$
נדל

משרד השיכון קידם, משרד הפנים ביטל אחרי עשור

יממה אחרי דו"ח מבקר המדינה, "כלכליסט" חושף: תושבי שיכון לביא בגבעתיים המתינו עשור לכך שפרויקט הפינוי־בינוי במקום ייצא לדרך. אולם בהחלטה תקדימית החליטה השבוע הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה תל אביב לבטלו. משרד השיכון: "החלטה תמוהה ומוזרה"

דותן לוי 10:2919.05.11

למרות השקעות של מיליוני שקלים, 10 שנים לאחר תחילתו של פרויקט הפינוי־בינוי בשיכון לביא בגבעתיים - דבר עדיין לא זז. ועדת המשנה להתנגדויות של הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה תל אביב, הכפופה למשרד הפנים, החליטה לבטל את הפרויקט, אף שכבר קיבל אישור עקרוני מהוועדה המחוזית לפני כשנתיים. ועדת המשנה קיבלה את התנגדויות החברה להגנת הטבע והמועצה לשימור אתרים, אשר ביקשו להכניס את המבנה בשיכון לביא לרשימת המבנים הזקוקים לשימור בגבעתיים.

 

ביטולו של הפרויקט בולט במיוחד על רקע דו"ח מבקר המדינה, שפורסם יממה לאחר שהתקבלה החלטת הביטול, שבו הוא מותח ביקורות קשה על הסחבת הנוגעת לקידום מתחמי פינוי בינוי ועל הבזבוז רחב ההיקף של כספי ציבור כדי לקדם את המתחמים. לפי הדו"ח, המדינה הוציאה קרוב ל־100 מיליון שקל לקידום 137 מתחמים מאז שנת 1999, אך עד כה אושרו לביצוע רק 52 תוכניות. ביום ראשון הקרוב צפויה הממשלה לדון בנושא זה.

 

ראשיתו של הפרויקט ב־2001, אז החליט משרד השיכון והבינוי לקדם הליך פינוי־בינוי בשיכון לביא, הכולל שלושה בנייני רכבת בני 2–3 קומות המשתרעים על חטיבת קרקע של כ־10 דונם, ובהם 70 דירות בשטח ממוצע של 50 מ"ר. המתחם גובל מצפון וממזרח ברחוב לביא, ממערב בדרך בן גוריון ומדרום ברחוב צל הגבעה. במקום היו צפויים להיבנות שני מגדלים בני 29 קומות כל אחד, ובהם כ־225 יחידות דיור בגודל ממוצע של 115 מ"ר.

 

משרד השיכון הכניס את הפרויקט לרשימת הפרויקטים המוכרזים לפינוי־בינוי והושקעו מיליוני שקלים בתכנון. בתחילת דרכו התקשרו תושבי המקום עם חברת אפריקה ישראל, אך בהמשך עבר הפרויקט לחברת נווה מקבוצת נכסים ובנין בשיתוף חברת NSA של נסים אסייג. לפי הערכות בענף הנדל"ן, שתי החברות הוציאו כ־4 מיליון שקל על קידום התוכנית והחתמת הדיירים.

 

תושבים סמוכים לשיכון מהעיר רמת גן התנגדו לפרויקט בשל גובה המבנים המתוכננים, אך ההתנגדות שהכריעה את הכף היתה של החברה להגנת הטבע והמועצה לשימור אתרים. אלה טענו כי יש לשמר את הבניינים שנבנו בשנות השלושים כמעונות עובדים של ארגון "פועלי ציון שמאל" - ארגון סוציאליסטי־מרקסיסטי - דבר שהביא לאפיון המבנים בתפיסות אדריכליות אידאולוגיות וחברתיות. הרקע המיוחד להקמת המתחם אף הביא לכך שראש העירייה הראשון של רמת גן סירב לקבל את חברי התנועה לעירו, ולכן הוא הפך למובלעת בשטח השיפוט של גבעתיים.

 

בהתנגדותה טענה החברה להגנת הטבע כי בערים אחרות כירושלים ותל אביב נכללו מעונות עובדים, שנבנו בתקופה דומה ובידי אותם אדריכלים, ברשימות שימור האתרים בעריהם. לטענתה, מכיוון שגבעתיים נעדרת רשימת שימור מסודרת, יש לחייב את שימור המבנים.

 

למרות אישור עקרוני לפרויקט פינוי־בינוי במתחם שהעניקה הוועדה המחוזית ביוני 2009, החליטה לבסוף ועדת המשנה להתנגדויות בהחלטה תקדימית ונדירה לקבל את ההתנגדויות ולהורות על ביטול הפרויקט. בהחלטת הוועדה נכתב כי היא "שקלה בכובד ראש את האיזון בין השיקולים הסותרים העומדים על הפרק, ובפרט צורכי הפיתוח ותוספת יחידות דיור, התחדשות עירונית והעובדה שמדובר בתוכנית שקודמה במשך השנים - לבין הצורך בשימור ערכים סביבתיים, היסטוריים ותרבותיים".

