שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
נדל"ן

בלעדי ל"כלכליסט": השלב הבא במאבק: הרפורמה בחוק התכנון והבנייה

ראש הממשלה הבטיח לקצר את הדרך לרישוי כל סוג בנייה, מסגירת מרפסת עד הקמת מגדל. רגע לפני אישור הרפורמה הגדולה בתחום, חושפת עמותת המתכננים "במקום": השחיתות תגבר וכל טעות תחזיר את מבקש ההיתר לתחילת הדרך

עם שוך הקרבות סביב אישור חוק הווד"לים, תוך התעלמות מהתנגדות מפגיני המחאה החברתית, עומדת הרפורמה שמתכננת הממשלה בתחום הנדל"ן בפני השלב הבא והמהותי יותר שלה: הרפורמה בחוק התכנון והבנייה.

 

בתחילת ספטמבר צפויה הוועדה המשותפת לענייני פנים וכלכלה בכנסת לדון בפרק

הרישוי ברפורמה, שיקבע את המנגנון לקבלת היתרי בנייה בישראל בעשרות השנים הקרובות. במשרד ראש הממשלה הדביקו לרפורמה את השם "רפורמת המרפסות", וראש הממשלה בנימין נתניהו הרבה להשתמש במושג זה בהתייחסו לזמן הארוך שנדרש לחכות אדם שמבקש היתר בנייה לסגירת מרפסת.

 

למסלול המכשולים לרישוי בנייה לחץ כאן

 

מטרת הרפורמה היא לגבש חוק חדש שיחליף את חוק התכנון והבנייה הקיים שנחקק ב־1965, תוך הסתמכות על חוקים מנדטוריים שאינם מתאימים לשנות האלפיים, ושתוקן מאז כבר 90 פעם. הרפורמה שהבטיח נתניהו אמורה לקצר את דרכו של האזרח למרפסת ושל היזם למגדל, אך למרות ההסכמה הרחבה כי נדרשת רפורמה בחוק, יש הטוענים כי היא מחטיאה את מטרתה.

 

נייר עמדה חריף של עמותת המתכננים "במקום" שהגיע לידי "כלכליסט" מצביע על שורה של ליקויים חמורים בפרק הרישוי ברפורמה, וטוען כי הוא אינו מטפל בשתי הבעיות הבוערות ביותר בתחום הרישוי: התארכות בלתי סבירה של משך הזמן הנדרש לקבלת היתר בנייה, ותופעות פסולות של אישור היתרי בנייה החורגים מהתוכניות התקפות - לעתים בניגוד לחוק ובאופן שמעלה חשש לשחיתות.

 

התהליך הופרט אבל בכל זאת התארך

 

המתכננים טוענים כי בניגוד לרצון הממשלה לקצר את הליכי הוצאת היתר בנייה, החוק החדש דווקא מאריך את משך הזמן להוצאת ההיתר. כך למשל, לפי החוק התקף, אישור בקשה להיתר בנייה למגורים שאינה כוללת הקלה או שימוש חורג, אורך לפי החוק הקיים 60 יום - בעוד שלפי החוק החדש, אישור הבקשה יימשך 90 יום. בנוסף, אישור בקשה להיתר בנייה הכוללת הקלה או שימוש חורג, נמשך כעת 90 יום, ולפי החוק החדש אישורה יארך 156 יום.

 

נראה כי לוח הזמנים החדש והארוך יותר נובע מכך שכבר עתה לא עומדות הרשויות המקומיות בזמנים הקבועים בחוק. כפי שהסביר בעבר צוות גיבוש הרפורמה ל"כלכליסט", כדי לפתור את הסחבת יסייעו לתהליך האישורים מכוני רישוי פרטיים שיפעלו במתכונת הדומה למכוני רישוי לרכב, יעסיקו אנשי מקצוע ויקלו על העומס ברשויות המקומיות. אך לטענת אנשי "במקום", גם הפרטה זו של התהליך לא תקצר אותו, שכן המנגנון בחוק החדש עדיין קובע תחנות שדורשות את מעורבות הוועדות המקומיות.

 

"הסחבת הזו נובעת ממחסור של כוח אדם וחוסר יעילות של חלק מהוועדות, ובזה החוק לא מטפל", אומר ניר שלו, חוקר בעמותת "במקום". "להפך, הרפורמה בחוק מוסיפה סמכויות לרשויות המקומיות, והן יהפכו לעמוסות יותר. לכן אני לא רואה כיצד לוח הזמנים יתקצר".

