צפוף בבירת הנגב: מטר רבוע של שטח מסחרי לכל תושב

חברת שיכון ובינוי יזמות נדל"ן (שיכון עובדים), בשליטת קבוצתה של שרי אריסון, החלה לבנות בספטמבר את המרכז המסחרי השדרה השביעית בבאר שבע. מרכז הקניות, שיעוצב כשדרת קניות פתוחה מתחת לכיפת השמים, בדומה למודלים המצליחים כיום בחו"ל, יוקם בהשקעה של 160 מיליון שקל וישתרע על כ־17 אלף מ"ר.

זהו אינו אירוע יוצא דופן בבאר שבע. אם בעבר החזיקה ראשון לציון בתואר עיר הקניונים, כיום העיר הגדולה בדרום היא המועמדת החדשה לתואר. בבאר שבע פועלים כיום שלושה קניונים ולא מעט מרכזים מסחריים קטנים, המשתרעים על כ־103 אלף מ"ר של מסחר בסך הכל. בתקופה הקרובה ייבנו עוד כ־99 אלף מ"ר מסחריים. בין היתר מתוכנן קניון של היזם אלי להב במקום מלון נאות מדבר, בשטח של כ־42 אלף מ"ר, שבנייתו צפויה להסתיים בתוך שלוש שנים. לאחר מכן יחלקו 200 אלף תושבי באר שבע 202 אלף מ"ר של שטחי מסחר.

קהל איכותי יותר

מטר רבוע של שטח מסחרי לכל תושב

גורם בשיכון ובינוי סיפר ל"כלכליסט" כי בכוונת החברה למתג את המקום כמרכז בילוי ופנאי לתושבי האזור, וכי הוא יכלול מזרקות מים, פיאצות ועוד אלמנטים שאינם קיימים במרכזים סטנדרטיים. "הבאנו בחשבון את ריבוי המרכזים המסחריים בבאר שבע", אמר הגורם, "ולכן הוחלט לבנות בסטנדרטים גבוהים ולפנות לקהל איכותי יותר. העיצוב יעודד אנשים לבוא לבלות בבאר שבע".

תמיר בן שחר, בעלי חברת צ'מנסקי בן שחר העוסקת בייעוץ כלכלי ושיווקי, חושב דווקא שיש מקום לעוד שטחי מסחר בבאר שבע. "לקניון עזריאלי בבאר שבע יש פדיונות גבוהים וגם שכר דירה גבוה. גם במרכזים המסחריים האחרים קשה מאוד למצוא שטחים פנויים, ודמי השכירות במרכז ביג, למשל, עלו מכ־12 דולר למ"ר בתקופה שהמרכז נפתח לכ־22 דולר למ"ר בממוצע כיום. אם המצב היה רע, היינו רואים שטחים פנויים או ירידה בשכר הדירה". לדברי בן שחר, למי שטוען שאין סיבה לבנות עוד קניונים בעיר יש אינטרס למנוע תחרות: "אלה אמירות שאינן מבוססות על עובדות, של אנשים שאינם מבינים את הדינמיקה של שוק הקמעונאות".

גם פאר נדיר, מנכ"ל קבוצת קניוני עזריאלי, שבבעלותה קניון הנגב הוותיק בעיר, מאמין כי נכון להיום יש מקום לכל הקניונים והמרכזים המסחריים בעיר. "אין יותר מדי שטחי מסחר בבאר שבע", אומר נדיר, "אפשר להכיל את כולם".

כשהוא מדבר על שטחי המסחר הנוספים המתוכננים בעיר פאר נשמע קצת אחרת: "זה יהיה גדול על העיר. גם אם עיר הבה"דים תביא עוד אנשים, אני לא מאמין שתהיה דרישה להיקפי מסחר כאלו. לדעתי, מה שיקרה הוא קניבליזציה ורק החזקים ישרדו, כמו מה שקרה בראשון לציון ובחיפה".

הבדואים עושים קניות

דוד פרץ, קבלן באר שבעי ותיק, חושב שהשוק רווי כבר עכשיו: "שני קניונים שכונתיים נמצאים כיום בפשיטת רגל, ולמרות זאת שומעים כל הזמן על עוד יזמים שנכנסים לעיר כדי לבנות קניונים. פעם היו באים לעיר תושבים מקריית גת, מנתיבות ומדימונה כדי לעשות קניות ולהסתובב, אבל היום יש להם מרכזים משלהם. היזמים מסתמכים בעיקר על כוח הקנייה של האוכלוסייה הבדואית". לדברי פרץ, הבדואים אימצו עם השנים את תרבות הקניות המערבית, והם באים בעיקר למרכזים פתוחים. על עלות הקרקע אומר פרץ: "על קרקע אין פחת, לכן כאשר רוכשים קרקע במרכז הארץ מדובר בהוצאה גבוהה. בבאר שבע הקרקע כמעט חסרת ערך, והיזמים מרשים לעצמם לקחת סיכון".

גם אלברט עמית, הבעלים של חברת יובלים, העוסקת בפיתוח קניונים ומרכזים מסחריים, פסימי: "יש עודף של שטחי מסחר בעיר. פתיחה של מרכזים מסחריים חדשים בחמש השנים הקרובות לא 'תחזיק מים', ובטח לא בשכר הדירה שגובים בעיר - 40-50 דולר למ"ר". עמית מדגיש כי כבר היום ההיצע גדול, "ובתקופת החוסר ודאות המתקרבת, אני לא בטוח שיש מקום לעוד. צריך לזכור שבכל ערי הלוויין יש מרכזים מסחריים, והאזור כולו נמצא ברוויה".

עיריית באר שבע מעדיפה להישאר מחוץ לתמונה ולספקולציות. עד כה לא התערבה העירייה בנעשה בעיר ואישרה את תוכניות הבנייה ליזמים. גורמים בעירייה מסרו כי אין בכוונתם להתערב בנעשה, וכי הם מברכים על כל יזם שנכנס לעיר, ושככל הידוע להם כל המרכזים המסחריים מצליחים ושוקקי חיים.