• תפריט
נדל"ן

הנאמנה של רמט: "אני במו"מ עם משקיעים"

עליזה שרון, הנאמנה שמינה בית המשפט לרמט, שומרת על אופטימיות. בשיחה עם "כלכליסט" היא מעריכה כי בשלושת השבועות שניתנו לה תצליח להסדיר את הסכסוכים עם העובדים ועם הבנקים ולגייס לחברה משקיע

שי פאוזנר, מארק שון ומיקי פלד 09:0914.09.09

"המטרה המרכזית של צו הקפאת ההליכים היא לשמור על החברה כעסק חי. לדעתי, יש פה שלוש מטרות שאפשר להשיג - וכמוני חשבה גם השופטת". כך אמרה אתמול רו"ח עליזה שרון שמונתה על ידי בית המשפט המחוזי בתל אביב לנאמנה של חברת הבנייה רמט, בעקבות החלטתו לאשר צו הקפאת הליכים נגד החברה.

 

שרון עמדה מאחורי תוכנית הפעולה שנכתבה לחברה לתקופה הקרובה, שעל בסיסה אישרה אתמול שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב ורדה אלשיך את צו הקפאת ההליכים. שרון נחשבת לדמות הקרובה ביותר כיום לבעלות השליטה בחברה, האחיות עליזה יפו ומרים דורון, ומשרדה מלווה את השתיים זה כמה שנים.

 

עליזה שרון עליזה שרון צילום: אוראל כהן

אם לא תהיה הפתעה של הרגע האחרון, רמט תיזכר בדברי הימים של שוק הבנייה בישראל כאחד המקרים הבולטים של חברת ענק שמתה בגלל חילופי דורות. אלשיך אישרה אתמול את הקפאת ההליכים נגד רמט למשך שלושה שבועות, עד ל־30 בספטמבר. לפי ההחלטה, על שרון להגיש בתאריך זה לבית המשפט תוכנית הבראה והסדר נושים מאושר. אם אכן תשיג החברה את המטרות הללו, ובכפוף להסכמת הבנקים לתת לה מימון, היא תוכל לקבל צו נוסף להקפאת הליכים נגדה למשך עוד כשלושה חודשים, עד תום שנת 2009.

 

רמט הגישה את הבקשה לצו הקפאת הליכים לאחר שנקלעה לחובות כבדים. סך כל החובות לנושים המובטחים, שהעיקריים הם שלושת הבנקים לאומי, הבינלאומי ואגוד, עומד כיום על כ־158 מיליון שקל. 17 מיליון שקל מהם התקבלו כתמורה למכירת נכסים, ומופקדים כיום בנאמנות לצורך צמצום החובות לבנקים. כנגד החברה הוגשו 23 תביעות בסכום כולל של כ־9 מיליון שקל, ובימים האחרונים הוטל גם עיקול זמני על נכסי וחשבונות החברה בסכום של כ־1.5 מיליון שקל.

 

במסגרת תוכנית ההפעלה מבקשת החברה להישאר עסק חי, להפעיל פרויקטים, לגבות כספים ולבטל ערבויות, כדי שתוכל לאתר משקיע שירכוש את פעילות החברה או את קבוצת רמט ויזרים כספים לחברה לצורך הסדר הנושים. מהבקשה עולה כי מגעים ראשונים עם משקיעים פוטנציאליים כבר החלו.

 

"שלוש מטרות שלי בשלושת השבועות הקרובים הן מציאת פתרון למצב העובדים בחברה, הגעה להסדר עם הנושים ובעיקר קידום משא ומתן עם גורמים שמעוניינים בהשקעה בחברה", אומרת שרון, שחשפה אתמול בשיחה עם "כלכליסט" שהיא נמצאת כיום במגעים עם ארבעה גופים מובילים בשוק הנדל"ן הישראלי להשקעה ברמט. שרון העריכה אתמול כי תוכל להגיע בתוך זמן קצר יחסית להסכם השקעה עם אחד מהגורמים הללו לפחות.

