• תפריט
נדל"ן

היישובים הקטנים נאבקים נגד סיפוחם לערים הגדולות

תמ"א 35, שנועדה לקבוע גבולות חדשים למרקמים העירוניים, מאיימת לספח 44 יישובים קטנים לערים מרכזיות בארץ. ההחלטה מולידה מאבקים נגד קווי הגבול השרירותיים, שיהפכו את היישובים לגוש אספלט ובטון. מושב אביחיל כמשל

דותן לוי 09:2314.05.08

בעוד כשנתיים עשויים 44 יישובים כפריים להיבלע בתוך כמה ערים מרכזיות בארץ, אם לא יהיו שינויים מרחיקי לכת. ההחלטה על סיפוחם נובעת מתוכנית מתאר ארצית (תמ"א) 35, שתוכננה כדי לקבוע גבולות חדשים למרקמים העירוניים ולעצב את קווי דמותה של המדינה עד שנת 2020.

 

מטרת התוכנית

היא לחזק את הפריפריה (בעיקר את הגליל והנגב), למנוע את תופעת הפִרבור, לשמור על שטחים פתוחים ולבטל הקמת יישובים חדשים. כמו כן מתעתדת התוכנית לחזק את היישובים הקיימים בארבעה מרחבים מטרופוליניים: בצפון - סביב חיפה, עכו, כרמיאל, נצרת ועפולה; במרכז - בתחום שבין אשדוד לנתניה; במזרח - סביב ירושלים ובית שמש; ובדרום - סביב באר שבע, נתיבות, רהט, ערד וירוחם.

 

36 יישובים נמצאים באזור המרכז, עד חיפה. מיקומם הוביל את המתכננים, שלא בדקו בשטח, ליצור קווי גבול שנראים שרירותיים באזורים מסוימים. קווים אלו מספחים עשרות אלפי דונמים של שטחים חקלאיים פתוחים ויישובים בעלי אופי כפרי לתוך המרקם העירוני, ועתידים להפוך אותם לגוש אספלט ובטון במסווה של חיזוק הערים הקיימות. ראשי הערים כבר לוטשים עיניים ליישובים — השטחים יאפשרו להם להגדיל ולפתח את העיר, ולהזרים לקופותיהם הרבה מאוד כסף.

 

"חצי מהיישובים צריכים לצאת מהרשימה", אומר שמאי המקרקעין נחמיה גנות. "בתחילת התוכנית נכללו בה 111 יישובים, המספר ירד ל־69 ואחר כך ל־44, אבל גם היום יש בתוכנית הרבה יישובים בעלי מורשת ארוכת ימים, ניהול מוניציפלי וצביון חקלאי, הפועלים כבר 75 שנה באותה מתכונת. זו בעיה תכנונית. קנה המידה של התמ"א הוא 1:100,000, אבל שכחו שקיימים גם היבטים חברתיים".

 

"אלה החיים שלנו"

שבעה יישובים מתוך ה־44 יסופחו לנתניה. מושב אביחיל הוא אחד היישובים שנאבקים בימים אלו על המשך עצמאותם ועל הזכות לצאת מ"הרשימה השחורה", כפי שמכנים אותה תושביו. אביחיל, צוקי ים וחבצלת השרון הסמוכים עתידים להתאחד עם נתניה.

 

מושב אביחיל נוסד ב־1932, ו־40 מתוך 63 משפחות המייסדים עדיין מתגוררות בתחומיו, הנושקים לשכונת עין התכלת בנתניה. כיום מונה המושב 1,200 תושבים בשטח של 1,400 דונם של אדמות חקלאיות, כולן מעובדות. במושב, הכולל גם 20 חדרי אירוח, יש חיי קהילה פעילים, ועדת חיילים, ועדה לקשישים, אגודה חקלאית — והכל מאורגן בסדר מופתי.

 

בניגוד למושבים אחרים, שבהם ההרחבות נמכרות לכל המרבה במחיר, 94 בתי ההרחבה באביחיל מיועדים לבני המושב בלבד. חברי אביחיל מרבים להדגיש את הפרטים הללו. נקודות אלו, שמצביעות על צביונו הכפרי של המושב, ייזכרו להם כנקודת זכות בסוף 2009, כאשר יפתחו את התוכניות במועצה הארצית ויחליטו אלו יישובים ייגרעו מהמרקם העירוני ואלו יישארו בו. הם מקווים כי הדבר יקל עליהם בשכנועם של מקבלי ההחלטות.

 

"אנחנו לא רוצים להפוך לעוד שכונה בנתניה", אומר לזי בן יעקב ממושב אביחיל. "זה לא תואם את האופי של המושב שלנו. החלטה גורלית אחת עשויה למחות ברגע עבודת כפיים של דור המייסדים, שהקים את המקום הזה והעניק לו את צביונו המיוחד. אביחיל כיום היא מודל לחיקוי. היא לא התרחבה וגנבה שטחים — זו העיר שהתקרבה אל אביחיל. אין כאן מסחר, מחסנים ונגריות כמו בבית יצחק ורשפון. אנחנו בסך הכל מבקשים לשמור על היישוב ועל החיים שלנו כפי שהם. כאזרחי ישראל אנחנו חושבים שזה שגוי, ואנחנו מודים שאנחנו לא אובייקטיביים, אבל מדובר בחיים שלנו".

