על מה מפנטזים 6,000 איש שהגיעו לכנס של פרויקט "העיר החדשה"?
האלפים שגדשו את אירוע ההרשמה לפרויקט המגורים העתידי בשוק הסיטונאי בתל אביב מעידים על דבר אחד: צמד יזמים ממולחים זיהה ביקוש מטורף לבית בעיר הגדולה במחיר שווה לכל נפש. השאלה היא רק אם יש כיסוי להבטחותיהם
"עומס תנועה כבד מצומת גלילות עד מחלף שפיים, נהגים תזמנו שעה", כך דיווח מבזקן גלגל"צ ביום שבת סמוך לתשע בערב. הסיבה: כנס פרויקט "העיר החדשה" בחוות רונית שאליו הגיעו, על פי דיווח המארגנים, 6,000 איש 3,000 נוספים נאלצו לחזור על עקבותיהם בשל חוסר מקום.
החלום של דירה במרכז המטרופולין מזמן לא היה קרוב יותר. "מה זה? כל אינטל כאן, מפוצץ פה כמו במשחק כדורגל", אומר המאבטח שמביט בהשתאות במגרש החניה. על כל רכב שעושה את דרכו לחניון קופצים שישה סדרנים שמכוונים אותו למקום הפנוי הבא. "אני מתנצל על האיחור", אומר גדי סוקניק, מנחה האירוע. "אבל יש עוד המון אנשים בחוץ שנתקעו בפקקים ומגיע גם להם לשמוע".
כנס רוכשי דירות "העיר החדשה". 3,000 איש נאלצו לחזור על עקבותיהם בשל חוסר מקום צילום: עמית שעל
הקהל שממלא את גן האירועים מורכב ממגוון גילים; שמלות ערב ומכנסי ג'ינס קצרים מתערבבים להם ביחד, וכך גם טורטיות מקסיקניות וקבב בפיתה. מבוגרים חמורי סבר תופסים את הכיסאות, משאירים לצעירי ההייטק שהגיעו בחבורות את המקום על הדשא. "האמת, הגענו בשביל האוכל", אומר זוג מבוגר שהגיע במיוחד מירושלים. על הדרך הם חשבו למצוא דירה בשביל הבת.
"מלא אנשים הגיעו לפה, כאילו מחלקים פה דירות בחינם", אומר בחור צעיר לחברו. כשזמרת החימום סיימה את הופעתה היה נדמה, לפחות על פי התכונה בקהל, כאילו שלמה ארצי עומד להגיח בכל רגע אל הבמה. "הבת שלי שאלה אם נצליח למלא את חוות רונית, הוכחנו היום שאפשר למלא אותה לפחות כמו את האמפי בקיסריה", מכריז רביב צולר, אחד משני היזמים שעומדים בראש קבוצת הרכישה "העיר החדשה", שמתכוונת להתמודד במכרז לבניית פרויקט הדיור בשוק הסיטונאי בתל אביב.
מי נגד מי
דברים אלה בדיוק הרגיזו את חברי הקבוצה התל אביבית "עיר לכולנו", שמתנגדים לפרויקט ולאופן שיווקו. המחאה הקטנה שארגנו כמעט נבלעה ברעש המוזיקה החגיגית שעלתה מהרמקולים. כאשר שעטו לכיוונם מאבטחים בליווי מצלמות טלוויזיה, התפתחה מיני-דרמה.
המפגינים צעקו ונופפו בשלטים שהצליחו להגניב פנימה: "לא רוצים אפרטמנטהייד, לא רוצים גזעני דיור". המאבטחים, שהיו מודעים לכך שהכל מצולם, הרגישו מתוסכלים מכך שלא הצליחו להשתיקם, וכילו זעמם בשלטים שבהם נכתבו סיסמאות דוגמת "בושה, זה החינוך שאתם רוצים לתת לילדים שלכם, שהכל כסף ועשירים? אל תשתלטו על העיר שלנו, תחזרו לרעננה".