 

קריטי להגיע להסדר

 

בבסיסה של התוכנית שהכינה שרון עבור רמט עומדת הסכמה של הבנקים הממנים של החברה להמשיך ולהזרים לה הון או לפחות להעמיד לה אשראי. אם כך יהיה, החברה תקבל 1.2 מיליון שקל כמימון מהבנקים בשלב הראשוני, ועיקר המימון יגיע מבנק לאומי והבינלאומי. כל בנק ייתן לחברה כ־460 אלף שקל. עם אישור המימון תקבל החברה מימון נוסף של 3.8 מיליון שקל, ובנק לאומי ייתן לה מימון של 1.5–2.5 מיליון שקל.

 

- -

 

הבעיה המרכזית של החברה היא העובדה שוועד העובדים המאוגדים בה, המייצג 76 עובדים קבועים שהיא מעסיקה בהסכם קיבוצי, הורה לעובדים להפסיק לעבוד מאחר שהחברה טרם שילמה להם את משכורות חודש אוגוסט. בימים האחרונים אף התערבה ההסתדרות בעניין ואתמול, עם היוודע דבר בקשת צו הקפאת ההליכים, החליטה ההסתדרות כי לא תשתף פעולה עם בעלות השליטה בחברה מאחר שבבקשה לא נקבע מנגנון להחזר החוב לעובדים.

 

בשיחה עמה אמרה שרון כי היא סבורה שהעובדים הם הנכס החשוב ביותר של רמט, וכי ברגע שאישר בית המשפט אתמול את מינויה היא יצרה קשר עם עורכי הדין שמייצגים את העובדים. היא מעריכה שבימים הקרובים היא תגיע עמם להסכמה שתאפשר לשלם להם משכורות בהקדם. "רק הסכם יביא שקט בתוך החברה, יאפשר להגיע להסדרים עם הנושים ובהמשך, יאפשר לחזור ולקבל עבודות", העריכה שרון. "לכן זה עניין כל כך קריטי בעיניי".

 

עליזה יפו ומרים דורון עליזה יפו ומרים דורון צילום: אילן ספירא

 

רמט הוקמה ב־1942 על ידי המהנדס דוד אלפרן ורעייתו הלנה, ועברה מאוחר יותר לשליטת בנותיהם מרים דורון ועליזה יפו. מדובר באחת מחברות הקבלנות הגדולות בישראל, שהשתתפה בכמה מהפרויקטים הבולטים בתחום התשתיות בארץ. במהלך השנים עבדה החברה עם לקוחות גדולים כגון משרד השיכון, החברה הלאומית לדרכים, משרד הביטחון ורשויות ציבוריות שונות.

 

החברה העסיקה בעבר מאות עובדים, ובשנים האחרונות פסקה כמעט לחלוטין מפעילות של ייזום למגורים בישראל והתמקדה בתחום התשתיות ומבני הציבור. במקביל הרחיבה החברה את פעילותה בחו"ל, וערב קריסתה פעלה באנגליה, בהונגריה, בפולין וברומניה. כיום, עיקר הפעילות שלה במדינות אלה הוקפאה.

מאז אמצע אוגוסט נמצאים שלושה פרויקטים עיקריים של רמט, כולם בישראל בהקפאה. שניים מהם - מבנה באיירפורט סיטי ותחנת רכבת בירושלים - נמצאים בתחילת דרכם. פרויקט שלישי, שבו היא בונה מבנה רב־תכליתי במרכז הרפואי הלל יפה בחדרה, נמצא בשלב סופי, אך גם הוא בהקפאה.

 

בשוק הנדל"ן העריכו בשבוע שעבר כי ההחלטה של בעלות השליטה ברמט התקבלה כנראה תחילה בניסיון להפעיל לחץ על איש העסקים והיזם אלי לאעזרא להשלים את עסקת רכישת השליטה בחברה, על רקע הצהרותיו מחודש אוגוסט כי הוא מתכוון לוותר על השלמתה.

 

בימים האחרונים, על רקע פרסומים בעניין הסכסוך בין אלעזרא לאחיות יפו ודורון, הגבירו גורמים המעורבים בפרויקטים של החברה את הלחץ על רמט. מתברר כי לפני כשבועיים הפסיקה החברה עבודות שביצעה עבור רכבת ישראל בתחנת בנייני האומה בירושלים. בסוף השבוע הוחלט ברכבת לבטל את החוזה עם רמט, ולחלט ערבויות בסכום של 6 מיליון שקל שהעמידה רמט לרכבת כדי לקבל את העבודה.

