חוק ועדות הקבלה עובר לבג"ץ

גזענות ואפליה, או הסדרה לגיטימית של הליך קבלתם של תושבים ליישובים קטנים בפריפריה? זו השאלה שבה ינסו להכריע שופטי בג"ץ. שלשום אושר החוק בכנסת לאחר מאבק ממושך בנושא ברוב של 35 מול 20 מתנגדים. החוק מאפשר להפעיל ועדות קבלה לסינון המועמדים להתיישב בכל יישוב הקטן מ־400

לאחר אישור החוק עתרו אתמול לבג"ץ האגודה לזכויות האזרח, יחד עם קרן אברהם ותושבי יישובים קהילתיים מחבל משגב, בדרישה לפסול את חוק ועדות הקבלה, מכיוון שהוא מהווה מעין "רישיון לאפליה" של מי שנדחים על ידי ועדות הקבלה ביישובים קהילתיים ובהרחבות הקיבוצים.

בעתירה, מצביע עו"ד גיל גן מור מהאגודה לזכויות האזרח על כך שברוב היישובים הקהילתיים וההרחבות, אורח החיים אינו שיתופי ואין לאוכלוסייה המתגוררת בהם אפיון ייחודי מלבד הרצון לחיות באיכות חיים גבוהה. "הצעת החוק תאפשר אפליה בקבלה ליישוב, בהסתמך על הקריטריונים העמומים של 'התאמה לחיים בקהילה' או 'התאמה למרקם החברתי'. על בסיס קריטריונים אלו, דוחות ועדות הקבלה אוכלוסיות 'לא רצויות'המבקשות לגור ביישוב - ערבים, אנשים עם מוגבלות, אמהות חד־הוריות, מזרחים, דתיים ועוד".

לעתירה צורפו תצהירים של תושבים ביישובים שבהם מונהגות ועדות קבלה. אחד מהם של תושבת ההרחבה הקהילתית של קיבוץ מעיין ברוך, אשר מספרת כי חברי ועדת הקבלה הסבירו לה שתהליך המיון הוא במקרים רבים כיסוי שמטרתו המרכזית היא למנוע מכירת נכסים ביישוב לערבים ולחרדים - זאת במטרה לעקוף את פסיקת בג"ץ שאסר על אפליה.

בתצהיר אחר מתאר אליהו שטרן - תושב היישוב הקהילתי יעד, אשר שימש בעצמו חבר ואף יו"ר ועדת הקבלה ביישוב - את שיטות הסלקציה שמפעילה הוועדה, שלפיהן במקרים רבים הוחלט לדחות מועמדים בשל גחמה רגעית של אחד מחברי הוועדה. מנגד, יוזמי החוק ובהם הח"כים ישראל חסון, שי חרמש ודוד רותם, מתעקשים כי מטרת החוק להסדיר את פעולתן של ועדות הקבלה הקיימות, והוא דווקא ימנע מהן לפסול אדם בשל טעמי גזע, דת, מין ולאום.