חברי "עיר לכולנו": "לא רוצים אפרטמנטהייד, לא רוצים גזעני דיור" צילום: עמית שעל
בתוך דקות החל להתפתח ויכוח קולני עם הקהל, שלא חסך מהם את התמרמרותו על הניסיון לנפץ להם את הפנטזיה שהוצגה באותם רגעים על הבמה על ידי טלי יער, אדריכלית הפרויקט. סיסמאות כמו "חלום אורבני", "איכות חיים", "ילדים שהולכים לבית הספר דרך פארק" ו"בילוי בקונצרט בהיכל התרבות ליד הבית" היו חלק מהתפריט.
לאחר רבע שעה, כשהבינו המאבטחים שלא יקבלו אישור להשתמש בכוח, הסכימו המפגינים להתפנות, לא לפני שצעקו לעבר הבמה: "סוקניק, תתבייש לך". המשפט הזה, ככל הנראה, ליווה אותו כל הערב. מאוחר יותר שאל העיתונאי בדימוס את דרור הלוי מדוע הפרויקט מיועד רק לאוכלוסייה אליטיסטית.
"הממשלה מארגנת דיור לאנשי קבע ולחרדים, ואני לא שמעתי התמרמרות על כך", ענה הלוי, ספק מתנצל. "אנחנו בונים מוצר זול יותר לייצור, ובשל כך ניתן יהיה להגיע למחיר טוב לצרכן. זה כוח קנייה שלא היה כמותו בישראל והמזרח התיכון. משפחות שהעיר הוציאה לפרברים יוכלו להרשות לעצמם להיכנס אליה בחזרה".
חסרים פרטים
קרן, תושבת רעננה, ובן זוגה, שניהם אנשי הייטק, הם בדיוק האנשים שהלוי מכוון אליהם. "לא היינו משלמים לבייביסיטר אם לא היינו מאמינים בזה. אבל אנחנו סבלניים, זה נראה טוב מכדי לקרות", היא אומרת. בן זוגה, ששילם את דמי הרישום בסכום של 450 שקל, צופה מרותק במצגת על הבמה. על פניהם חולפים עשרות זוגות בדרכם החוצה. מעטים בלבד עוצרים ליד שש עמדות ההרשמה לפרויקט שהוצבו בסמוך ליציאה.
משה, שעובד בתחום הביוטכנולוגיה, ואשתו רחל, מלווים בבנם בן השנה, חולמים על עתיד בטוח עבורו. הם עומדים מול הדלפק ומתלבטים אם להירשם. "אנו גרים כיום בשכירות בתל אביב", אומר משה. "ואנו לא רואים אפשרות לקנות דירה. הפרויקט הזה הוא הזדמנות, אבל חסרים המון פרטים חיוניים. צריך לקחת בחשבון גם את עלות האחזקה, תשלום עבור גן ילדים ומשתנים נוספים, מה גם שלא בטוח שהקבוצה תזכה במכרז. אין התחייבות על מחירי הדירות המוצגים כרגע".
נרשמים לפרויקט. יותר מ-1,800 איש נרשמו עד היום צילום: עמית שעל
"החשש שלי הוא שהם ישתמשו בנו, הקטנים, בשביל להראות שיש להם קבוצה גדולה כדי לזכות במכרז, אבל בסוף הדירות יישארו לאליטיסטים והעשירים", מוסיפה רחל. "אנחנו מתלבטים בין לא להיות הישראלי הפראייר, שמשלם ונתקע בלי כלום, לבין להאמין בחלום ולהיפתח".
בסוף החליטו משה ורחל לוותר על החלום. היזמים דווקא מדווחים על רבים שקנו את הפנטזיה. לדבריהם, יותר מ־1,800 איש נרשמו עד היום, מה שאומר שאם תזכה הקבוצה במכרז, יהיו כאלה שיישארו בחוץ. בתל אביב, כמו בתל אביב, הביקוש גדול מההיצע.
