שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
נדל"ן

ראש מינהל מקרקעי ישראל לשעבר: "ברגע ששוק הנדל"ן יוצף בקרקעות, היזמים לא יבנו"

מיקי ורדי, שהיה אחראי על תנופת הבנייה למגורים בעלייה הגדולה של שנות התשעים, לא חושב שהווד"לים יפתרו את מצוקת הדיור. "בלי בעל בית שיקבל החלטות בתחום הדיור כלום לא יזוז", הוא אומר ומציע למדינה לחזור לבנייה ציבורית

דותן לוי 09:3504.08.11

"מה חדש בתוכנית של נתניהו? כל הזמן מדברים על הצפת השוק בקרקעות. ברגע שהשוק יוצף היזמים לא יבנו, הם לא ייכנסו שוב להרפתקה הזו. התפיסה ששוק חופשי יעשה את שלו היא חלום", אומר מיקי ורדי, שבתפקידו כראש מינהל מקרקעי ישראל בראשית שנות התשעים התמודד עם המשימה המורכבת של שיכון 1.5 מיליון העולים החדשים שהגיעו אז למדינה.

 

ורדי מצטרף לביקורת על חוק הווד"לים (ועדות הדיור הלאומיות) שיזם ראש הממשלה בנימין נתניהו בניסיון להתמודד עם מצוקת הדיור, ושאושר אתמול בכנסת. ראש המינהל לשעבר, שמנהל כיום את קרן ריאלטי העוסקת בהשקעות נדל"ן, מדבר מניסיון: הווד"לים הן מעין גלגול מחודש של הוועדות לבנייה למגורים (הוול"לים) שהוקמו בשעתו במטרה לשכן את גלי העלייה הגדולים. לדבריו, ועדות דומות פשוט לא יעבדו במציאות הנוכחית בגלל רצף של מכשולים כנורמות עבודה לקויות, ראשי עיריות שמטרפדים תוכניות בנייה, מחסור במינויי בכירים בתחום התכנון ועוד.

 

"בלי בעל בית אחד שיקבל החלטות בתחום הדיור כלום לא יזוז", אומר ורדי, שזוכר את העדכונים השבועיים שנדרש לספק בשעתו לשר השיכון והבינוי דאז אריאל שרון. "היה לנו חשש כבד שלא נספיק לשכן את כל העולים במגורים ראויים ונאלץ להקים מחנות עולים ומעברות. בכל יום ראשון שרון היה מכנס את ראשי המחוזות שרעדו מפחד ממנו. הוא היה עובר על רשימת השטחים, קרקע־קרקע, ודורש לדעת למה דברים תקועים.

 

"אם מקור הבעיה היה ראש עירייה כזה או אחר, הוא היה מרים את הטלפון באותו רגע ומברר איתו מה קורה. היו שם הרבה צעקות. מי שתקעו את מרבית התוכניות היו ראשי העיריות", מאשים ורדי. גם עתה הוא רואה בראשי העיריות את החסם העיקרי. להערכתו, ללא הפעלת לחץ עליהם הווד"לים של נתניהו לא יעזרו. "הווד"לים לא יתקדמו מעצמן", הוא אומר. "בראש הפירמידה חייב לעמוד מישהו שלכולם יהיה כבוד אליו ורתיעה ממנו, אחרת זה לא יזוז".

 

אתר קראוונים בבת ים ב-1991 אתר קראוונים בבת ים ב-1991 צילום: אלפרט נתן לע"מ

 

"שר השיכון יכול לקחת את התכנון מהמינהל"

 

עם פרוץ מחאות הדיור לפני שלושה שבועות מיהר נתניהו להטיל חלק גדול מהאחריות על מינהל מקרקעי ישראל. "יש מונופול ממשלתי שמחזיק 90% מהקרקע ולא משחרר אותה, וזה בגלל הליכי תכנון מסורבלים ביותר. אחרי כשכבר תוכננה דירה, המינהל מוציא את הקרקע טיפין טיפין במחירים אסטרונומיים". ורדי חולק לחלוטין על ההאשמה זו.

 

מה חלקו של המינהל במצבו הירוד של שוק הדיור?

