חקלאות? לא במושב שלנו

על רקע ההחלטה של שר השיכון אריאל אטיאס לפעול להחזרת קרקעות חקלאיות שאינן משמשות לחקלאות לידי המדינה לצורך הפשרתן לבנייה למגורים, הגיש בשבוע שעבר מושב גבעת שפירא שבעמק חפר תביעה נגד מינהל מקרקעי ישראל והקרן הקיימת לבית המשפט המחוזי בפתח תקווה. מדובר בתביעה תקדימית שעשויה

כיום קיימים שני סוגים של בעלי נחלות: מקצתם בעלי זכות חכירה לתקופה של 49 שנה, ורובם נציגי המושב (האגודה) המחזיק בחוזה שכירות מתחדש אחת לשלוש שנים. זכויות האחרונים נקבעות באופן חד־צדדי על ידי המינהל. התובעים דיווחו כי המינהל נעתר, עם תחילת ההליך המשפטי, להקנות למושב ולכל אחד מבעלי הנחלות חוזה חכירה לתקופה מצטברת של כ־150 שנה. לפי המושב, הקצתה הקרן הקיימת את השטח בשנות השלושים של המאה הקודמת, כשהקרקע לא היתה כשירה לעיבוד חקלאי ולהקמת היישוב. כדי להתאימה למטרות אלה, השקיעה האגודה באמצעות חבריה סכומים המוערכים על ידי שמאי המקרקעין משה ברנע בשיעור העולה פי ארבעה על הסכום שבו נרכשה הקרקע על ידי קק"ל. לדברי התובעים, במערכת היחסים שבין האגודה וחבריה למינהל יש להביא לידי ביטוי את חלקם של התובעים בהכשרת הקרקע ובפיתוחה.

בכתב התביעה נטען כי יש לבטל את כל סעיפי החוזה, המקנים למינהל מקרקעי ישראל סמכות לקבוע ב"החלטות מועצה" מגבלות אשר ישנו את זכויותיהם לרעה מעת לעת. כמו כן טוענים התובעים כי מוסד ה"נחלה" ההיסטורית אינו יכול להתקיים היום על פי עקרונות העבר. בעבר, אומרים החקלאים, הנחלה שימשה כיחידה כלכלית שיש ביכולתה לפרנס משפחה אחת. כפועל יוצא מכך נאסרה חלוקתה בין ילדי בעלי הנחלה ליורשיהם. בתביעה מתבקש בית המשפט להצהיר כי הרציונל האמור אינו קיים עוד - "היום, הרווחיות החקלאית אינה מאפשרת קיום בכבוד של משפחה אחת מעיבוד שטח הנחלה. על כן יש לאפשר להעביר ולהוריש את הזכויות בנחלה לכלל יורשי הנחלה ללא מגבלה". התובעים מוסיפים וטוענים כי בהיעדר רווחיות חקלאית יש לאפשר לבעלי הנחלות שימושים בקרקע שאינם חקלאיים, ולהשאיר לרשויות התכנון את הסמכות לקבוע בתוכניות מתאר מהם השימושים המותרים.

בתביעה טוענים החקלאים כי החלטות מינהל מקרקעי ישראל לאורך השנים קיפחו את המגזר שלהם ביחס למגזר העירוני. התובעים מבקשים להשוות את תנאי חוזה החכירה וזכויות היוון של בעלי הנחלות בחלקת המגורים של נחלתם לאלה הנהוגים במגזר העירוני, ולהכיר בהשקעות של האגודה וחבריה במקרקעי האגודה בכל חישוב הנגבה על ידי המינהל, כגון "דמי הסכמה", "דמי היתר" ו"דמי היוון". המינהל סירב להגיב לידיעה.