שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
נדל"ן

סליק להשכרה: המודל העסקי לשימור מורשת ישראל

בשל הזנחה מתמשכת של אתרי המורשת ההיסטוריים, המועצה לשימור אתרים מגבשת חוק שיעניק הקלות במס השבחה ובארנונה, וכן סיוע כלכלי בהקמת עסקים שיסייעו בשימורם. כלכליסט יצא לאתרים ההיסטוריים השונים ובדק אילו סוגי עסקים ניתן להקים במתחמים, כמה עולה לתחזק אותם והאם מדובר במודל עסקי רווחי

דותן לוי 12:4909.05.11

סליק נשק שהפך לחנות ספרים מיד שנייה, מפעל חשמל היסטורי שהפך לבית ממכר לחם עם סדנאות יצירה, ותחנת רכבת עתיקה שמשמשת כחלל לתערוכות אמנות מתחלפות הם רק חלק מהיוזמות ומהפעילויות הכלכליות המלוות את אתרי המורשת של ישראל.

 

הניסיון ליצור מינוף כלכלי לאתרי מורשת שיאפשר בין היתר את הפעלתם או את תחזוקת המבנים הוא זה שבשנים האחרונות הביא לפעילותם של עסקים קטנים רבים שמעוררים את המבנים הישנים מתרדמתם, ולעתים קרובות אף הופכים לגולת הכותרת של המקום ולאטרקציה מושכת תיירים.

 

חצר עין שמר חצר עין שמר צילום: אלכס ליבק

 

פרופ' יניב פוריה מהמחלקה לניהול מלונאות ותיירות באוניברסיטת בן־גוריון, המתמחה בניהול מורשת ואתרי מורשת, מסביר כי המודל של פעילות עסקית באתרי שימור אינו המצאה ישראלית והוא מקובל במדינות רבות בעולם, שבהן אתרים מנוהלים על ידי חברות פרטיות המפעילות במקום עסקים שונים. "במדינות רבות גילו שקיים קושי כלכלי לנהל את האתרים כפי שהמדינה רוצה ולספק לציבור את האיכות הנדרשת, ולכן מפריטים אותם. כך למשל, באנגליה החליטו לפתוח בחינם את המוזיאונים שבעבר גבו עבורם כסף כדי למשוך יותר מבקרים. במיוחד בארץ, קיים קושי לשכנע ולפעול כדי לשמר מבנה, וכולם יודעים שכל שקל שהולך לשימור זה פחות שקל שמגיע לחינוך או לביטחון, ומובן שגם לא כל המבנים הישנים חשובים ולכן הפעילות הכלכלית היא פתרון מצוין".

 

פוריה מוסיף כי לעתים חלק מהשיקולים בשימור הם פוליטיים. "כאשר חשוב למדינה לשים דגש על פרקים מסוימים במורשת ולחזק אותם, ובמיוחד כאשר היא סבורה שהדבר יביא לה תועלת בעתיד, היא תהיה מעוניינת להשקיע בכך. אלא שלעתים מדובר בנושאים שנויים במחלוקת, ולכן כדי להימנע מכך האתר מועבר לידיים פרטיות".

 

רכבת העמק בכפר יהושע רכבת העמק בכפר יהושע צילום: אלכס ליבק

 

העסקים לא יגרמו לזילות המורשת

 

המועצה לשימור אתרים מחזיקה בבעלות על שמונה אתרי מורשת היסטוריים בלבד, ואילו רוב אתרי המורשת בארץ מצויים בידיים פרטיות ובהן עמותות שונות, קיבוצים ומושבים. ההתאמה בין הפעילות העסקית לבין אתר המורשת מתבצעת בהידברות בין המועצה לשימור אתרים לבין בעלי הנכסים, וזאת כדי לאפשר לאתר להמשיך לפעול מצד אחד, ומצד שני לא לפגוע במורשת וליצור זילות של המתחם. בחלק מהאתרים העסקים ממוקמים כחלק בלתי נפרד מהמתחם, ובמקרים אחרים מדובר בעסק שמסייע להביא מבקרים נוספים למקום. ביום העצמאות הקרוב יבוצע פרויקט מיוחד בשיתוף עם משרד התרבות והספורט לפתיחת 63 אתרי מורשת לציבור ללא תמורה.