"המינהל אינו גוף שמקבל החלטות בעצמו אלא מבצע החלטות של משרד השיכון", אומר ורדי. "תמיד היו חילוקי דעות בין שני הגופים. כך היה גם בשנות התשעים, אך אז היה שם את שרון שקיבל החלטות. באותה מידה ששר השיכון יכול להכביד על המינהל, הוא גם יכול להוציא ממנו סמכויות שקשורות בתכנון ולהעבירן למשרדו. כך הוא מותיר במינהל רק את הטיפול בחוכרים ובשחרור קרקעות. בפועל, זה לא קורה. במקום זאת מוציאים את הכעס על ראש המינהל היוצא ירון ביבי כי זה הכי קל, הוא איש מקצוע שלא קשור לאף מפלגה".

 

אחת הטענות שהועלו נגד המינהל היא שהוא לא פעל באמת לשחרור קרקע חקלאית לבנייה. ורדי מעריך כי הסיכוי להתרחשות של הפשרה המונית שכזו הוא נמוך. "אף אחד לא ישחרר קרקע חקלאית שנמצאת בידי החקלאים כבר 50–60 שנה בתמורה לפיצוי של 3,000–4,000 דולר לדונם שהמדינה מציעה. ב־1991 נתנו להם פיצוי גבוה יותר", הוא אומר ומתייחס לפעולה שבמסגרתה הציעה המדינה לחקלאים גם זכויות בנייה בתמורה לקרקעות בשנות התשעים. "נכון שזה הביא גם לשחיתות ולא היה הכל טוב, אבל היום אף אחד לא יחזיר קרקע חקלאית בתנאים האלה".

 

הרפורמה במינהל תשפר את מצב שוק הדיור בישראל?

"הרפורמה לא תעזור לשחרר קרקע במהירות. המינהל הוא 'גולם' - הוא לא מתכנן או קובע מדיניות, הוא גוף מתוקצב. זה אומר שאם הוא מוכר קרקעות ב־5 מיליארד שקל או ב־10 מיליארד שקל אין לכך השפעה עליו, את המינהל זה לא מעניין. הרפורמה צפויה לקחת עובדים ותיקים שייתכן שנמאס להם לעבוד, להוציא אותם לפנסיה מוקדמת ולהביא עובדים חדשים על בסיס חוזים אישיים שיעבדו טוב יותר. זו הרפורמה, כל השאר זה חארטה. העובדים החדשים יעבדו טוב יותר עם משכורות גבוהות, אבל בשורה התחתונה צריך לקבל החלטות אמיצות".

 

מאהל המחאה בתל אביב מאהל המחאה בתל אביב צילום: תומי הרפז

 

"המדינה צריכה לממן את פיתוח הקרקעות"

 

כדי לפתור את מצוקת הדיור ורדי דורש מהמדינה לנצל תוכניות מתאר עם צפי לשחרור קרקעות חקלאיות שמיועדות לבנייה ב־20 השנים הקרובות. "זו רזרבה של אלפי יחידות דיור, שחלקן בלב אזורי הביקוש במקומות כמו הוד השרון וכפר סבא. כל מה שצריך לעשות זה להקדים את התוכניות", הוא טוען.

 

במקום הרפורמה במינהל ורדי מציע פתרון אחר: "נניח שמאשרים תוכנית של 5,000 יחידות דיור בכפר סבא. עדיין צריך להביא את כספי הפיתוח להקמת ביוב, בתי ספר, כבישים וכו'. אי אפשר לממש את התוכניות הללו בקרוב בגלל צורך במימון ביניים בהיקף מיליארדי שקלים. כסף זה צריך לבוא מתקציב המדינה. הפיתוח משולם בחלקו על ידי היזמים אבל רק מאוחר יותר. בינתיים חייב להיות לזה מימון".

 

בנוסף, הוא דורש מהממשלה לבנות 10,000 דירות בבנייה תקציבית, כפי שנעשה ב־1989. "זה הפתרון הטוב, הפתרון כעת לטיפול במצוקת הדיור של הצעירים - בנייה על ידי המדינה", הוא טוען. "מדינת ישראל עשתה תחרות בין קבלנים ואפשרה בנייה לעולים".

 

ורדי גם ספקן לגבי יכולתן של תוכניות כמו מכרזי מחיר למשתכן ובנייה להשכרה להביא להקלה בתחום הדיור. "אתה מכיר יזם שבונה 200 יחידות דיור בלי שיש לו מכירה מוקדמת?", הוא שואל. "גם הורדת מחיר הקרקעות בעייתית. מה אתה חושב שיקרה לקבלנים שכבר רכשו קרקע אם ישווקו קרקעות בחצי מחיר? הם ידפקו לעצמם כדור בראש או לא יבנו".

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x