$
חדשות נדל

בדיקת כלכליסט

כך הפך כביש 531 למזללת כספים

כביש 531 שאמור לחבר בין כביש 6 לכביש החוף נחשב לאחד ממיזמי התשתיות החשובים ביותר. אבל הפרויקט שהושק בקול תרועה ואמור היה כבר להסתיים הפך למזללת כספים שתעלה למשלם המסים 1.3 מיליארד שקל מעבר למתוכנן ועוד שנתיים של עיכוב בפקקים. בדיקת "כלכליסט" חושפת איך מחסור בנהלים פשוטים וברורים לטיפול בפרויקטים גדולים והלאמה לא מוסדרת גוררים חריגות בזבזניות להחריד

ליאור גוטמן 08:5309.10.12

בערב ראש השנה קיבל בית המשפט לעניינים מינהליים בתל אביב את דרישת חברת התשתיות לינום לבטל את זכייתה של המתחרה, חברת רמט, במכרז לסלילת קטע מכביש 531. מדובר בפרויקט בהיקף של 180 מיליון שקל ובית המשפט קיבל את הטענה שרמט אינה עומדת באחד מתנאי הסף של המכרז.

 

ההחלטה הזו כשלעצמה לא היתה זוכה לאזכור, אלמלא היתה נדבך נוסף בתסבוכת ההולכת וגדלה של מה שמכונה "פרויקט כביש 531". הכביש החשוב הזה, שהוא אחד מכבישי הרוחב המרכזיים בפרויקט הלאומי של כביש 6 (חוצה ישראל), הפך לסאגה שאת תאריך סיומה איש אינו יודע. חמור מכך, איש גם אינו יכול להעריך כמה מיליארדים היא תעלה בסופו של דבר למשלם המסים. לפי התוכנית המקורית, הפרויקט היה אמור להסתיים השנה, בעלות משוערת של 2.4 מיליארד שקל. אולם כיום כבר ברור שפתיחת הכביש נדחתה בשנתיים, העלות כבר זינקה ל־3.7 מיליארד שקל והיד עוד נטויה.

 

עלות הפרויקט זינקה ב-1.3 מיליארד שקל

 

כביש 531 תוכנן להיות דרך מהירה שתחבר בין אזור כפר שמריהו לכביש חוצה ישראל. בנייתו צפויה היתה לשחרר עומסי תנועה כבדים מכל אזור השרון לרבות רעננה וכפר סבא, וחלקו המזרחי של הכביש כבר סלול. בתחילת הפרויקט שאפה המדינה להפקיד את כל הקמתו בידי גוף פרטי אחד, שיקים ויתחזק אותו לתקופה של 25 שנה, בדומה לפרויקט סלילת כביש הרוחב 431 שבין נתיבי איילון במערב לעיר מודיעין. ביולי 2008 זכתה חברת שפיר הנדסה במכרז לביצוע הפרויקט, אך בפברואר 2010, כשלושה חודשים לפני תאריך היעד לסגירה הפיננסית (השלמת ההסכמים עם הבנקים למימון ההקמה), התברר ששפיר הנדסה לא הצליחה להגיע להסכמות הפיננסיות הנדרשות. החברה ביקשה אז מהמדינה להעניק לה הקלות שונות, בעיקר כיוון שהמשבר הכלכלי מנע ממנה להשיג את המימון לפרויקט. לפי ההערכות בענף התחבורה, עלות ההקלות שביקשה שפיר נאמדה ב־200 מיליון שקל. המדינה סירבה להתפשר והחליטה להלאים את הפרויקט ולהפקידו בידי החברה הלאומית לדרכים (מעצ לשעבר).

 

מנכ"ל החברה הלאומית לדרכים שי ברס. זנחו את הנוהל שאמור להיות תקף לכל המשק מנכ"ל החברה הלאומית לדרכים שי ברס. זנחו את הנוהל שאמור להיות תקף לכל המשק

 

אלא שמה שנתפס כצעד שנועד להגן על כספי משלם המסים מתברר היום כטעות אומללה במיוחד, שתעלה עוד 1.3 מיליארד שקל ושנתיים נוספות של נהגים מתוסכלים באזור השרון. החשב הכללי לשעבר, שוקי אורן, כבר היכה על חטא בנושא ההלאמה, ובכנס תשתיות בנובמבר 2011 אמר שהשיטה החדשה הביאה להתארכות זמני העבודה ולהתייקרות סלילת הכביש.

 

מעצ חרגה ממגבלה שהיא עצמה קבעה

 

אחת הסיבות לייקור ולאיחור בפרויקט היא העובדה שהחברה הלאומית לדרכים החליטה לפצל אותו לכמה תתי־פרויקטים ולהוציא כל מקטע למכרז נפרד. כך למשל, שפיר הנדסה עצמה זכתה במכרז להקמת מחלף רעננה דרום שהיקפו נאמד ב־700 מיליון שקל ואילו חברת אשטרום זכתה במכרז לחיבור החלק הצפוני של נתיבי איילון לכביש 531, שהיקפו נאמד ב־750 מיליון שקל.

