שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
נדל"ן

חשמל סולארי: יותר שטח, יותר יקר

האוצר טוען כי תעריף החשמל הסולארי גורם לכך שהצרכנים מסבסדים למעשה את היזמים בכמיליארד שקל בשנה. עתה נאלצת הממשלה לחפש פתרונות חדשים

ליאור גוטמן 08:0301.03.11

בנאום פתיחת כנס האנרגיות שנערך בשבוע שעבר באילת, הבטיח שר התשתיות הלאומיות עוזי לנדאו שהמדינה תמשיך לקדם את תחום האנרגיות המתחדשות. "טובת משק החשמל לנגד עינינו, ובראשה טובתו של הצרכן. לכן נקפיד על המחיר הטוב ביותר", אמר לנדאו. אולם, דיבורים לחוד ומציאות לחוד: שבוע קודם

לכן הקפיאו רשות החשמל ומשרד האוצר את ההקצאות ליזמים לייצור חשמל סולארי במתקנים בינוניים.

 

באוצר מסבירים כי המשמעות של ייצור אלף מגה־ואט חשמל - היקף ההקצאות עד כה לחשמל סולארי - היא סבסוד בפועל של חברות החשמל הסולארי מצד הצרכנים, בהיקף של מיליארד שקל בשנה. החישוב נערך לפי תעריף לצרכן של 1.44 שקלים לקילו־ואט חשמל סולארי - פי שלושה מהמחיר שגובה חברת החשמל. הקפאת ההקצאות אינה מתיישבת עם החלטת ממשלה מינואר 2009, לאשר עד סוף 2020 מכסות ייצור של 2,700 מגה־ואט חשמל סולארי, במטרה לעמוד ביעד של 10% חשמל ירוק מכלל ייצור החשמל.

 

במכתב חריף ששלח בשבוע שעבר לנדאו לרה"מ נתניהו הוא כינה את החלטת האוצר "מחטף, כדי ביזיון וקצף", כתב שר התשתיות, והזכיר לראש הממשלה כי "בין הפרויקטים שנבלמו מצויים גם פרויקטים שאתה, אדוני, חתום על הכרזתם כפרויקטים של תשתיות לאומית". לאחר הטחת הדברים בנתניהו דרש ממנו לנדאו להסיר לאלתר את כל החסמים לביצוע בתחום החשמל הסולארי, כולל הקפאת ההקצאות של האוצר.

 

בקרב החברות בתחום ייצור החשמל ממקורות מתחדשים מקובלת הטענה כי הרגולטורים השונים מתעקשים ללא הצדקה על קידום אנרגיות סולאריות בלבד, על חשבון טכנולוגיות אחרות. בתחום ייצור החשמל מרוח, למשל, התעריף לצרכן הוא 45 אגורות לקילו־ואט. מדובר בתחנות בהספק של 50–100 מגה־ואט, בשטח של כ־200 מ"ר ובעלות הקמה של 150–200 מיליון יורו. תחנה סולארית בהספק דומה, לעומת זאת, דורשת עשרות דונמים, זמן הקמה ארוך משמעותית והשקעה כפולה. התעריף לצרכן, כאמור, הוא 1.44 שקלים לקילו־ואט.

 

מדוע, אם כן, לעודד את התחום הסולארי? עודד אגמון, ראש אגף הסדרה בחברת החשמל: "מחיר האנרגיות המתחדשות לא נקבע לפי מחיר הייצור האלטרנטיבי, כי 40 אגורות לקילו־ואט לא יכסו את עלות בניית המתקנים. לכן מבטיחים ליזמים תעריף גבוה. הצעד של האוצר אינו תלוש מהמציאות, ראוי לעשות בחינה משותפת של התעריפים.

 

"החסם העיקרי של מתקני ייצור חשמל באנרגיית רוח הוא דווקא הנראות שלהם", מוסיף אגמון. "טורבינה בגובה של 80 מטר יוצרת מפגע נופי. זה נכון שעלויות ההקמה נמוכות יותר, וזה בהחלט שיקול בקביעת העלויות". אגמון סבור שהתנגדויות משרד הביטחון וגורמים ירוקים למתקנים כאלה הופכות את התחום הסולארי ליציב ביותר לאורך זמן, ולענף שבו הגופים הפיננסיים מוכנים להשקיע לטווח ארוך.

 

ומה עם החלופה של אנרגיה תרמו־סולארית, שלה הספק גבוה משמעותית מהפקה סולארית רגילה? נכון לעכשיו הוקפאו גם המכסות למתקנים אלה. "אי אפשר לתכנן עסק בלי תנאי ודאות", אומר אמיר לוי, לשעבר סגן ראש אגף התקציבים באוצר וכיום מנכ"ל שיכון ובינוי אנרגיה מתחדשת, הפועלת בתחום התרמו־סולארי. "מותר לממשלה לעשות הכל, אבל מדיניות חייבת להיות בת־ביצוע מבלי שישנו אותה כל הזמן. המדינה חייבת לעשות הבחנה בין חשמל סולארי לתרמו־סולארי, ולא להרוג את הענף בבת אחת".

 

ממשרד התשתיות נמסר בתגובה כי רשות החשמל הקפיאה את המכסות למתקנים סולאריים בעצה אחת עם משרד האוצר, וכי נעשית עבודת הכנה כדי להוציא לפועל פרויקט לייצור 155 מגה־ואט חשמל בטכנולוגיית רוח. ממשרד האוצר לא נמסרה תגובה.

 

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x