המעמד החריג של חריש
למרות הצהרת שר השיכון אריאל אטיאס כי תושבי העיר החרדית חריש לא ייהנו מהטבות לרכישת דירה, משום שאינה באזור עדיפות לאומית, ההערכה במגזר החרדי הפוכה. הסיבה: חקיקה שהעבירה הממשלה לפני כשנה וחצי לקביעת אזורי עדיפות לאומית, הכוללת תנאים שנראה כאילו נתפרו במיוחד עבור תושביה העתידיים של חריש
"אם חרדים ילכו לגור בקריית שמונה, הם ייהנו מהתוכנית להטבות לרכישת דירה. דווקא בחריש זה לא יקרה, כי האזור אינו מוגדר לכך" - כך אמר בחודש שעבר שר הבינוי והשיכון אריאל אטיאס, בראיון ל"כלכליסט". הדברים נאמרו אגב הטענות כי יוזמתו להטבות לרכישת דירה בפריפריה מיועדת בעיקר לחרדים.
אלא שהחלטת ממשלה מספר 1060 מדצמבר 2009, על תיקון לחוק אזורי עדיפות לאומית, מעלה את התהייה אם השר לקה בשכחה רגעית בראיון ל"כלכליסט". זאת משום שהחלטת הממשלה כוללת סעיפים ייחודיים שנראה כי כל מטרתם היא להכליל את חריש במפת העדיפות הלאומית - תנאי למתן ההטבה בשווי 100 אלף שקל שקידם אטיאס לטובת רוכשי דירות בפריפריה.
"תרגיל חוקתי מעניין"
בהחלטה 1060 קבעה הממשלה ארבעה קריטריונים עיקריים ליישובים שיזכו למעמד של עדיפות לאומית א': מדד משולב בין מיקום בפריפריה ואשכול חברתי־כלכלי; רמת איום ביטחוני; מרחק מגבול בינלאומי; ויישובים שהוקמו בחמש השנים שקדמו להחלטה. לסעיף היישובים החדשים הוצמדה תוספת שנראה כאילו נתפרה במיוחד למידותיה של חריש.
יישוב חדש יהיה יישוב שהוקם בחמש השנים שקדמו להחלטה, נכתב בהחלטת הממשלה, "או יישוב קיים המתעתד לשנות את צביונו ולהגדיל את אוכלוסייתו בשיעור שלא יפחת מפי שבעה מגודלו הקיים, עד סוף תוקף החלטה זו (אפריל 2013 - ד"ל)".
את התרגום הטוב ביותר להחלטה נתן בשבוע שעבר בוועידת הנדל"ן החרדית בירושלים העיתונאי יעקב ריבלין, עורך החדשות של העיתון "בקהילה" ואחד הפרשנים הפוליטיים המוערכים במגזר החרדי. ריבלין אמר לבאי הכנס כי שר הפנים אלי ישי ושר השיכון אטיאס הצליחו להביא להכללת חריש באמצעות "תרגיל חוקתי מעניין", כלשונו. "באופן נורמלי, אין יישובים שמגדילים את האוכלוסייה שלהם פי שבעה, אבל ראו - דווקא כאן יש יישוב כזה, וקוראים לו חריש".
יש לציין כי את הרעיון להכללת חריש במפת יישובי עדיפות לאומית א' העלה כבר ב־1997 סגן שר השיכון דאז מאיר פרוש מאגודת ישראל. משרדי ראש הממשלה והאוצר דחו אז את היוזמה. באותה העת הכחיש פרוש כי הוא מתכנן להפוך את חריש לעיר חרדית.
גם אפליה וגם העדפה
החלטת הממשלה מסוף 2009 גובשה בעקבות עתירה של מרכז עדאלה לבג"ץ, שהתקבלה ב־2006. שבעה שופטים קבעו כי מפת אזורי העדיפות הלאומית הקודמת, שעוצבה בהחלטת ממשלה מ־2002, היא מפלה ומנוגדת לדין, משום שמתוך 553 היישובים שנכללו בה היו רק ארבעה יישובים ערביים. בג"ץ הורה לתקן את המעוות ולוודא שההחלטה על זהות היישובים שייכללו במפה לא תהיה בידי השרים השונים, אלא מכוח החקיקה הקיימת.
