"פקיד אחד מטפל בעשרות ישובים ערביים"

"היחס של מינהל מקרקעי ישראל ומשרד הבינוי והשיכון לתכנון ולבניה במגזר הערבי אינו עונה על הצרכים האמיתיים", כך טענה היום (ד') חגית מעלה יוסף מעמותת סיכוי בכנס הנדל"ן הערבי שהתקיים בנצרת. הכנס התקיים ביוזמתם של מרכז הבניה הישראלי ו"מאלכום", מגזין הכלכלה והעסקים היחיד בשפה הערבית.

לפי הנתונים שהציגה העמותה, מידי שנה מתווספים למגזר הערבי כעשרת אלפים משקי בית, ונבנות רק 6,000 יחידות דיור, כך שמידי שנה נוצר מחסור של 4,000 יח"ד. בין השנים 2009-2005 שווקו בישראל 200 אלף יחידות דיור, מתוכן רק 30 אלף יחידות שווקו למגזר הערבי.

עם זאת, המצב העגום של הנדל"ן במגזר הערבי אינו טמון רק בהפרשי השיווק, אלא ובעיקר באחוזי הצלחת הבניה. מתוך כלל היח"ד ששווקו לערבים, רק 20% מהבניה על המגרשים מומשה בפועל, זאת לעומת כ-70% בישובים יהודיים.

לדברי מעלה יוסף, כ-17% מקרקעות המדינה נמצאות באזורים בהם מתגוררת אוכלוסיה ערבית, ולכן למדינה יש את היכולת לספק מענה לבניה למגורים במגזר, זאת לעומת הקרקעות הפרטיות בהם קיימת יכולת מוגבלת למימוש הבניה. אך לטענתה, המדינה, התושבים והרשויות לא מצליחים למצות את הקרקעות הללו.

אום אל פאחם. "סחבת בקרקעות של המינהל והקיבוצים" צילום: ערן יופי כהן

"מחסור אדיר בכוח אדם"

לדברי מעלה יוסף, במינהל מקרקעי ישראל יש פקיד אחד שמטפל בעשרות ישובים ערביים ללא כל אוריינטציה לצרכים האמיתיים, ומצב דומה קיים גם במשרד הבינוי והשיכון. בנוסף, הרשויות המקומיות שאמורות לדחוף ולהיות מעורבות בפתרון המצב מוגבלות ואינן עושות זאת, וכך יוצא שהן אינן מעורבות בתכנון או בשיווק.

ההמלצות של עמותת סיכוי לשיפור המצב כוללות בין היתר תקצוב של תוכניות והסבתן לאוכלוסיה, וכן פיתוח מודלים שמתאימים לחברה הערבית במקום להשתמש במודלים של החברה היהודית.

אחמד ג'בארין, אדריכל העיר נצרת אמר בפאנל הנדל"ן שהתקיים בכנס כי "כמות השטחים שהוקצו לאזורי התעשייה במגזר הערבי אינה מתאימים לקלוט מפעלים גדולים". לדבריו, בנצרת יש אזור תעשיה של כ-100 דונם והוא בעל אופי תעשייתי קל: "חוסר הפיתוח פוגע בעיר. בנצרת זה חשוב במיחד כי מדובר בישוב גדול, שצריך להיות אבן שואבת לכל האזור".

ג'בארין הוסיף כי "את האזור המסחרי הצפוני לקח לנו שבע שנים כדי לאשר. ועדות התכנון והבניה והבירוקרטיה פועלים לרעתנו. היה לנו משא ומתן עם אינטל להקמת מפעל בנצרת, אבל לא עמדנו בדרישות שלהם. התנאים שלהם היו לשטח שלא יפחת מ-200 דונם בחטיבה אחת, ומי שמכיר את נצרת מבין שזה בלתי אפשרי".

שפיק קאסם, מנהל יחידת תכנון אסטרטגי בעירית אם אל-פאחם סיפר כי באום אל פאחם ובואדי ערה שורטטו תחומי ההתפתחות לערבים דרך תמ"א 35 אשר תחמו את השטחים וחילקו את העוגה לפי אזורים: "ניסינו ללחוץ כדי שנכין תוכנית משותפת ליהודים וערבים עם המועצות האזוריות של מנשה ומגידו, שתתבסס על ניהול משותף וחלוקת המניות. התוכניות התקבלו מבחינת הרשויות, אבל יש סחבת, בעיקר עם הקרקעות ששייכות למינהל ולקיבוצים שהן חקלאיות".