 

גם במקרה הזה, ההחלטה לפצל ולהפקיד את הבנייה בידי כמה חברות הגיונית על פניה. היא נגזרה מנוהל שמעצ עצמה קבעה ומכונה "מנגנון עומסים". לפי הנוהל, חברת קבלן לא תוכל להחזיק ביותר משבעה פרויקטים של מעצ בו־זמנית, והוא נועד למנוע הקפאה של פרויקטים לאומיים שמתקדמים במקביל בחלקים שונים של המדינה, רק כיוון שקבלן אחד לקח על עצמו משימות שלמעלה מיכולתו לבצע. הבעיה היא ביישום ההחלטה.

 

מבדיקת "כלכליסט" עולה, למשל, כי שבועיים בלבד הספיקו למעצ לסגת מאכיפת הנוהל.

 

לאחר שהחברה התעקשה להפעיל את מנגנון העומסים במכרז לחיבור צומת כפר שמריהו לכביש 531 על אשטרום, מצאנו בפרוטוקולים של ישיבות הוועדה שהגיעו לידי "כלכליסט" שנציגי החברה הלאומית לדרכים התריעו בפני ועדת המכרזים כמה פעמים כי יש סכנה לפריצה של מנגנון העומסים. זאת לאחר שמחצבות ורד, שבבעלות משפחת שפירא שהיא גם הבעלים של חברת שפיר הנדסה, נבחרה כאחת מספקיות החומר עבור המכרז שבו זכתה אשטרום. המשמעות היא התעלמות מהנוהל שנועד להגן על הציבור ממצב שבו חברה אחת - במקרה הזה שפיר הנדסה - שולטת בחלקים גדולים של פרויקט תשתיות גדול.

 

עבודות תשתית בגן רש"ל. "החברה הלאומית לדרכים גוזרת קופון על חשבון בריאות הציבור" עבודות תשתית בגן רש"ל. "החברה הלאומית לדרכים גוזרת קופון על חשבון בריאות הציבור" צילום: אוראל כהן

 

מהמסמכים עולה כי נציג מעצ בישיבה מ־27 ביוני 2012, עו"ד יואב מני, אמר לאנשי אשטרום: "מטרתנו פה היא לראות שאין כאן הצעה תכסיסנית ושלא ניסיתם לעקוף את מנגנון העומסים באמצעות מחצבות ורד. אנחנו לא רוצים לגלות יום אחד שכל הסיפור הזה הוא קיצור דרך שנועד להכניס את שפיר בדלת האחורית. לא בגלל שיש משהו נגד שפיר, אלא בגלל שיש מנגנון עומסים". במהלך הדיונים לקראת ההחלטה על הזכייה מסר עו"ד אמיר שקד, שייצג את מחצבות ורד, כי היא רק שותף פיננסי וספק חומרים ואין לה שום קשר לשפיר.

 

בסיכום הישיבה נכתב בפרוטוקול: "חברת שפיר לא קשורה ולא תהיה קשורה לפרויקט, לרבות בעלי התפקידים הניהוליים ולרבות ביצוע העבודות בפועל".

 

אלא שבהודעה לעיתונות של הזכיינית אשטרום מ־8 ביולי כבר נכתב שהיא זכתה במכרז האמור עם מחצבות ורד, שבבעלות משפחת שפירא. הניסיון של החברה הלאומית לדרכים להפריד בין הקבלנים לא צלח והיא נאלצה "להתקפל" בדיעבד, חרף האזהרות המוקדמות. חשוב לציין שלא מדובר במעשה לא חוקי, אבל הנוהל שהיה אמור להיות תקף לכל סוגי הבנייה פשוט נזנח.

 

"ביטוי לשקיפות מלאה בדיוני הוועדה"

 

האם החברה הלאומית לדרכים ויתרה על הדרישה שעליה הגנה נמרצות, ולפיה מחצבות ורד לא תשתתף בפרויקט, או שמא מדובר בעקיפת נוהלי החברה מצד הקבלן ומזמין העבודה?

 

בחברה הלאומית לדרכים טענו כי מחצבות ורד אינה קשורה לשפיר הנדסה באופן ישיר ואף אינה פועלת דרכה, כך שלמעשה מדובר בשתי ישויות משפטיות שונות. לכן, לדברי אנשי החברה הלאומית, אין מניעה לקבלת חומרים מידי כל גוף, גם אם הוא בבעלות אותה משפחה. אם כך, כיצד מסבירים בחברה הלאומית לדרכים את האזהרות החוזרות ונשנות שלהם עצמם שלא לחבר בין אשטרום למחצבות ורד?

 

מהחברה הלאומית לדרכים נמסר כי "פרוטוקול ועדת המכרזים משקף ונותן ביטוי לעומק הדיונים הנערכים בוועדה, על הקולות הרבים הנשמעים בה ועל השקיפות המלאה. הקבלן הזוכה מחברת אשטרום אכן עבר הליך של בדיקה ושימוע על ידי ועדת המכרזים של החברה. בסוף הליך הבדיקה המורכב, התברר כי מחצבות ורד, שותפתה של אשטרום במכרז המספקת לה חומרי חציבה, אינה שפיר. מדובר בשתי ישויות נפרדות, ומכאן שאין כל מניעה משפטית לאשר את זכייתם". מחברת אשטרום נמסר כי "החברה עמדה בכל תנאי המכרז".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x