 

הכרישים בדרך

כבר שנים רבות שבן יעקב וחבריו למושב עוקבים אחר התפשטותה של נתניה בחשש רב. להערכתם, ברגע שהמושב יוכר כמרקם עירוני, הבנייה הרוויה תגיע גם לאזור זה. ברור להם שאם אביחיל תחבור למרקם העירוני — לא ירחק היום שכרישי הנדל"ן ישתלטו על האדמות.

 

"אולי זה לא יקרה בתוך שנה, אבל בתוך כמה שנים התסריט הזה יתממש וזו תהיה בכייה לדורות. באירופה, לדוגמה, המדינה מסבסדת יישובים כאלה כי הם הבינו שהריאות הירוקות נמצאות בכפר וזה חלק מאיכות החיים גם של תושבי העיר. לכן, שמירה על אביחיל כפי שהיא היא נכס גם לנתניה", אומר בן יעקב.

 

פרופסור דניאל מורגנשטרן, יועץ לענייני כלכלה, סביבה ותחבורה, הוא אחד המתנגדים הגדולים לתמ"א 35 כבר מתחילת דרכה.

 

לדבריו, התוכנית במתכונתה הנוכחית היא כשל של פוליטיקאים ומתכננים: הפוליטיקאים מכיוון שהם מחפשים תמורה מהירה, והמתכננים הם אלה שנתנו להם יד. בשיחה עמו הוא מיליטנטי מאוד: "תראה מה קורה בנתניה. במקום לפתח את מרכז העיר היא מתפשטת במעגלים כמו צנטריפוגה ומשחיתה את השדות שסביבה, בזמן שברחוב הרצל הראשי עדיין קיימים בניינים מוזנחים בני קומה אחת. כמו כן, מחברים את אזור התעשייה הישן לחדש ומוחקים את כל השטחים הפתוחים שביניהם".

 

לדבריו, תופעה זו קיימת לא רק בנתניה אלא בכל הארץ. "קח את רמת רחל, לדוגמה. שילמו להם הרבה מאוד כסף ולקחו את כל המטעים שלהם — זה פשע לאומי. מתכנני תמ"א 35 עשו לעצמם מלאכה קלה. המרקמים העירוניים הללו נתנו גושפנקה לפרבור זוחל ולהריסת יישובים חקלאיים".

 

מורגנשטרן סבור כי המערכת התכנונית פועלת באופן אבסורדי: "לוקחים שטחי חקלאות ירוקים, כמו הפרדסים שבאזור רחובות ונס ציונה, עוקרים אותם, בונים בנייני מגורים ואחר כך באותן שכונות מגדירים שטחים ירוקים", הוא אומר.

כוח אלקטורלי

 

על כל תוכניות המתאר הארציות ממונה הוועדה הארצית לתכנון ובנייה. עם זאת, לכל מי שמעורה במהלך קבלת ההחלטות ברור כי שילוב שטחי הקרקע הניתנים לסיפוח עם הערים הגדולות מוכרעים פעמים רבות לפי שיקולים של כוח אלקטורלי. לפי החוק, לכל רשות מוניציפלית יש הזכות לתבוע שטחים מרשות מוניציפלית סמוכה. על הרשות להגיש בקשה למשרד הפנים, ושר הפנים מקים ועדת גבולות או ועדת חקירה שבודקת את הנושא ומגישה המלצות.

 

"הדינמיקה של ההליך הזה היא פוליטית נטו", אומר דב רפסון, תושב ותיק באביחיל. "אם שר הפנים וראש עיריית נתניה הם מהליכוד, ולעומת זאת ראש המועצה האזורית עמק חפר הוא ממפלגה אחרת, הדיון מלכתחילה אינו מאוזן. כבר ראינו מקרים כאלו בעבר: כשנתניה עמדה מול עמק חפר היא קיבלה מה שהיא רצתה".

 

בן יעקב וחבריו מאביחיל זוקפים גם אצבע מאשימה לכיוון מרים פיירברג, ראש עיריית נתניה, הנחשבת בין מובילי המהלך הזה בפורום 15 הערים הגדולות בישראל. "נוח לה להשתלט על יישובים סמוכים מהמועצות האזורית עמק חפר ולב השרון, אף שבפועל היא לא צריכה את זה. יש לה מספיק עתודות קרקע", מוסיף רפסון.

 

דוברי עיריית נתניה אמרו בתגובה: "בשלב זה לא ידוע לנו על החלטה לצרף את מושב אביחיל לנתניה. אם וכאשר החלטה כזו תתקיים, נדאג לשמר את אופייה הכפרי והייחודי של אביחיל כשכונה בתוך העיר, תוך הקפדה על שירותים מוניציפליים ברמה הגבוהה ביותר".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x