סגור

בלעדי
גבעת עמל: רווח של 367 מיליון שקל לעיריית ת"א

עיריית תל אביב הרוויחה ממכירת חלקה בגבעת עמל סכום עתק, שעוד צפוי לגדול. בינתיים, לידי התושבים האחרונים של השכונה שפונו בלא מתווה מוסכם לפיצוי, לא הועבר אפילו שקל. העירייה: "הנושא מיצה את עצמו, התושבים פוצו"

עיריית תל אביב הרוויחה סכום עתק של 367.4 מיליון שקל על חלקה בקרקע בגבעת עמל, כך עולה ממסמך שהעבירה העירייה בעקבות בקשת חופש המידע והגיע לידי "כלכליסט". לפי המסמך, שהתקבל בבקשה על פי חוק חופש המידע של חברת מועצת העיר והפעילה החברתית שולה קשת ובקשה של עו"ד אלעד מן, הכנסות העירייה מהקרקע עמדו על כ־587 מיליון שקל. עיקרן - 331 מיליון שקל - ממכירת חלק העירייה בקרקע, וכן כ־198 מיליון שקל מהכנסות מהיטלי השבחה וסכום של 55 מיליון שקל הגיע מהכנסות מימון לפיתוח ועוד.


מבחינת ההוצאות, הן מסתכמות ב־217 מיליון שקל ומתחלקות בין כמה סעיפים: 20 מיליון שקל השתתפות בפינויים, 46 מיליון שקל הטמנת קו מתח עליון, 67 מיליון שקל לפיתוח תשתיות, 19 מיליון שקל להקמת גני ילדים, 60 מיליון שקל להקמת בתי ספר בשכונת בבלי, ו־5 מיליון שקל להקמת שלושה בתי כנסת במגרש ברחוב הרב גורן. עוד ציינו במסמך העירייה, כי בעתיד ייתכנו הוצאות נוספות על צורכי ציבור, אך עלותן לא ידועה.

2 צפייה בגלריה
 שכונת גבעת עמל תל אביב לאחר הפינוי
 שכונת גבעת עמל תל אביב לאחר הפינוי
שכונת גבעת עמל תל אביב לאחר הפינוי
(צילום: תושבי גבעת עמל)

על פי הערכות של אנשי מקצוע מהתחום, הרווח של העירייה גדול אף יותר, וכולל אגרות בנייה ואגרות תיעול והיטלי פיתוח המסתכמים באלפי שקלים לכל מ"ר בנוי. כלומר, סכום שיכול להגיע גם ל־100 מיליון שקל בנוסף להכנסות שנחשפו על ידיה, אך סכומים אלה לא צוינו במסמך. בנוסף, בעירייה צפויים להכנסות היטלי השבחה נוספים שגם הם אמורים להוסיף כמה עשרות מיליוני שקלים נוספים לקופתה, כך שההערכה היא שבפועל הרווח נטו של העירייה יעמוד על כחצי מיליארד שקל. לצד אלה, העירייה השיתה מטלות ציבוריות משמעותיות על היזמים, המפחיתות עוד יותר את השתתפות העירייה בפיתוח השכונתי, כמו הסדרת הכניסה לשכונה, הקמת גשר הולכי רגל מעל צומת ההלכה, והסדרת רמפת עלייה מרחוב בני דן.
עיריית תל אביב החזיקה בבעלותה בשתי חטיבות קרקע בגבעת עמל המיועדות יחד לבנייה של שני מגדלים ו־189 דירות. בפברואר 2021 פרסמה מכרז למכירת הקרקעות ובו זכו קבוצת חג'ג' והיזם גבריאל צרפתי. שני המגרשים נמכרו ב־366 מיליון שקל.

הפיצוי לא התממש

אשר לפיצוי, על פי פסיקת בית המשפט המחוזי, 14 המשפחות שפונו אחרונות קיבלו יחד 42 מיליון שקל, כאשר במרבית הסכום נשא יצחק תשובה, בעל הקרקע המשמעותי בשכונה אז, אך העירייה השתתפה בו בהתאם לחלקה בקרקע שעמד על כ־12%. נכון לעכשיו, היזמים לא מחויבים בעוד תשלום. פיצוי נוסף, אם יהיה, יגיע מהמדינה, אבל כרגע הנושא מעוכב בשל סיבוכים משפטיים.
בנובמבר האחרון פונו תושבי שכונת גבעת האחרונים בכוח, אף שחלקם הגיעו אליה לפני קום המדינה, ואחרים נולדו וגדלו בה. הפיצוי שהובטח להם ערב הפינוי - לא התממש, ועיריית תל אביב לא הסכימה לקחת בו חלק. פינוי התושבים נעשה בשני מועדים עיקריים, הראשון ב־2014 אז פונו כ־80 משפחות במהלך אלים שכלל השתלטות של מאות שוטרי יס"מ על בתיהם; וב־15 בנובמבר 2021 פונו 9 בתי האב האחרונים הכוללים כ־32 משפחות גרעיניות וכיום השכונה ריקה וחסומה.