 

לדברי עמרי שלמון, מנכ"ל המועצה לשימור אתרים, "אם מדובר באתר שבו יש חשיבות לאישיות שהתגוררה בו כדוגמת בית ש"י עגנון בירושלים - אופי המקום חייב להישמר. במקרה כזה, מובן שלא נוציא את הספרים של עגנון ונפתח מסעדה במקום. כאשר מדובר בחצר כנרת, לא נכניס לשם משרד עורכי דין, כי אתה חייב להעביר את הסיפור של המקום כשלצדו ניתן, כמובן, לפתח פעילות עסקית כמו קפיטריה או חנות מזכרות. עם זאת, כאשר מדובר בשימור המבנה, כאן המודל העסקי משמעותי יותר וניתן להציע מגוון גדול יותר של פעילויות", הוא מסביר.

 

"חוויית נהריים" בגשר "חוויית נהריים" בגשר צילום: חן לאופולד

 

"בדרך כלל אין בפעילות העסקית זילות של המקום", אומר פוריה ומוסיף: "במקרים רבים, כדי להביא את הקהל אתה חייב לספק לו סיפור או אטרקציה לצד המורשת. לדוגמה, בביתו של צ'רצ'יל באנגליה יש מסעדה שמגישה את האוכל שהיה חביב עליו, וניתן לרכוש ולעשן בה סיגרים זהים לאלה שנהג לעשן. במקרה זה אני לא בטוח שכל המבקרים מגיעים כדי לראות את המבנה, וברור שהעסק הנוסף מושך לא מעט אנשים שלא בהכרח היו מגיעים קודם לכן".

 

מספר המבקרים עולה בזכות בתי העסק

 

אתרי מורשת ומבנים רבים ניצלו בזכות פעילותה של המועצה לשימור אתרים, אך מבנים רבים אחרים נותרו מוזנחים וחלקם אף נמצאים בסכנת הריסה. הסיבה לכך היא היעדר חקיקה מתאימה שהותירה את המועצה כגוף חסר שיניים אשר מתקשה למנוע את הריסת המבנים בהליכים חוקיים, ומסתמך בעיקר על 7,000 מתנדבים ונאמנים מרחבי הארץ אשר פועלים עבורו. מצוקה זו מתבטאת גם בהיבט הכלכלי, אשר מותיר את המועצה חסרת יכולת אמיתית לממן את הליכי השימור ותחזוקת האתרים. שלמון מודה כי למרות הכוח הרב שנמצא בידי הציבור וסייע להם בעבר לא פעם בהגנה על מבנה כזה או אחר גם כאשר באופן חוקי ניתן היה להרוס אותו, ברור לו כי חייבים למסד את הנושא.

 

חוק חדש שמגבשת בימים אלה המועצה לשימור אתרים מציע עידוד כלכלי של יזמים להקמת בתי עסק באתרי המורשת. הסיוע כולל הנחות בהיטלי השבחה, הקלות בארנונה וכן מענקים לעסקים קטנים. "אנחנו נמצאים במהלך של חקיקה שעיקריה יהיו הגברת האכיפה וייצור מנופים כספיים שיאפשרו קידום של תוכניות שימור, וכן יספקו לבעלי נכסי המורשת מענקים להקלות במיסוי ובהיבטים נוספים - כל אלה כמובן במקביל לפעילות הכלכלית באתרים", הוא מספר.

 

לדברי שלמון, האתרים הבינוניים, אלה שמספר המבקרים בהם עומד על 20–30 אלף בשנה, רק מצליחים להחזיק את עצמם ולא מעבר לכך, אך הערכתו היא שהגדלת מספר המבקרים תעביר אותם לרווחיות והעסקים הם חלק גדול מהפתרון שיכול לסייע בכך. מהנתונים שבידי המועצה, אתרים שבהם החלו לפעול עסקים העלו את מספר המבקרים בהם ב־10%–15% בשנה. "אם עורכים בר מצווה באחד האתרים ומגיעים לשם 150 איש שגם מקבלים סיור מודרך באתר, אלה אנשים שלא היו מגיעים לשם אלמלא האירוע ומדובר בתוספת משמעותית". הוא מוסיף כי "אף על פי שהמספר נשמע גבוה, האתרים יכולים לקלוט כמות גדולה בהרבה של מבקרים ואנחנו פועלים להכפלת מספרם".

 

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x