$
נדל

בלעדי ל"כלכליסט": אמפל בחובות, אך סמנכ"לית הכספים רכשה 20 דונם בסביון

בשבוע שבו אירית אילוז ביקשה מהמוסדיים הקלות בתשלום החובות של אמפל, היא רשמה הערת אזהרה לטובתה בטאבו על נחלה גדולה בסביון, שנרכשה מכונס נכסים תמורת 9.25 מיליון שקל. כעת הבעלים המקורי דורש את המגרש בחזרה

מארק שון 07:0501.01.12

בשבועות האחרונים השקיעה אירית אילוז, סמנכ"לית הכספים של חברת אמפל, מאמצים מרובים בשכנוע הגופים המוסדיים לדחות את תשלום החזר איגרות החוב של החברה. ל"כלכליסט" נודע כי זה לא היה העניין היחיד שהעסיק את אילוז.

 

ביום שני שעבר, כאשר ניסיונותיה מול מחזיקי האג"ח הגיעו לשיאם, עסקה אילוז בעניין חשוב אחר, אך אישי יותר: היא רשמה הערת אזהרה על נחלה בשטח של 20 דונם בגני יהודה היוקרתית, הצמודה לשכונת סביון. חוזה הרכישה עצמו — שבמסגרתו רכשה אילוז את הנחלה תמורת 9.25 מיליון שקל — נחתם באמצע חודש יוני האחרון בין פיצוץ צינור גז למשנהו. פיצוצים אלה היו בין הגורמים שהביאו למשבר באמפל, המחזיקה נתח של 12.5% בספקית הגז המצרית לישראל, EMG.

 


 

רכישת הנחלה בולטת במיוחד לנוכח הביקורת הקשה שהביעו הגופים המוסדיים בשיחות סגורות על "חגיגת שכר בלתי נתפסת" באמפל, שבשליטת יוסי מימן. עלות השכר של אילוז בשנת 2010 היתה 1.9 מיליון דולר, שדרוג של 35% יחסית לעלות שכרה ב־2009; ומאז שנת 2001 משכה אילוז שכר בעלות כוללת של לא פחות מ־35.4 מיליון שקל.

המוסדיים הגיבו בזעם

 

 

הנכס המהותי של חברת אמפל הוא האחזקה ב־EMG, חברה שהוקמה במצרים ב־2000 ובבעלותה צינור גז ימי. הזרמת הגז לישראל החלה ביוני 2008, אך מאז המהפכה במצרים בתחילת 2011 אירעו כבר כמה פיצוצים בצינור שגרמו לירידה משמעותית בשווייה של החברה. ממצגת למשקיעים שפרסמה אמפל לפני כחודש עולה כי שווי EMG ירד בכ־35% בשנה האחרונה.

 

כחלק מניסיונותיה של אילוז להגיע להסדר עם הגופים המוסדיים, היא הציעה פריסה של החוב תמורת הגדלת שיעור הריבית על האג"ח. אילוז ביקשה לדחות את תשלומי הקרן של האיגרות בשנתיים, אך מרבית המוסדיים הגיבו בזעם; כמה מהם אף סירבו להיפגש עמה, ודרשו בין השאר ערבויות אישיות של מימן.

 

אילוז היא הרבה יותר מאשר עוד סמנכ"לית כספים באמפל — היא למעשה יד ימינו של מימן, והיא התייצבה בקו האש הראשון מול מנהלי הגופים המוסדיים בשבועות האחרונים. מנהל השקעות באחד הגופים המושקעים באג"ח של אמפל נזכר כיצד כאשר העלה את אופציית פירוק החברה, אילוז, לדבריו, "ממש התחלחלה: 'שמימן יפשוט רגל?'. אלה אנשים שהכבוד שלהם שווה יותר מכסף. היא שאלה אותי: 'מי ינהל את EMG, אתה?'".

