מתחמם המאבק למניעת אישור תוכנית השכונה במתחם תעש רמת השרון
המתנגדים טוענים כי יש לבדוק את רמת הזיהום ולקבוע את היקפו לפני שמאשרים תוכנית בנייה במקום. על פי הערכות שבידי המנהל, עלות טיהור הקרקע צפויה לעמוד על לפחות כ-2 מיליארד שקל
חילופי דברים קשים במסגרת המאבק של הירוקים ותושבים ברמת השרון נגד התוכנית להפוך את תע"ש רמת השרון לשכונת ענק. שוב עולה השאלה, האם הפיכת שטח המפעל הענק לשכונה תביא לטיהור הקרקע המזוהמת והמסוכנת בו - או לא.
ביום ראשון תגיע לדיון תוכנית מתאר לבניה של השכונה בוועדה המחוזית המשותפת למחוז תל אביב והמרכז. היא הגוף שיכריע את עתיד המתחם. ערב תחילת הדיונים, מפרסם היום עמית ברכה, מנכ"ל 'אדם טבע ודין' מכתב חריף לפיו, "מדאיג שמנהל מקרקעי ישראל לא אומר לציבור את האמת המרה לפיה". לדבריו, "עוד לפני שעמד על היקפי הזיהום בשטח תע"ש השרון כבר סימן באופן מדויק היכן יוקמו בתי ספר, מוסדות ציבור, פארקים ושכונות מגורים".
Mפעל תעש צילום: עמית שעל
מינהל מקרקעי ישראל הודיע בתחילת השבוע כי הפקיד את תכנית השכונה ־ "קדמת השרון" שתכלול 23 אלף יחידות דיור שיחולקו בין בהרצליה, רמת השרון והוד שרון. במינהל אמרו השבוע כי התכנית תאפשר את טיהור שטח הקרקע המזוהם ביותר במדינה בעלות של כ-2 מיליארד שקל טרם שיווקה ליזמים.
מנכ"ל אדם טבע ודין הגיב לכך ואמר היום: "איך שלא מסתכלים על הפרסומים האחרונים של ממ"י בנוגע לבנייה על קרקעות תע"ש המזוהמות, לא ניתן להתעלם מכך שתוכנית שקובעת היכן לשכן משפחות וילדים בטרם התברר היקף הזיהום, היא תוכנית שיורדת לפרטים ובעלת השלכות מסוכנות לבריאות הציבור".
לב הויכוח בין מתנגדי התוכנית למדינה הוא כיום סביב ההסכם המשולש התקדימי שנחתם בין מנהל מקרקעי ישראל, משרד האוצר והמשרד להגנת הסביבה אשר נכלל במסמכי התוכנית וקובע כי קודם להגשת תוכניות מפורטות יבוצעו סקרי קרקע מפורטים אשר על בסיסם יתוכננו התוכניות המפורטות. במסגרת ההסכם הבין משרדי נקבע כי לאחר אישור תכנית המתאר ייערכו סקרי קרקע מפורטים למיפוי הזיהום, ולאחריהם יוגשו תוכניות מפורטות לאישור הוועדה המחוזית.
אך המתנגדים טוענים כי יש לבדוק את רמת הזיהום ולקבוע את היקפו לפני שמאשרים תוכנית בנייה במקום. המדינה טוענת מנגד שההסכם הוא הדרך היחידה לאפשר מימון של המקום. לפי ההסכם, המדינה תממן את בדיקת רמת הזיהום וטיהור הקרקע ובסוף התהליך יוחזר אליה מחיר הפעולות הללו מתוך הכסף שישלמו יזמים וקבלנים על השטח.
בתגובה לדבריו נשלח בצהריים אל ברכה מכתב חריף של גילי טסלר, מתכננת מחוז מרכז במשרד הפנים ובו היא כותבת לו: "הופתעתי לקרוא את תגובתך ואין לי ספק שבמידה והיית קורא בעיון את הודעת מנהל מקרקעי ישראל כולה אני בטוחה שהיית מגיע למסקנה אחרת".
טסלר טוענת שעיון במסמכי התוכנית קודם לפרסום תגובה זאת או אחרת, יכול כי היה מביא אותך כמי שעומד בראש גוף ציבורי לברך על התוכנית שנותנת מענה מושכל באופן שלבי ומגובה בהסכמות לקדם מימון לטיפול בשטח הקרקע המזוהם הגדול במדינה, מענה שאילולא התוכנית לא ניתן היה לקיימו בשל עלויות הטיהור הכבדות".
ברכה דורש בדבריו השבוע סקר קרקע מקיף - מבחן שבו יקבעו אנשי מקצוע מה היקף הזיהום וכמה יעלה לנקות אותו, לפני שתאושר תוכנית מתאר לשכונה. טסלר טוענת בתגובה, "טענתך המרכזית היא כי לא ניתן לקדם תוכנית מפורטת כל עוד לא בוצע סקר קרקע מפורט. כלומר, ביצוע סקרי קרקע למיפוי היקף ומיקום הזיהום, אשר ישמשו כבסיס לתכנון המפורט הינו הדבר הנכון לעשות מבחינה סביבתית.
אך עיון בהודעתנו מעלה כי בדיוק כך נהגה המדינה". טסלר מדגישה כי התוכנית שהופקדה הינה תוכנית מתאר בלבד שאין מכוחה להוציא היתרי בנייה, ולא תוכנית מפורטת". טסלר כותבת, "קריאת הדברים מוכיחה כי פעולות המדינה באמצעות מנהל מקרקעי ישראל עולים בקנה אחד עם דרישתך כפי שעולה מהתגובה שפורסמה על ידך, ולכן תגובתך מתייתרת.
יצויין, כי על פי הערכות שבידי המנהל, עלות טיהור הקרקע צפויה לעמוד על לפחות כ-2 מיליארד שקל, וברור מאליו כי בסדרי העדיפויות התקציביים של מדינת ישראל לא היה נמצא תקציב ייעודי לטובת טיהור הקרקע, ולכן האינטרס הציבורי הוא לקדם את התוכנית היחידה המאפשרת יצירת מקורות מימון עתידיים, שעל בסיסם תוכל המדינה לממן ולבצע את טיהור הקרקע".
טסלר מוסיפה, "עיון בתוכנית מעלה כי בנוסף לפתרון בעיית זיהום הקרקע הפוגעת באיכות החיים של תושבי האיזור, מדובר בתוכנית עם שטחים ציבוריים וירוקים בהיקפים שלא היו כמותם בעבר בתוכניות אחרות. לסיכום, תוכנית המתאר שהופקדה אמש כוללת בשורה של ממש לאינטרס הציבורי, הן בכלל היבטי איכות הסביבה והן בהיבטי תכנון עתידי ומתן מענה למצוקת הדיור".