2 צפייה בגלריה
פינוי מפנים שכונת שכונה גבעת עמל תל אביב משטרה משטרת ישראל מג"ב
פינוי מפנים שכונת שכונה גבעת עמל תל אביב משטרה משטרת ישראל מג"ב
פינוי גבעת עמל
(צילום: רן רימון)

אלא שבין הפינוי הראשון לשני התרחשו אירועים רבים שלכאורה היו עשויים להשפיע לטובה על הפיצוי לתושבים, אך בשל אוזלת ידה של המדינה לא ניתן. כך, למשל, בשנים 2020 ו־2021 התקבלו שני פסקי דין חשובים. הראשון, פסק דין שניתן על ידי בית המשפט המחוזי לאחר תביעת פינוי של יצחק תשובה, בעל הקרקע המשמעותי בשכונה באותה העת, שביקש גם לחייב את התושבים בדמי שימוש בגובה 2.5 מיליון שקל לכל בית אב.
בית המשפט דחה תביעה זו ואף קבע כי כל בית אב זכאי לקבל כ־3 מיליון שקל פיצוי - סכום נמוך, אשר אינו מאפשר להם לרכוש דירות בסביבת מגוריהם. בהמשך, באפריל 2021 התקבל פסק דין נוסף של בית המשפט המחוזי שבו נקבע כי המדינה הפרה התחייבות שלטונית כלפי התושבים, והעירייה ראתה בקרקע נכס יקר ערך, ולכן התנכלה לתושבים ופעלה על מנת לגרש אותם מהקרקע. עוד נקבע, כי הפיצויים שזכו להם היו חלקיים ולא מספקים.

לא נמצא מתווה משפטי

באוגוסט 2021 החל להתגבש מתווה לפינוי ופיצוי התושבים שנותרו. את המתווה הובילו ח"כ נעמה לזימי (העבודה) וח"כ גבי לסקי (מרצ) ובעזרת לשכתו של שר המשפטים גדעון סער. המתווה ביקש לייצר פיצוי שימומן על ידי המדינה, העירייה והיזמים, והוא התבסס על פיצוי לכל נחלה, סיוע בשכר דירה לתקופת הסתגלות והשתתפות בהוצאות המשפטיות.
גובה הפיצוי עמד על כ־60 מיליון שקל. לדברי ח"כ נעמה לזימי, במסגרת המתווה היה ניסיון לרתום את היזמים והעירייה ובתחילה אף הסתמן כי יש היענות מצדם. במקביל במסגרת חוק התקציב, הצליחו להבטיח לתושבים 30 מיליון שקל שיישמרו להם עד לסוף 2022, אך טרם נמצא המתווה המשפטי שמאפשר למדינה להעביר להם את הסכום.
"העירייה לא דאגה לתושבים ובמשך השנים לא סיפקה להם שירותים עירוניים הולמים והם הוזנחו, ובסופו של דבר העירייה מכרה קרקע ללא תושבים, אין שום היגיון להתנהלות כזו וזו הנקודה הכי קשה בסיפור הזה בעיניי", אומרת לזימי. "אני רוצה שהם יקבלו את הכסף הזה, בקרוב צפויה לנו פגישה עם מזכיר הממשלה ואנחנו ממשיכים להילחם על כך".
מעיריית ת"א נמסר בתגובה: "ההכנסות שקיבלה העירייה מזכויותיה בקרקע יועברו לקרן מקרקעין ויושקעו בכל העיר ולא באזור או שכונה מסוימים. בניגוד לנטען, הפיתוח הציבורי בשטח גבעת עמל לא הוטל על היזמים והעירייה היא זו שתקים ותפתח את כל מגרשי הציבור ומבני הציבור. באשר למתווה הפיצוי, המדינה ניסתה ליצור מתווה אך נכשלה, והוא לא יצא לפועל. ההתחייבויות של המדינה במקרה גבעת עמל אינן קשורות לעירייה. בכל מקרה, הנושא מיצה את עצמו. גבעת עמל פונתה והתושבים קיבלו את הפיצוי".