 

מתחם לביא בגבעתיים. נבנה בתפיסות אדריכליות אידאולוגיות וחברתיות מתחם לביא בגבעתיים. נבנה בתפיסות אדריכליות אידאולוגיות וחברתיות צילום: עמית שעל

 

לא ישרדו רעש אדמה

 

החלטה לבטל את הפינוי־בינוי הפתיעה את היזמים, משרד השיכון והבינוי וכן את הדיירים, בהם קשישים רבים שהמתינו זמן ארוך למעבר למגורים ראויים יותר. ההחלטה מעלה כמה שאלות עקרוניות, ובהן מדוע התמהמה משרד הפנים לקבל החלטה לבטל את הפרויקט לאחר שכבר העניק לו אישור עקרוני לפני כשנתיים.

 

שאלה נוספת היא מהיכן יימצא הכסף לממן את שימור המתחם, שנמצא במצב תחזוקתי ירוד וששורשי עצי הפיקוס הסמוכים הסבו לו נזקים חמורים.

 

"זו החלטה תמוהה ומוזרה, כל השנים האלה אף אחד לא ידע שמדובר במתחם לשימור", אומרת סופיה אלדור, מנהלת אגף תכנון ערים במשרד השיכון והבינוי ומי שמובילה את פרויקט פינוי־בינוי במשרד. "אין לי כלום נגד ההחלטה אבל חבל שהיא לא התקבלה לפני 10 שנים, כי את המשאבים לקידום המתחם לפינוי־בינוי הוצאנו על סמך הסכמות עקרוניות של מתכנן המחוז".

 

אלי ישי. משרד הפנים קיבל את ההתנגדויות אלי ישי. משרד הפנים קיבל את ההתנגדויות צילום: עטא עוויסאת

אלדור אף התייחסה להיבט מימון השימור ואמרה: "כואב לי הלב על דיירי המתחם הזה. האנשים הללו גרים בתנאים איומים, אלה בתים גרועים שאינם עמידים בפני רעידות אדמה, אינם מבודדים מפני חום וקור. במשך 10 שנים עינו את הדיירים. אני לא מבינה איך יוכלו להסתכל להם כעת בעיניים ומה המסר של ההחלטה הזו לאזרח הפשוט, במיוחד כשאין מי שיממן את שימור הבניינים".

 

עו"ד יצחק נטוביץ, אחד משורה של עורכי דין המייצגים את דיירי המתחם, אמר ל"כלכליסט" כי ההגדרה הכי טובה למתחם הזה היא "מחדל לביא". לדבריו, "הולכים להרוס למשפחות את איכות החיים. אנחנו מתכוונים לערער למועצה הארצית לתכנון ובנייה ומקווים שמוסדות התכנון יתעשתו ונוכל לשנות את ההחלטה".

 

מושיק גולדשטיין, ממלא מקום ראש העירייה בגבעתיים ומחזיק תיק התכנון והבנייה בעיריית גבעתיים, אמר ל"כלכליסט" כי הוא מקווה שהפרויקט לא יבוטל בשל הפגיעה בדיירים. "נכון שנושא השימור בגבעתיים עלה בעבר, ואני כאחראי התחלתי להפעיל גורמים בעירייה כדי להכין תיק שימור מסודר, אבל זה לוקח זמן. אם היו אומרים לנו שהפרויקט מותנה בשימור או שאפילו קיים חשש שהפרויקט יבוטל, אולי היינו פועלים אחרת. אבל בפועל למשרד הפנים לא היתה כל התנגדות לאורך כל הדרך, והם אף פעלו כדי להגדיל את היקף יחידות הדיור במקום".

 

לא חייבים שימור

 

בהתייחסו לערכי השימור של המתחם אמר גולדשטיין: "סיירתי במקום ולא ראיתי עיצוב מיוחד שמחייב שימור. ערכים היסטוריים ניתן לשמר בתמונות או בשילוט. אני לא יכול להחליט לבד לשמר או לממן את השימור של המתחם, יש ועדה שמקבלת את ההחלטות הללו והיא תקבע".

 

ממשרד הפנים נמסר בתגובה: "התוכנית התקבלה במחוז תל אביב במשרד הפנים רק ב־2007. בנוסף, היזמים לא טרחו להעביר את מלוא המידע בדבר ערכו השימורי של המתחם. הנושא עלה רק בעת שמיעת ההתנגדויות, או אז נתבקש היזם להגיש תיק תיעוד מקדים שאימת את טענות המתנגדים בדבר ערכו השימורי הרב של המתחם. בכל מקרה, גם כשמדובר בעלות שקועה בתכנון, בשיקולים לטווח הארוך הכריע השיקול של שימור המתחם שהנו בעל ערך היסטורי, אידאולוגי וסביבתי ייחודי מסוגו".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x