בלעדי ל"כלכליסט": הפועלים ישלם מיליון שקל לקבלן שסילק

פרשת השחיתות לכאורה במכרזי בנייה של בנק הפועלים, שנטענה על ידי הבנק בעקבות תביעה שהגיש נגדו קבלן שעבד בו, הסתיימה בפשרה שבמסגרתה ישלם הבנק לקבלן מיליון שקל.

בתביעה שהגיש הקבלן איגור גרייפר הוא טען כי עבודתו בכמה פרויקטים הופסקה, אף שלא שולמו לו הסכומים המגיעים לו. בכתב ההגנה טען הבנק כי מאחורי הפסקת העבודות הסתתרה פרשת מרמה, שבה היו מעורבים עובדים בבנק שסייעו לקבלן לזכות במכרזים.

בהסדר הפשרה, שאושר על ידי שופטת המחוזי בת"א ד"ר מיכל אגמון־גונן, הודיעו הצדדים כי הם "חוזרים בהם מטענותיהם בכתבי הטענות, מבלי שהדבר יהווה הודאה בטענה כלשהי".

"הקבלן הציע מחירים לא הגיוניים למכרזים"

גרייפר הגיש את תביעתו בדצמבר 2008. לטענתו, בתחילת אותה שנה הוא נבחר לבצע עבור הבנק את פרויקט וילה פלטינום ברחוב רוטשילד 104 בתל אביב, שיועד להיות סניף הדגל לשימוש לקוחות הפלטינום של הבנק (בסופו של דבר, המבנה נמכר לקרן רוטשילד קיסריה ב־27.5 מיליון שקל).

לטענת גרייפר, אף שחתם על חוזה עם הבנק להקמת המבנה, חודשים ספורים לאחר מכן דרש ממנו הבנק להפסיק את פעילותו בפרויקט ובפרויקטים אחרים, ובהם סניף הבנק בקריית עקרון ופרויקט במגדל לוינשטיין בתל אביב.

כתב ההגנה שהגיש הבנק חודש לאחר מכן, מתאר רקע אחר להפסקת עבודתו של גרייפר: על פי גרסת הבנק, מקור הפסקת העבודה בחקירה פנימית שניהלה מחלקת הביקורת בבנק, שבסיומה הוחלט לקטוע את עבודתו.

לטענת הבנק, החקירה העלתה חשד לכאורה שלפיו זכה גרייפר בכמה מכרזים, הודות למידע שהודלף לו על ידי בכירים במחלקת הבינוי. לטענת הבנק, עובדים מסרו לגרייפר מידע על סעיפי בנייה שלא היו צפויים להגיע לידי ביצוע, ועל בסיסם הוא הוזיל את הצעותיו במכרזים באופן בלתי הגיוני.

הבניין ברחוב רוטשילד שבו היה אמור הקבלן להקים את הסניף ללקוחות הפלטינום של הבנק צילום: יובל חן

בתחילת הפרשה נטו בבנק להטיל את רוב האשמה על גרייפר, אלא שפרוטוקול חקירתו בבית המשפט של שלמה מאיר, מנהל מדור במחלקת הביקורת הפנימית בבנק, העלה כי מעבר לחקירה שבוצעה בבנק ולהפסקת עבודתו של גרייפר, לא נקט הבנק פעולות אפקטיביות נוספות. מאיר ציין כי בהיעדר כלי חקירה מתאימים, לא מצאה מחלקת חקירות הפנים ראיות הקושרות את אחד מעובדי הבנק למעשים. למעשה, איש מהם, כולל מנהל מחלקת הבינוי, לא פוטר בעקבות הפרשה.

השופטת מיכל אגמון-גונן

בתשובה לשאלות שהפנו למאיר עורכי דינו של גרייפר, רם א.גמליאל ונדב דרזנין, הוא הודה כי על אף שלבנק נגרמו נזקים של עשרות מיליוני שקלים בעקבות הפרשה, הוא לא דיווח עליה למשטרה או למפקח על הבנקים. מאיר ציין כי אינו יודע מדוע לא דיווח הפועלים על הפרשה לגופים נוספים כמו רשות ניירות ערך והדירקטוריון.

בשלב זה, הצטרפה לחקירתו גם אגמון־גונן, שהקשתה עליו: "אתם לוקחים חשד של קבלת מידע פנים אבל לא פונים למשטרה, ולמרות זאת פועלים על פיו". מאיר: "לא הפסקנו את הפעילות, רק המלצנו לבחון את המשכה מול הספק". אגמון־גונן לא הרפתה: "מדובר בעצם בחשד שלא הצלחתם לאמת", ומאיר השיב: "לא רק בקשר לממצא זה המלצנו לשקול את המשך העסקתו".

"עבודות פרטיות בביתו של היו"ר שלמה נחמה"

בתצהיר שמסר גרייפר בהליך, הוא ציין כי בכירים בבנק שכרו את שירותיו לביצוע עבודות פרטיות. גרייפר הדגיש כי העבודות היו בתמורה מלאה, אך ציין כי מי שביצע פעולות פיקוח עליהן היו גורמים ממחלקת הבינוי. בין היתר, מדובר בעבודות צבע ושפכטל שבוצעו בביתו של יו"ר הבנק דאז שלמה נחמה ובעבודות צבע שבוצעו בגלריה של רעייתו של נחמה, נירה.

הפועלים בתגובה: "אנו מנועים מלהתייחס לנושא מעבר להסדר בבית המשפט".

שלמה נחמה בתגובה: "איני זוכר קבלן כזה שעבד אצלי בבית או בגלריה של אשתי בעבודה מהותית. במשך השנים עבדו בביתנו כמה בעלי מקצוע, חלקם בעבודות תיקון קטנות. במקרים מסוימים ייתכן שבחלק מהעבודות קיבלתי המלצות על טיב בעל המקצוע מאנשים בבנק".