פרויקט חירייה כשיטה
הניסיון לבנות בסמוך לחירייה על קרקע שהיתה חקלאית הוא דוגמה להתנהלות חברת הזרע, המנהלת 18 אלף דונם
"הזרע פיתחה את הזרעים הרווחיים ביותר בעולם. לפי הבדיחה, מדובר בזרעים שאינם דורשים השקיה כלל, ואחרי 3-4 שנים צומחים מהם דולרים" - כך נוהגת לספר סטלה אבידן, ממובילות הפורום הירוק שהביא ב־2005 לביטול תוכנית חברת הזרע להקמת שכונת יוקרה בסמוך לחירייה. התוכנית התייחסה לשטח
לדברי אבידן, מדובר בשיטה: "החברה חוכרת קרקעות לצורך הקמת חוות חקלאיות, וכאשר ערך הקרקעות עולה היא מבקשת לשנות את ייעודן". במקרה של השטח ליד חירייה, הוגשה הבקשה לבניית שכונה לאחר שהחל תכנון פארק חירייה. על פי הנטען, אהוד אולמרט תמך כשר ההמונה על מינהל מקרקעי ישראל בהקמת השכונה במקום בטענה שההכנסות ממנה יממנו את הקמת הפארק.
באחד המקרים חכרה הזרע 700 דונם בחוות יבור שליד מושב אחיהוד, ויצרה תוכנית להרחבת אזור התעשייה בר לב על שטחה. בחוות מבחור שליד קריית גת הצליחה החברה לאשר הקמת 8,000 יחידות דיור ושטחי מסחר ותעסוקה רבים על שטח חקלאי בהיקף 3,500 דונם. במקרה אחר אושרה ב־2005 העברת 2,500 דונם מתוך 8,100 הדונם שבחוות יזרעם לשטח נתיבות, לצורך בניית 3,000 יחידות דיור. בסך הכל מנהלת הזרע חוות בשטח של כ־18 אלף דונם.
מקבוצת פולאר לא נמסרה תגובה.