 

בא לעזרא

 

לפני כשנתיים נקלעה חברת רמט לקשיים, ובנובמבר 2007 פרסמה חברת הייעוץ BDI דו"ח שבו הצביעה על פיגורים לכאורה של החברה לספקיה. חברת עינב החץ, אחת מקבלני המשנה של רמט, הגישה נגדה תביעה לעיקול זמני וטענה כי החברה חייבת לה כ־5 מיליון שקל. התביעה נמחקה מאוחר יותר, אך לא השקיטה את השמועות שכבר נפוצו. בינואר 2008 הוצעה החברה למכירה, וחודשיים אחר כך חתם איש העסקים אלי אלעזרא על הסכם לרכישת 51% ממניות החברה והתחייבות להזרים לקופתה 20 מיליון שקל עם האחיות יפו ודורון.

 

כחלק מההסכם עם אלעזרא נתנו לו האחיות דורון ויפו אופציה לרכישת שאר מניות החברה בתוך 42 חודשים. נציין כי בזמן רכישת השליטה בחברה, לא הוצגו לאלעזרא דו"חות מבוקרים עדכניים של החברה, והנתונים היחידים בידיו כשהחליט לרכוש את השליטה בה היו דו"חותיה לשנת 2006.

 

כפי שנחשף ב"כלכליסט", בחודש אפריל 2008 החליט אלעזרא כי הוא מחליף את השדרה הניהולית של החברה המשפחתית. בין השאר העביר אלעזרא את האחיות דורון ויפו, ששימשו עד אז מנכ"ליות משותפות, מתפקידן בהסכמת שני הצדדים. השתיים הוחלפו ביצחק שוולי שמונה למנכ"ל רמט, וברו"ח דניאל חזוט ששימש יו"ר דירקטוריון פעיל.

 

עד מאי 2009 ניסה אלעזרא להגיע להסדרים שונים בעניין חובות החברה לנושיה, אולם לא הצליח להגיע להסדר פריסת חובות עם הבנקים. לפי מקורות המקורבים לחברה, עד תחילת קיץ 2009 הצליחו האחיות ואלעזרא לשכנע את בנק לאומי ואת בנק אגוד לבצע פריסה מחדש לחובות הקיימים, ואף להגדיל את היקף האשראי לחברה. עם זאת, לפי אותם גורמים סירב הבנק הבילנאומי לשתף פעולה עם שני האחרים בעניין והכשיל את העניין.

 

בחודש שעבר התברר כי הבסיס לוויכוח בין בנקים המממנים של רמט היה מאבק על 25 מיליון שקל שקיבלה החברה בעקבות מכירת שטח קרקע שהיה משועבד להם.

 

בשבוע שעבר, בעקבות ההחלטה של יפו ודורון להגיש בקשה למתן צו הקפאת הליכים, החליט אלעזרא כי הוא נסוג סופית מהעסקה שנחתמה כבר לפני יותר משנה ולדרוש את סכום הכסף שהזרים לרמט במעמד הרכישה - 20 מיליון שקל.

 

כששרון נשאלת על הסיכויים להצלת החברה, היא נשמעת אופטימית. זו כנראה אחת הסיבות המרכזיות להסכמה של בית המשפט לתת לחברה הזדמנות להציל את עצמה. "התסריט הרע ברור", היא אומרת. "מדובר באפשרות שהחברה תגיע לפשיטת רגל. אין לי כרגע תשובות לכל השאלות, אך אני מאמינה שאם תשאל אותי מחר המצב יהיה הרבה יותר בהיר ויהיה לי קל יותר לראות כיצד זה ייגמר בטוב".

 

"אני חושבת שהחברה הזו מציעה נכסים חשובים שהופכים אותה לאטרקטיבית ובראשם, כפי שכבר אמרתי, העובדים. חשוב לא פחות להזכיר את העובדה שהחברה מחזיקה בסיווג הגבוה ביותר בסיווג הקבלנים, מה שמאפשר לה להשתתף במכרזים הטובים ביותר בשוק. מי שנכנס לשוק הזה ומי שכבר בו אבל רוצה להתקדם, ירצה מאוד להחזיק בסיווג כזה", היא מסכמת.  

בטל שלח
    לכל התגובות
    x