 

"מתוחכמת מאין כמוה"

 

הנחלה שרכשה אילוז כוללת שלוש חלקות המחוברות זו לזו שבהן, מלבד הבית עצמו, מטע זיתים ושטח גדול שאינו מנוצל. מי שהיה הבעלים של הבית שקע בחובות בגובה 2.4 מיליון שקל לבנק לאומי למשכנתאות, ובחובות שכר טרחה בגובה כ־5 מיליון שקל לעורך הדין הבכיר דרור חטר ישי, שייצג אותו בעבר.

 

אך רכישת הנחלה בסביון לא הושלמה באופן חלק. אילוז עדיין צפויה לעבור דרך בית המשפט, שבו תיפגש באמצע פברואר עם כונסי הנכסים של השטח והבעלים המקורי — מנכ"ל לשעבר בחברה גדולה שהידרדר בשנים האחרונות לחובות, ובכל זאת עדיין מעוניין לרכוש בעצמו את השטח בחזרה.

 

אך גם בטרם יעברו לנחלתם החדשה, אילוז ובעלה נח גרים היום בבית ברמת גן, סמוך לתל השומר ורמת אפעל, המשתרע על שטח של 749 מ"ר, ששוויו מוערך ב־5.1 מיליון שקל.

 

כעת מבקש הבעלים המקוריים של הנחלה, שחכר את השטח ממינהל מקרקעי ישראל, לבטל את המכירה לאילוז, ומעלה סדרה של טענות נגד ההסכם בין אילוז לכונס הנכסים. בין השאר טוען הבעלים כי הם ניסו להעלים מס לכאורה — בכך שלא הגדירו במדויק את המסים שמוטלים על השטח; שההסכם נוצר בהסכמות פרטיות בין הכונס לבין אילוז, שאותה הוא מגדיר כ"כמתוחכמת מאין כמוה במשק"; וכי בית המשפט צריך להעדיף את ההצעה שלו לרכוש את הבית תמורת 7 מיליון שקל מכיוון שהוא הבעלים המקורי של הנכס.

 

 צילום: תומי הרפז צילום: תומי הרפז

 

הרשויות פינו את החייב מהנחלה בנובמבר 2010, וטענותיו מועלות כעת בשלישית, לאחר שההוצאה לפועל ובית משפט השלום בתל אביב דחו אותן. הצדדים צפויים להגיע באמצע פברואר לשופטת יהודית שטופמן, לדיון בבקשה שלו לערער על החלטות בית המשפט המחוזי בתל אביב.

 

"קיבלנו מכתבים הזויים"

 

בהסכם שנחתם ביוני האחרון בין אילוז לבין כונס הנכסים מטעם בנק לאומי למשכנתאות, נקבע שמתוך 9.25 מיליון השקלים שתשלם, 7.25 מיליון שקל יכללו גם את הוצאות הכינוס, מס שבח והחוב לבנק בגין המשכנתה על הנחלה. שאר 2 מיליון השקלים נועדו בין השאר לכיסוי מסים ועלויות רישום שונות. הסכם קבע גם כי מיד לאחר כניסתו לתוקף, אילוז תרשום לטובתה הערת אזהרה בטאבו — רישום שנועד להבטיח את רכישת השטח על ידה, והמועד הזה היה 19 בדצמבר.

 

הדרך לרישום הערת האזהרה לא היתה פשוטה. בדיוני ההתמחרות בהוצאה לפועל אמרה אילוז כי "קיבלנו טלפונים מחברים שלנו, שהחייב הציע להם אחוזים בחברה (לא ברור באיזו חברה — מ"ש) כדי שלא נקנה את הנחלה. מאז אנו מקבלים מכתבים ודברים הזויים ולא הגיוניים".

 

שבוע לאחר מכן, ב־21 ביולי, נערכה התמחרות סגורה בלשכת ההוצאה לפועל, ובה הוצעו שתי הצעות — של חטר ישי ושל אילוז. ההצעה של אילוז בגובה 7 מיליון שקל נטו זכתה לבסוף.

 

מאמפל נמסר: "איננו מגיבים לרכילות או לחייה הפרטיים של אירית אילוז, ואין בכך כדי לאשר ולו פרט אחד הנטען על ידי 'כלכליסט'". 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x