למרות זאת, הותירה הממשלה את מלאכת קביעת היישובים שייהנו מתקציבים עודפים בידי השרים השונים - בהסכמת שר האוצר - והפרידה למעשה בין הגדרת "מעטפת" לאזורי עדיפות לאומית, לתגמול בפועל של יישובים הנכללים באותה מעטפת. סמכויות השרים כוללות תחומים רבים דוגמת חינוך, דיור, תעסוקה, תשתיות, תרבות וספורט. בין השאר מדובר בקביעת השתתפות המדינה בשכר לימוד; השתתפות בהוצאות שכר דירה ונסיעה של מורים; פטורים משכר לימוד בגני חובה; מענקי איזון מוגדלים לרשויות מקומיות; ותוספות שעות לימוד.
"הממשלות מתחמקות"
ביוני 2009, כמה חודשים לפני החלטת הממשלה, קיימה ועדת הכספים של הכנסת דיון בתיקון המוצע לחוק. חלק מחברי הוועדה מתחו ביקורת חריפה על ההחלטה המסתמנת. ח"כ מירי רגב (ליכוד) אמרה בדיון: "אסור לנו להסכים שזו תהיה סמכות הממשלה בלבד, אחרת לא תהיה לנו שליטה על הערים שנמצאות בתוך מפת האזורים בעדיפות לאומית. בית המשפט העליון הורה לממשלה שמי שתקבע בכלל את המפה זו הכנסת".
ח"כ לשעבר חיים אורון (מרצ): "זה לא חוק, זה כיסוי משהו - שאני לא רוצה להגיד, לא יפה - כלפי בג"ץ. מה שפה זה לא קריטריונים, זה ערימה של חבר'ה על הדשא, שאני לא רוצה להיות חלק ממנה. תעשו את זה לבד, אני אצביע נגד".
מגלי והבה (קדימה) אמר כי "הצעת החוק מתיימרת לעשות שוויון בין אזרחי ישראל. אני מלווה את הנושא הזה מ־2003 עד היום והממשלות השונות, גם הממשלה הזאת, מנסות להתחמק. האוצר מינה ועדה שעובדת כבר שנה וחצי או שנתיים, דנה בקריטריונים... ועדיין אנחנו רואים הרבה ראשי ערים ואוכלוסייה שלמה שמקופחת".
שלי יחימוביץ' (עבודה) ציינה ש"אין בחוק הזה שום דבר. חוץ מלהגיד שראש הממשלה יעשה מה שיתחשק לו וייתן למי שיתחשק לו, לא כתוב כאן כלום בסופו של דבר, שום דבר".
"ההחלטה על יישובים טרם התקבלה"
ממשרד הבינוי והשיכון נמסר בתגובה: "בין הקריטריונים שיקבעו את רשימת היישובים ישנם היצע קרקעות גמיש וזמין לבנייה מיידית למגורים; ערים שבהן אין כיום הגירה חיובית של תושבים; ומבחנים של מצב סוציו־אקונומי, אולם הבסיס שעליו הוסכם בין משרד האוצר ובין משרדנו היה הטבות ליישובים באזור עדיפות לאומית א' לפי מפת העדיפות הלאומית.
"ככלל, מדובר על רוכשים שאין ולא היתה בבעלותם דירה, אשר ירכשו דירה חדשה בבנייה רוויה (בנייני מגורים) ביישובים שייבחרו (ללא מבחני הכנסה, ילדים, ניקוד וכן הלאה). כאמור, החלטה טרם התקבלה, והיא צפויה להיות מוכרעת לאור הקריטריונים האמורים".