 

רצון לזרז הליכים הביא להכנסת סנקציות כנגד מי שהתוכנית שהגיש לקבלת היתר בנייה לא עמדה בדרישות ההגשה. לטענת "במקום", ברוב התוכניות שמוגשות למוסדות הרישוי מתגלות טעויות שהמוסדות מבקשים ממגיש התוכנית לתקן. עד כה לא היתה מסגרת זמן שמחייבת את מגיש התוכנית לתיקון הטעויות, מתוך הנחה כי האינטרס לזירוז התוכנית הוא שלו. אך החוק החדש, כפי שעולה מנייר העמדה, "מעניש" את מגיש התוכנית ומחייב אותו לתקן את הטעות תוך פרקי זמן קבועים, וכן להתחיל את הליך הרישוי מההתחלה כולל תשלום אגרות בנייה.

 

לטענת המתכננים מדובר בסנקציות לא סבירות, שכן הן קובעות כי מסגרת הזמן הניתנת לתיקון הטעות זהה למשך בדיקת הבקשה בידי מוסד הרישוי. כך למשל, מוקצים 30 יום לבדיקה מרחבית של היתר בנייה, כאשר במקרה שהבדיקה תגלה טעות בבקשה, המגיש יהיה חייב לתקן אותה בתוך 30 ימי הבדיקה - גם אם נודע לו על הטעות רק ביום ה־29. "תיקון החוק יפגע בכלל הציבור אבל בעיקר באוכלוסיות מוחלשות, שנאלצות להסתפק באנשי מקצוע מנוסים פחות, ובשל כך יידרשו לתיקונים רבים יותר בתוכניות", גורסים המתכננים.

 

כוח רב מדי למכונים פרטיים

 

שלו מסביר כי החוק החדש יוצר, "יעילות למראית עין בלבד". לטענתו, תוכנית עשויה להיתקע במערכת לפרק זמן ארוך שכן כל בעיה מצריכה את מגיש התוכנית לעבור מחדש את כל שלבי האישורים מראשיתם ואף לשלם על כך, אך המערכת תחשב את משך הטיפול מרגע הגשת הבקשה לקבלת ההיתר ועד לפליטת התוכנית החוצה - מה שיוצר מראית עין של טיפול בתוכנית גם כשאינה מטופלת, ומגיש התוכנית יידרש לשלם על כך בזמן ובכסף.

 

בעיות נוספות שעליהן מצביעים המתכננים בפרק הרישוי ברפורמה עוסקות ביכולות המוגברות שהיא מעניקה לגופים ציבוריים בבואם להחליט על סלילת כבישים ותשתיות באופן שעלול לפגוע בציבור ובסביבה, ומבלי להידרש לשמוע התנגדויות של אזרחים. עוד הם טוענים כי קיימים פגמים בהפרטת מערכת הרישוי, וכי התהליך מעביר סמכויות רחבות מדי למכוני הבקרה, שהם גופים פרטיים הפועלים למטרות רווח בלבד.

 

לטענת המתכננים, העברת סמכויות אלה אינה עלולה להגביר את סכנת השחיתות בהליך הרישוי. לכן הם סבורים כי יש להסמיך את המכונים הפרטיים לבדיקת בקשות טכניות, ולהבטיח שכל ההחלטות התכנוניות שיש להן השלכות רחבות יתקבלו בידי מוסד רישוי ציבורי.

 

יו"ר הוועדה המשותפת לענייני חוק התכנון והבנייה החדש ח"כ אמנון כהן (ש"ס) התייחס לביקורת של העמותה ומסר כי זו תוכל להגיש את הערותיה דרך האינטרנט. בנוסף, רמז כהן כי הדרך לאישור החוק עוד רצופה במכשולים וביקורת. "אחרי הפרק הזה אנחנו עוברים לפרקים העוסקים בתקציבים, היטלי בנייה, קרקעות משרד הביטחון ועדין נשאר נושא הדיור בר השגה ודיור להשכרה. אם הכל ילך חלק, עד סוף דצמבר נוכל להכין את החוק לקריאה שנייה ושלישית".

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x