"אבסורד שאדריכל יהודי מתכנן כפר ערבי"

"אתה יודע מה הגורם מספר אחת לחריגות הבנייה של הערבים בצפון? מחסור בקרקעות לבנייה למגורים". כך אומרת בדריה בירומי קנדלפת, מתכננת ערים מנצרת ופעילה בולטת בנושא פיתוח היישובים הערביים בצפון.

בירומי קנדלפת מגיבה, בין השאר, על החלטת משרד הבינוי והשיכון, שנחשפה לראשונה ב"כלכליסט", לשווק בפעם הראשונה מאז קום המדינה קרקעות עבור האוכלוסייה הערבית. כצעד ראשון תשווק המדינה כ־21 אלף יחידות דיור במרכז. "כל תוכניות הבנייה והפיתוח עדיין לא נראות בשטח, ומה שרואים מגיע מאוחר מדי ובמינון נמוך מדי. זה לא שאני לא מברכת על כך, אבל זה לא מספיק", היא אומרת.

במסגרת עבודתה ניהלה בירומי קנדלפת פרויקטים במרכז הערבי לתכנון אלטרנטיבי, וריכזה פרויקטים שכללו פיתוח תוכניות אלטרנטיביות עבור יישובים ערביים. כיום היא מכהנת גם כמנכ"לית עמותת לינק, הפועלת לקידום איכות הסביבה בגליל.

קושי במשכנתאות

בירומי קנדלפת טוענת כי הבנייה הפרועה במגזר הערבי מתרחשת בעיקר בגלל חוסר תכנון מוקדם. "אם בוחנים מאפיינים של כפר ערבי טיפוסי, רואים שזה כבר מזמן לא כפר. זה יישוב גדול שהתושבים בו חיים בצפיפות עצומה, ללא תשתיות מתאימות. בונים אחד על השני ללא תכנון מוקדם או שירותים מתאימים ולכן הכפרים נראים כך. במקביל יש גם גל של הריסות בתים".

אפשר להתעלם מכך שתושבים בונים ללא היתר?

"אני לא מטיפה לפורענות, ואני חושבת שחשוב לכבד את החוק. אבל קודם כל שיהיה חוק סביר שאפשר לכבד אותו. המדינה צריכה לאזור אומץ, ומנקודת זמן מסוימת להגיד שכל מה שנבנה עד כה יישאר. גם במרכז הארץ יש בנייה לא חוקית, כמו בגעש ובשפיים, ובינתיים לא ראיתי שפירקו שם מבנים".

בדריה בירומי קנדלפת צילום: גיל נחושתן

מה אופציות המגורים של הצעירים הערבים בגליל?

"רוב הצעירים מנסים למצוא פתרונות מגורים בכפרים שלהם. יותר ויותר צעירים מהכפרים עוברים לעכו, לכרמיאל, לחיפה ולנצרת. הבעיה היא שגם בערים אין היצע של פרויקטים. בנצרת בנו את שכונת שנלר ובקרוב יבנו את שכונת הגליל, אבל הפרויקטים הללו בקושי מספקים את הצרכים של האוכלוסייה המקומית".

האם ניכר שינוי כלשהו בתחום זה בשנים האחרונות?

"כשהתחלתי לעסוק בתחום בשנת 2000, כמות התושבים ללא פתרונות דיור הדהימה אותי, ומאז הבעיה החריפה. אני שומעת על הרבה זוגות שמבטלים חתונות כי אין להם איפה לגור".

"מגה־כפר"

לדברי בירומי קנדלפת, אחת הבעיות היא שאין הבדל בין סגנונות החיים בכפר ובעיר. "כיום הכל אורבני. הכפר הפך לעיר בלי תכנון. אין תחבורה ציבורית, תשתיות מתאימות ומתקני ציבור. אנחנו קוראים לערים 'מגה־כפר'. בשכונת שנלר, שנחשבת לפרויקט הדגל של נצרת, הקימו שני גנים ציבוריים וכל העיר מגיעה לשחק בהם. התכנון חייב להיות מלווה גם בפתרונות תעסוקה".

בערים יהודיות הבינו שהמוצא הוא לבנות לגובה. האם זה יקרה ביישובים ערביים?

"רבי־קומות הם פתרון אחד וצריך לאפשר פתרונות דיור מגוונים. בעיה נוספת היא שלא משתפים אותנו בתכנון -אדריכל יהודי מתל אביב פותח מפות ומתכנן לנו את הכפרים. זה פשוט אבסורד. צריך להעביר את תכנון הכפרים לאדריכלים ערבים, הם מכירים אותנו הכי טוב. גם שיתוף הציבור בתוכניות נעשה בדיעבד, במקום להקים צוותי חשיבה משותפים שינסו לענות על הצרכים שלנו".

יכול להיות שהקמת עיר ערבית חדשה תענה על הצרכים?

"הקמה של עיר כזו עלולה לרוקן את הכפרים מהאוכלוסייה החזקה. אני מאמינה שצריך לחזק את הקיים".