליך הבנייה צפוי לארוך 24 חודשים נוספים, כך שבשורה התחתונה עד סוף 2016 ניתן יהיה לחצות את תל אביב במהירות. ומי יממן את ההקמה? הנתיבים יוקמו על ידי זכיינים בעלות כוללת של עד 3 מיליארד שקל. וכמה יעלה התענוג לנהגים? במשרד התחבורה עוד לא יודעים, אבל בהתייחס לתעריפים היום, עלות הנסיעה תהיה כ־7–8 שקל לכל קטע בנפרד, בדומה לתעריף הנהוג בכביש 6. בעלות של כ־30 שקל ניתן יהיה להגיע מראשון לציון להרצליה.

 

עוד עלות בנוסף לאחזקה ולדלק

 

הקמת רשת הנתיבים המהירים מעלה את הדיון הישן מדוע צריך בכלל לשלם סכום נוסף כדי לנוע בעיר, וזאת בנוסף לעלויות אחזקת הרכב, שלא לדבר על עלויות הבנזין המטלטלות, אשר גם לכשעצמן הן די והותר. ובכלל, האם לא חובתה של המדינה לאפשר תנועה מהירה וקלה ברחבי העיר מבלי לגבות תשלום נוסף על התענוג?

 

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מאז 1990 גדל היקף הרכבים שנעים בכבישי ישראל ב־172%, והגיע לכ־2.7 מיליון כלי רכב. אורך הכבישים הסלולים, לעומת זאת, גדל באותה תקופה רק בכ־40%. בהתחשב בכך שבשנה האחרונה בלבד גדלה מצבת המכוניות ב־117 אלף כלי רכב חדשים הרי שעד אמצע העשור התנועה במטרופולינים הגדולים תהפוך לסיוט של ממש. אם מוסיפים את העובדה שהרכבת הקלה לא תנוע לפני 2018, הסבירות היא שהנהג הישראלי לא ימהר לוותר על הרכב הצמוד.

 

האפשרויות של המדינה להקל על האזרחים מצומצמות למדי וכוללות הקמת תשתיות או העברת העבודה לזכיינים. הקמת התשתיות על ידי המדינה עלולה להכביד על קופתה, ולאור העובדה שהגירעון התקציבי זינק ל־39 מיליארד שקל, לא ברור מי יממן לאזרחים את התענוג של חציית העיר במהירות. לכן, האפשרות הריאלית יותר במצב הדברים הנוכחי היא לתת ליזמים להקים את הכבישים. לאור העובדה שהשימוש ביזמים הוכיח את עצמו עד עתה בכבישי האגרה בישראל והעובדה
שתשתיות התחבורה בישראל הן כה בעייתיות, האפשרות לקצר טווחים ולו במעט נתפסת על ידי הישראלים כמשתלמת, ומביאה אותם לפתוח את הארנק ולשלם.

 

דוגמאות לא חסרות: כביש 6 הושק לפני יותר מעשור כפרויקט ניסיוני, וכיום עוברות בו 4 מיליון מכוניות בחודש והוא מניב הכנסות של 700 מיליון שקל בשנה לזכיין. החניון בנתיב המהיר הקיים מתמלא במשתמשי השאטלים וכבר מסיע כ־9,000 מכוניות ביום, ועל פי הערכות מכניס לקופת הזכיינית כ־2 מיליון שקל ביום. מנהרות הכרמל בכניסה לחיפה מסיעות על פי הערכות 35–40 אלף כלי רכב ביום. במשרד התחבורה רואים את הדברים אחרת, ומחדדים שמטרת כבישי האגרה היא לעודד את האזרחים לנטוש את המכוניות שלהם ולהשתמש בשאטלים. לראיה, הם מצביעים על העומס בחניון הנתיב המהיר, שחייב אותם לבנות קומה שנייה ולהפעיל מערך הסעות בכל חמש דקות.

  

בטל שלח
    לכל התגובות
    x