שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
חדשות נדל"ן

בדיקת כלכליסט

קריסת המרפסות: גינדי השקעות בלי פיקוח, היזמים האחרים כן

הרוב המוחלט של חברות הבנייה והייזום הגדולות בישראל מעסיקות מפקחי בנייה חיצוניים או פנימיים, כך עולה מבדיקת "כלכליסט". מינוי מפקח בנייה במשרה מלאה במקום מנהל הפרויקט יכול היה אולי למנוע את קריסת המרפסת בפרויקט בחדרה. מסקנות זיילר מאסון ורסאי להסדרת הפיקוח בחוק עדיין תקועות

הדס שפר ודותן לוי 06:5402.01.14

הרוב המוחלט של חברות הבנייה בישראל מעסיקות מפקח בנייה, חיצוני או פנימי, בפרויקטים שלהן, כך עולה מבדיקת "כלכליסט" בקרב 25 החברות המובילות. לפי הבדיקה, החלטתה של גינדי השקעות לא לשכור חברת פיקוח חיצונית, שאולי היתה מונעת את קריסת המרפסות בפרויקט בחדרה, חריגה ביותר בענף.  

כמה כסף חסכה גינדי השקעות בהחלטתה זו? אופי הפיקוח משתנה מפרויקט לפרויקט, מכיוון שהנושא לא מוסדר בחוק. בפרויקטים מסוימים שוכרים היזמים חברת פיקוח גדולה, ואילו בפרויקטים אחרים יעדיף היזם לשכור מפקח פרטי מטעמו, אשר יהיה נוכח בשלבים המהותיים של הפרויקט ויוודא כי העבודה מתבצעת לפי התכנון ובהתאם לנדרש. תמחור הפיקוח גם הוא משתנה: מפקח פרטי שנשכר לצורך הפרויקט - מטעם היזם או חברת פיקוח - ונמצא באתר יגבה שכר חודשי של 20–30 אלף שקל.

 

בהנחה שמשך פרויקט ממוצע הוא שנתיים, מדובר בכ־600 אלף שקל. לעומת זאת, תמחור לפי חודש של חברת פיקוח גדולה יכול להיות כפול ולעמוד על כ־1.2 מיליון שקל לכל תקופת הבנייה. תמחור אפשרי נוסף הוא לפי דירה - כ־10,000 שקל לדירת מגורים, אשר במקרה זה היה מסתכם בכ־760 אלף שקל, או תמחור לפי אחוזים (3%–6%) מעלות בניית הפרויקט. כמו כן, בפרויקטים קטנים יותר ניתן לתמחר את הפיקוח לפי שעת עבודה של המפקח.

 

"מפקח הוא לא בובה"

 

מהנדס בכיר בחברת בנייה מובילה אמר ל"כלכליסט" כי המפקחים משמעותיים לא רק באיתור כשלים, אלא גם ברמת ניהול הפרויקט. לדבריו, "חברות שלא שכרו פיקוח הבינו בשנים האחרונות שהגורם הזה הכרחי באתרי הבנייה. פיקוח קיים בכל הפרויקטים שעבדתי בהם בשנים האחרונות". המהנדס הוסיף כי "היזם לא נמצא בשטח, ואם הקבלן רוצה להתייעץ עם גורם מקצועי או לחלופין מבקש לתמחר תוספת כלשהי, זה מתנהל דרך המפקח. באתרי הבנייה הדברים צצים כל הזמן, והמפקח הוא גורם מקשר בין הקבלן ליזם אשר אחראי גם לבחון את העמידה בלוח הזמנים", הוא מסביר.

 

הבניין בחדרה שבו התמוטטו מרפסות הבניין בחדרה שבו התמוטטו מרפסות צילום: חסן שעלאן, ynet

 

עוד אומר המהנדס כי בפרויקט כמו של גינדי בחדרה, שנחשב לקטן יחסית, לא נהוג להחזיק מפקח קבוע באתר, אבל הוא מגיע בנקודות קריטיות מבחינתו ויודע כל הזמן מה קורה בשטח ובאיזה שלב הפרויקט. "מפקח הוא לא בובה, וכל עין מקצועית נוספת - עוזרת. לרוב אלה אנשים שמסתובבים בשטח, מזהים כשלים ומתריעים עליהם. מנגד, הם לא מנהלי עבודה שנמצאים כל הזמן בשטח". לדבריו, בשל היעדר הפיקוח על הבנייה בחוק כל מפקח עושה כראות עיניו. "יש מפקחים שנמצאים באתר תמיד ומגיעים לבחון יציקות חשובות, ויש כאלה שלא היו מגיעים לכל יציקה. יש מפקחים שרק מחפשים את הקבלן ומציקים לו לפעמים גם בנושאים קטנים ולא חשובים, ויש מפקחים מקצועיים שרואים את הדברים מבחוץ ולפעמים חוסכים לנו בעיות וכסף", הוא אומר.

 

"תמרור אזהרה"

 

בעקבות אסון ורסאי, שהתרחש ב־2001, הוקמה ועדת זיילר, שבין המלצותיה היתה הסדרה של תפקיד המפקח על הבנייה. כשנתיים לאחר מכן החליטה הממשלה ליישם את המלצותיה והטילה על משרדי השיכון, הפנים והכלכלה את האחריות ליישומן. לפני כשנתיים דנה המועצה להנדסה ואדריכלות שבמשרד הכלכלה בנושא, כולל בהסדרת תפקידם של מפקחי הבנייה. אלא שמאז ועד היום דבר לא קודם. באיגוד המהנדסים טוענים כי הנושא תקוע במשרד הכלכלה. "האירוע בחדרה צריך לשמש כתמרור אזהרה לאסון אפשרי נוסף, והוא מהווה הזדמנות לממשלת ישראל ולגורמים האחראים לכך להתעשת ולהשלים את הסדרת המקצועות בענף ההנדסה והתשתיות למניעת אסונות בעתיד", אמרו באיגוד. לדברי יו"ר איגוד המהנדסים דני מריאן, "כיום רק הקונסטרוקטור עובר את מסלול ההכשרה, וזה צריך להיעשות בכל מקצועות ההנדסה שיש בהם חשיבות לשלום הציבור".

 

 

אחת הסוגיות שעלו בעקבות הקריסה בחדרה היא אם לרשות המקומית יש סמכות בפיקוח על אתרי בנייה בשטחה, ואם גם היא נושאת באחריות. מרים ארז, יו"ר איגוד מהנדסי ערים, אומרת כי "אין זה כשל של הוועדה המקומית, אלא של מי שהיו אמונים על הביצוע באתר". לדבריה, כל הקשר של הרשות המקומית עם היזם מתבצע בתצהירים, "אנחנו לא יורדים לטיב העבודה, אלא מוודאים שאין חריגות. הרשויות המקומיות לא מסוגלות לפקח על הבנייה בשטח".

 

מגינדי השקעות נמסר בתגובה: "החברה מעסיקה פיקוח חיצוני לפרויקטים גדולים. בחדרה פיקח מנהל הפרויקט על הבנייה".

 

ממשרד הכלכלה נמסר: "יישום המלצות ועדת זיילר והחלטת הממשלה היה מותנה בהסדרת מעמד ההנדסאים, וזה הוסדר בחקיקה לאחרונה. מאז האיץ המשרד את העבודה הבין־משרדית שמטרתה לקבוע את רמת הכשירות של מהנדסים בתחום הבנייה".

  

בטל שלח
    לכל התגובות
    x